בז מצוי - Falco tinnunculus

תיאור המין

 

דורס יום קטן, מצוי במגוון רחב של בתי גידול, ביניהם מקומות יישוב ומרכזי ערים.

הנציג הטיפוסי והמוכר ביותר של משפחת הבזיים. גדול מעט מבז אדום, בז ערב ובז גמדי. זנבו ארוך, כנפיו באורך בינוני וקצותיהן מעוגלים מעט. הזכר קטן, עדין ונאה מהנקבה - גבו ערמוני ומנוקד בכתמים רוחביים שחורים, ראשו וזנבו בצבע אפור-תכלכל אחיד ועל רקע זה בולטים פס שפם כהה על הלחי ושפת זרימה שחורה בזנב. הגחון חולי-צהבהב ומנוקד בשחור.

לבוש הנקבה אחיד יותר, וגוונו הכללי חום מפוספס בשחור, זנבה אפור-חום ולרוחבו פסים עדינים שחורים.

 

 

לשני הזוויגים דגם על-כנף דומה: סוככות בצבע חום-ערמוני, מנוגד לאברות תעופה חומות כהות. במעוף פעיל טפיחות הכנף רדודות יותר בהשוואה לבזים אחרים.

בשעת ציד מרבה לרפרף במקום, כשהזנב פועל כמייצב וכהגה כיוון. כשהבז המצוי מזהה טרף, הוא מנמיך, בדרך-כלל, למדרגה נמוכה יותר, ממשיך ברפרוף ורק לאחר ש"ננעל" סופית על המטרה, הוא אוסף את כנפיו וצולל מטה, בתלילות אל טרפו.

הצלילה אל הטרף יכולה להתבצע גם בקו אלכסוני ובשיפוע מתון. צלילה כזאת מתקבלת כאשר הבז מאתר את טרפו מעמדת תצפית נייחת או בניסיון לדרוס ציפורים כמו תורים ודרורים.

 

קבוצת הבזים המרפרפים כוללת באזורנו לבד מהבז המצוי גם את בז הערב ואת הבז האדום, הדומה לו מאוד. בתעופה מזכיר לעתים נץ מצוי, במיוחד בשעת דאייה, אז הכנפיים פרוסות למלוא אורכן ומעוגלות בקצותיהן.

לנץ מצוי תעופה קלה ו"פרפרית", כנפיו רחבות ומעוגלות יותר, עם שפת זרימה בצורת "S" והוא מרבה לשלב

במעופו רצפים קצרים של חבטות כנף מהירות, גם תוך כדי דאייה וגלישה.

 

הפרטים הנראים בארץ (הן המקננים והן החורפים-חולפים, שייכים לתת-מין F. t. tinninculus, המקנן במערב תת - הממלכה הפליארקטית: באירופה, באסיה ומזרחה עד סיביר ומונגוליה. הפרטים המקננים בנגב ובסיני קטנים ובהירים יותר, וקרובים לתת-מין F. t. rupicolaeformis, שמקנן במצרים, סודן וחצי האי ערב.

 

אוכלוסיית הבזים המצויים של ישראל, אם כן, מייצגת ככל הנראה דרגת מעבר בין שני תתי המינים.

 

הבז המצוי הוא דורס סתגלן מאוד שמאכלס מגוון רחב של בתי גידול, מרום פני הים ועד לגובה 3,500 מטר.

שכיח בתוככי ישובים ובשדות חקלאיים, שדות בור ושטחי בתה וגריגה. נעדר מיערות צפופים ומשטחי מדבר חשופים.

 

מידות

אורך גוף: 31 - 37 ס"מ. מוטת כנף: 68 - 78 ס"מ. משקל: 140 - 250 ג'.

 

 

שם בערבית - צאקר אל ג'ראד ("בז החגבים")

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

תפוצתו משתרעת על פני כמעט כל שטחן של אירופה, אפריקה ואסיה. אינו מצוי באזורים עם אקלים קיצוני בצפון אסיה, מדבריות אפריקה ופסגות ההימלאיה.

האוכלוסייה העולמית מונה כ- 5 מיליון פרטים. באירופה היא נמצאת ככל הנראה במגמת ירידה, בשאר האזורים מצבה אינו ידוע (Ferguson-Lees et al. 2001).

 

 

 

בישראל

בישראל הבז המצוי יציב ומקנן שכיח. נפוץ יותר בחבל הים-תיכוני ופחות במדבר הצחיח.

הבזים מצויים נפגעים מציד וחמיסה של קינים. גם משימוש בחומרי הדברה בחקלאות, גורם זה היה משמעותי מאוד במהלך שנות השישים והשבעים של המאה שעברה, היום הסיכון מהרעלה הוא נמוך מאוד.

 

ערך זה נכתב על ידי אסף מירוז

 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
14/12/2017 תימורים 2 איידן קלארק
14/12/2017 פארק קנדה 1 דודו ראבד
14/12/2017 עמק המעיינות, ישראל 20 יוסף כיאט

היכן ניתן לצפות בבז מצוי

מאמרים

תגיות