קרן הדוכיפת

יוסי לשם 23/06/2014 00:00

קרן הדוכיפת הוקמה בזכות תרומתם של רחל ומשה ינאי.

מטרת הקרן להעצים את נושא הצפרות בישראל דרך החינוך, שמירת הציפורים ומקום חיותן, ביצוע מחקרים מדעיים וגיוס תורמים נוספים, כמו גם גופים ממשלתיים.

 

בהמשך הדרך הצטרף גם מרק גלפנד מבוסטון, שתרם לקידום פיילוט של "צבא הגנה לטבע" - המטרה להוביל מהלך שבו המפקדים בצה"ל, ביחד עם החיילים שלהם, יקחו אחריות על הסביבה שבה הם פועלים.

רעיון "צבא הגנה לטבע" תפס תאוצה משמעותית והפך לאחד מהפרויקטים המדוברים של קרן הדוכיפת.

 

 

בימים אלה פועלים כ-30 פרויקטים בחסותה ובפיקוחה של הקרן, כלם חשובים לנו מאוד ויתכן ששמעתם על כמה מהם.

המחקרים המקודמים על ידי הקרן חשובים לאוהבי הטבע בישראל בכלל ולאוהבי הציפורים בפרט:

פתרון קונפליקטים בין ציפורים וחקלאים, צפיפות וביולוגית הקינון של העקב העיטי וחיוויאי הנחשים בשפלת יהודה, קינון שדמיות אדומות-כנף בעמק החולה, מעקב אחר הקטות בנגב, הדברה ביולוגית בעזרת תנשמות ובזים מצויים ועוד…

 

 

בין המיזמים הבולטים בקרן הדוכיפת אנחנו גאים להציג את המיזם החינוכי "כן לציפור" - שעוסק במגוון הביולוגי וקיימות בדגש ציפורים. במיזם השתתפו כ-95 בתי ספר בצפון הארץ. ציפורים בחצר בית הספר, נדידה, קונפליקט בין ציפורים וחקלאים הם רק חלק מהנושאים שנלמדו במסגרת התוכנית החינוכית המרתקת.

 

המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים בתור מדבירים ביולוגיים בחקלאות החל כיומרה של כמה "משוגעים" לדבר והפך לתקווה שהתגשמה ולסיפור הצלחה!

מאות חקלאים אימצו את ההדברה הביולוגית נגד המכרסמים - מקו באר שבע שבדרום ועד לגבול הצפון. הדברה ביולוגית ל מכרסמים בעזרת תנשמות ובזים משפרת את היבולים החקלאיים, מעצימה את רווחי החקלאי ושומרת על הבריאות ועל איכות הסביבה של כולנו.

 

 

 

 

פרויקט חירום! קינון שדמית אדומת-כנף בעמק החולה.

השדמית היא עוף המצי בסכנת הכחדה בארץ, בעיקר כתוצאה מהרס בתי גידול… למרות שאנחנו מנסים "לשכנע" ולפתות את השדמיות החביבות לקנן בשטחים "מוגנים", הן דווקא מעדיפות להתיישב בשדות "פעילים".

הצפת קינים כתוצאה מהשקייה, נטישה וכישלון קינונים כתוצאה מעיבוד הקרקע ופגיעה ישירה כתוצאה מריסוס הפכו לשגרה בשנים האחרונות וש צורך דחוף בעזרת החקלאים ושיתוף פעולה מצידם.

ההצלחה הגדולה מבחינתינו היא שהיום החקלאים רוצים להגן על השדמיות שמקננות בשדות שלהם, ולא רואים בהן מטרד.

 

 

 

 

והנה עוד פרויקט חירום - צמצום הקונפליקט שבין שקנאים נודדים לחקלאי ענף המדגה.

בכל שנה חולפים בישראל כ-40,000 שקנאים, בדרכם מאתרי הקינון שבמזרח אירופה ומרכז אסיה אל אתרי החריפה במזרח אפריקה.

אורכו של מסלול הנדידה כ-5,000 קילומטרים וזהו, בעצם, מרחק שיא עבור עוף נוד שמסתו גיעה כמעט ל-10 קילוגרמים! המשמעות היא שהשקנאים חייבים לעצור ב"תחנות תדלוק" המציעות הגנה ובעיקר מזון, על מנת שיוכלו להשלים את מסעם בהצלחה.

 

 

 

פעם, לפני שבני האדם דאגו לייבש את הביצות, לשקנאים היו שפע תחנות תדלוק כאלה - כמו ימת החולה ההיסטורית. כעת המציאות של השקנאים שונה והם נאלצים לחפש מזון בבריכות דגים שם הם עלולים לגרום נזק גדול לחקלאים.

כך הם מצאו את עצמם רעבים ונרדפים, ורבים מהם נורו ומתו.

ישראל היא, כפי הנראה, המקום היחידי לאורך מסלול הנדידה שבו לוקחים אחריות על השקנאים ודואגים לספק להם את המזון הדרוש להמשך הנדידה - לחצייה המסוכנת של הסהרה!

בכל סתיו, טונות של דגים, שנקנו במיוחד עבור השקנאים - משוחררים אל מאגרי מים שבהם השקנאים מוזמנים לנחות, לאכול ולנוח.

 

 

 

 

 

 

 

ויש עוד מיזמים - חשובים ומעניינים.

אתם מוזמנים להתרשם מהסיכומים של שנת הפעילות הראשונה של הקרן, שנת הפעילות השניה וליהנות ממצגת המתארת את שנת הפעילות הראשונה.

 

 

 

תודה לתורמים של קרן הדוכיפת:

רחל ומשה ינאי, מרק גלפנד ותורם אנונימי שהם התורמים העיקריים של הקרן.

לכל אותם תורמים שתרמו מאות ואלפי שקלים, כמו למשל הילטרוד אוברוולנד מגרמניה שתרמה לקרן 25,000 ש"ח.