האם מינים פולשים הם העתיד?

איתי ברגר 02/09/2016 00:00

מגוון מינים

מגוון מינים הוא מושג הכולל מספר מדדים המתארים את השפע והעושר של החיים, אם בשטח מסוים או בביוספרה כולה. אנו אוהבים מגוון מינים גבוה מסיבות רבות, שחלקן שנוי במחלוקת, אבל ניתן לצמצם את הדיון בנושא השאיפה למגוון גבוה בעובדה שמין שנעלם לא יחזור יותר.

מערך גנטי שהתפתח במשך מיליוני שנים ונעלם שווה ערך למידע שאבד.

מינים נכחדים מסיבות רבות מאוד, אבל בימנו קצב ההכחדה גבוה מאוד ורוב ההכחדות נובעות מפעילות של בני האדם.

 

איך נוצרים מינים

מינים נוצרים על ידי הפרדה. כאשר נוצרת הפרדה מספיקה בין קבוצות פרטים בתוך אותו מין כל קבוצה תצבור שינויים שיגבירו את ההפרדה. השינויים יהיו בהתחלה התנהגותיים, כמו דיאלקט שונה או חיזור שונה ובהמשך גם שינויים פיזיולוגים ואנטומיים. לאט לאט המעבר של המידע הגנטי בין הקבוצות ילך ויצטמצם והשינויים בין הקבוצות ילכו ויגברו עד שההפרדה תהיה מוחלטת.

אחד המנגנונים הנפוצים שיוצרים הפרדה הוא מחסומים אקולוגים. אם אוכלוסייה של מין מסוים מתפצלת על ידי מחסום אינו עביר לפרטים באותה אוכלוסייה תיווצר הפרדה שתפצל את המין לשני מינים נפרדים. דוגמה לכך היא ההפרדה בין שני המינים של הפילים האפריקאים (סוואנות ויערות) לפילים ההודים, כשהאוקייאנוס ההודי מהווה מחסום אקולוגי די יעיל.

כמו שריבוי מחסומים אקולוגים מגדיל את מגוון המינים, פריצת מחסומים אקולוגים מקטינה אותו. במצב כזה מינים שהתפתחו בנפרד ותופסים נישות דומות יתחרו בניהם ואחד המינים עלול להיעלם לטובת המין האחר. דוגמה לפריצה של מחסום אקולוגי היא התנגשות הלוח של אמריקה הצפונית בלוח של אמריקה הדרומית.

עם התפתחות הטכנולוגיה והיכולת של בני האדם לנוע במהירות ובקלות על פני כדור הארץ, יכולים מינים רבים של בעלי חיים לחצות את המחסומים שהפרידו בניהם, להתבסס באזורים חדשים ובכך להפוך את הביוספרה לאחידה יותר ולהוריד את מגוון המינים. זאת הסיבה, בגדול שאנו לא אוהבים מינים פולשים.

 

מינים פולשים

מין פולש הוא מין שעבר מחסום אקולוגי בעזרת בני אדם, התבסס בשטח החדש, יצר אוכלוסייה שמקיימת את עצמה והרחיב את תחום התפוצה מעבר לנקודה שאליה הוא הוכנס. כמובן רק שבריר של אחוז מכל המינים שבני אדם מעבירים ממקום למקום מצליחים לקיים את התנאים הללו, אך מכיוון שאנו מעבירים כמות עצומה של אורגניזמים כל הזמן, מספר המינים הפולשים גדול מאוד ומהווה במקרים רבים איום כבד על מינים מקומיים וגורם לשינויים רבים במערכת האקולוגית המקומית.

 

יש להבדיל בין מין פולש למין מתפרץ.

מין מתפרץ הוא מין שהרחיב את תחום תפוצתו בעקבות שינויים שערך האדם במערכת האקולוגית. צופיות, ירגזים, שחרורים, עורבנים, נקרים סוריים, סיקסקים ואנפיות בקר כולם עונים להגדרה של מין מתפרץ, לעומת מיינות הודיות, דררות, תוכים נזיריים וזרזירים בורמזים העונים על ההגדרה של מין פולש.

 

 

 

 

האם מינים פולשים ומתפרצים בהכרח גורמים לנזק למערכת האקולוגית?

קודם כל, השאלה אינה מנוסחת נכון. למערכת אקולוגית אי אפשר לגרום נזק מכיוון שלמערכת אקולוגית אין מטרה או צורה מיטבית. מערכת אקולוגית היא סה"כ היחסים בין המינים השונים ובינים לבין הרכיבים האביוטים. עם זאת ניתן לשנות מערכת אקולוגית כך שהיא תתמוך בנו פחות, השירותים שנקבל מהמערכת יהיו פחותים והמורכבות שלה תהיה נמוכה יותר. כמו שראינו בהתחלה, פריצה של מחסומים אקולוגים עלולה לצמצם את המורכבות של המערכת האקולוגית, לכן מינים פולשים מהווים איום למערכות אקולוגיות מקומיות.

מינים מתפרצים עלולים להוות גם הם איום מסוים, אם כי בגלל שהם תלויים בשינוי של המערכת על ידי האדם, לרוב השפעתם תהייה משנית לשינוי זה. לדוגמה בניית הערים בגוש דן הביאו לשינוי ניכר בבית הגידול החופי שהיה לפני בניית הערים. שינוי זה הביא להכחדה וצמצום של מינים רבים כמו קיפוד החולות, אך גם סייע להרחבת בית הגידול של מינים אחרים, כמו הצופית. אי אפשר לטעון שהרחבת תחום התפוצה של הצופיות פגע באוכלוסיית קיפודי החולות.

 

 

 

 

לגבי מינים פולשים השאלה הזאת הרבה יותר בעייתית. כעיקרון מינים פולשים מצמצמים את מגוון המינים המקומי. אמנם במקרים של מינים פולשים במערכת אקולוגית קטנה וסגורה יחסית כמו באיים ניתן לראות את ההשפעה הזו באופן ברור, אך במערכות אקולוגיות מורכבות יותר שלפעמים כוללות השפעות נוספות של בני אדם, קשה לפעמים למצוא את ההשפעה של המין הפולש.

 

 

 

הבעיה היא שכאשר נמצאת השפעה כזו, השינוי הוא בלתי הפיך. לכן יש לנהוג במינים פולשים על פי עקרון הזהירות המונעת ולנסות לעצור את הפלישה גם לפני שהוכחה ההשפעה. מאידך, עצם התנועה המתמידה שלנו על פי כל כדור הארץ מעבירה כל הזמן מינים ממקום למקום ומאפשרת למינים רבים לממש את פוטנציאל הפלישה במוקדם או במאוחר, בנוסף לכך אנו משנים את בתי הגידול ומשפיעים עליהם בקצב הולך וגובר. האם העתיד הוא מערכת אקולוגית גלובלית אחידה של יונים תיקנים וחולדות?

שאלה לסיכום: האם האדם הוא מין פולש?

 

הכותב הוא דוקטורנט במחלקה לזאולוגיה באונ' ת"א במעבדה של פרופ' תמר דיין.

בימים אלו הוא מסיים את כתיבת דיסרטציה בנושא השפעת מיינות כמין פולש על התנהגות דרורי בית כמין מקומי.

 

כתבות נוספות של איתי ברגר בפורטל הצפרות