הספירה הגדולה - 2018

ביום שישי 26.1 תחל ספירת הציפורים הגדולה בעיר ובכפר - זו השנה ה- 13 ברציפות. הספירה תמשך שבועיים ותסתיים ב 10.2.

ספירת הציפורים הגדולה היא פעילות מדע אזרחי - מהנה ומועילה לשמירת הטבע! כל שנדרש הן 10 דקות להשקיף על הסביבה בישוב במקום שבו אתם נמצאים ולהקליד את הנתונים לקישור בסלולרי.

 

כל המידע נמצא בקישור:

https://www.teva.org.il/birdscount

 

ספירת הציפורים מעודדת אותנו להכיר ולהתחשב בטבע הסובב אותנו ובנוסף היא מספקת לנו מידע חשוב על  מצב הציפורים. הספירה הגדולה היא כלי הניטור היחידי שמתקיים בישראל, שבעזרתו אנחנו עוקבים אחר מצב הציפורים באזורים מיושבים.

תוצאות הספירה של השנים הקודמות מלמדות שהמיינה מתפשטת ומתרבה, מצב שיוצר דאגה בעיקר מפני הפגיעה במקנני חורים שהמיינות מתחרות אתם על חללי הקינון - הדוכיפת, דרור הבית, הירגזי המצוי והנקר הסורי.

עד לספירת 2017 טענתי בלהט שתוצאות הספירה מראות שהמיינה לא פוגעת במינים המקומיים  וההסבר המתבקש הוא שכושר הנשיאה האקולוגי של בתי הגדול בעיר ובכפר הוא רב והוא יכול לשאת את התוספת של המיינות מבלי שתפגענה הציפורים האחרות. ראו בגרף 1 השוואה בין שכיחות מקנני החורים בספירות של  2006 ועד 2015  התמונה המתקבלת תומכת בטענתי.

 

גרף 1. השוואת שכיחות מקנני החורים בספירות 2006- 2015

 

 

על פי הגרף ניכר כי בין השנים 2006 ועד 2015 חל גידול בשכיחות המיינה בדיווחים

ואילו שכיחות מקנני החורים האחרים נשארה יציבה ולא נפגעה.

 

סיכומי שנת 2017 עוררו דאגה חדשה מכיוון לא צפוי - הצופית! התוצאות מראות ירידה ניכרת לעומת שנים קודמות גם בשכיחות וגם בממוצע הפרטים לספירה.

התגובה הראשונית שלי הייתה חוסר אמון, בין היתר מכיוון שאחוז התלמידים מקרב הסופרים עלה ב- 2017 (כ- 30% מהדיווחים היו ממוסדות חנוך לעומת כ- 20% ב- 2016) ותלמידים הם סופרים לא מנוסים שמזהים פחות את הצופית בשטח. על אף שהייתי משוכנעת שאין מקום לדאגה, ערכתי בדיקת השוואה של שכיחות המינים מדיווחים של צפרים מנוסים והופתעתי לגלות שהירידה בשכיחות הצופיות בספירות המומחים בשנת 2017 הייתה גדולה! הופתעתי בנוסף לגלות שדיווחי המומחים הראו ירידה ניכרת גם בשכיחות הנקר. את התוצאות ראו בגרף 2.

 

גרף 2. השוואת שכיחות מיני הציפורים בספירות מומחים בשנים  2006- 2015

 

 

על פי הגרף ניכר כי 2 מינים דווחו פחות בשנת 2017 והם הצופית והנקר.

 

האם זו תחילתה של מגמה? האם המיינות קשורות לירידה בשכיחות הצופית והנקר?

באביב 2017 הופיעו בגינתי זוג צופיות: זכר עצבני ושרקני ונקבה עמלנית. שמחתי לגלות שבני הזוג בנו קן אבל  לא התקרבתי, אפילו לא ממש הסתכלתי... מחשש שפעולותיי יגלו את הקן למיינות ולחתולים הרבים שבסביבה. כעבור מספר ימים הבחנתי שהפעילות סביב השיח פסקה וכשבדקתי מצאתי את קן הצופיות ריק ופרום. אני משערת שהוא נבזז על ידי מיינות.

אם המיינות באמת גורמות לפגיעה בצופיות, נצפה לראות שבאזורים שבהם יש פחות מיינות לא תסתמן ירידה באוכלוסיית הצופיות. ואכן באזורי הדרום והצפון, שם המיינות פחות שכיחות, לא הסתמנה ירידה בצופיות ואילו באזור המרכז ובאזור ירושלים וההר-  שם שכיחות המיינות בדיווחים גבוהה הסתמנה ירידה בצופיות.

לעיון בנתונים - לחצו כאן.

 

 

מיינה מצויה בפתח קנו של נקר סורי (שמאוד לא מרוצה מהעניין...)   צילום: עודד לוי

 

ומה לגבי הנקר? האם צריך להתחיל לדאוג לו? כאן מצטרפות גם הדררות לתחרות על חורי קינון.

איך נדע? הדיווחים שלכם בכלל ובספירה בפרט, יסייעו לנו לקבל תמונה שמשקפת את המצב לאשורו.

 


כתבות

land marks