סיקסק - Vanellus spinosus

תיאור המין

חופמאי גדול ומוכר.

בולט בשדות חקלאיים ובפרקים עירוניים בלבושו הנאה ובקולו הצעקני. גודלו כיונה, אך דק גזרה וארך-רגליים. ניכר בדגם הראש המנוגד - כיפה שחורה, לחי לבנה ופס שחור דק לאורך מרכז הגרון הנראה כ"עניבה". אצל הבוגרים העין אדומה.

 

הבטן והחזה שחורים והחלקים העליונים חומים. המקור דק, שחור ובינוני באורכו (קצר מרוחב הראש), הרגליים שחורות. קולני מרעיש, הקריאה האופיינית "פוויק" קצר וחד,נשמעת ביחידות או חוזרת במהירות בסדרת קריאות.

בשעת התעופה בולט הניגוד שבין הזנב ואברות תעופה שחורים ובין סוככות תת-כנף לבנות.

 

לעל-כנף דגם של שלושה צבעים - קידמת הכנף (סוככות קטנות ובינוניות) בצבע חום-קרם, מרכז הכנף (סוככות גדולות) צבעו לבן ואברות התעופה שחורות.

 

בדרך כלל משמיע קריאות קצרות וחדות תוך כדי תעופה, במתואם עם קצב חתירות הכנף. הסיקסק דומה לכל שאר הקיוויות באזורנו - קיווית מצויצת, קיווית להקנית וקיווית לבנת-זנב, אבל בחינה מעט יותר ממושכת בקרב המתלבטים תבהיר במהרה מי הוא מי?  

 

רוב הסיכויים שמדובר בסיקסק, שכן הוא המצוי מבין כולם, בחורף גם הקיווית המצויצת מצויה למדי אבל צבעיה ירוקים נחושתיים, בטנה לבנה ולראשה ציצית נאה.

 

שתי האחרונות - קיווית לבנת זנב וקיווית להקנית דומות לסיקסק יותר, אמנם, אבל הן גם נדירות הרבה יותר ולא סביר לפגוש בהן באזורים מיושבים.

הסיקסק, אם כן, מצוי בשטחים פתוחים בעלי צומח דליל או חשופים לגמרי, לרוב בקרבת מים.

שכיח במיוחד בשדות חקלאיים, כרי דשא ופרקים, שולי ברכות, מאגרים ולפעמים גם בחוף הים.

הקן גומה רדודה בקרקע.

 

 

מידות

אורך גוף: 28 - 25 ס"מ; משקל: 170 – 100 גר'.

 

שם בערבית - זקזאק, אבו טפר ("בעל הטופרים")

 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

מקנן בדרום-מזרח אירופה (תורכיה ויוון), במזרח התיכון וברצועה רחבה במרכז אפריקה. המין נמצא במגמת התפשטות בזכות יכולתו לנצל שטחים מעובדים ומופרים בידי אדם.

אוכלוסיית הסיקסקים נמצאת במגמת גדילה באירופה ובאפריקה  (Wetlands International 2012).

 

בישראל

יציב, שכיח בנופים פתוחים ברוב אזורי הארץ. כמו כן חולף וחורף שכיח.

נפוץ במיוחד במישור החוף, בעמקים הצפוניים ובבקעת הירדן, ופחות בשדרת ההר - ביהודה ושומרון ובהר הנגב, וכן בנגב הדרומי.

בישראל קינן עד לשנות ה- 1960 בעיקר בעמקים הצפוניים, אז החל להתפשט דרומה למישור החוף, לבקעת הירדן ולצפון הנגב.

 

באזורים מסוימים, כמו חוף הכרמל למשל, האוכלוסייה מתמעטת כתוצאה מריבוי טורפים פולשים ומתפרצים (חתולי בית, נמיות, תנים ושועלים), הטורפים את הביצים. בני האדם אף הם פוגעים בסיקסקים כשהם "דורסים" את הקנים ברכבי שטח. מתלהק מחוץ לעונת הקינון - בעיקר בשעות היום ובמקומות עם שפע מזון.

 

בחודשי החורף אפשר לפגוש גם בהתקבצות של פרטים חסרי נחלה - רווקים ופרטים חורפים. הלהקות הצנועות האלה אף מתכנסת ללינה יחדיו, ובלילות קרים במיוחד אפשר לראות אותם על גגות רעפים בבתים פרטיים - יתכן שהם נהנים מהחמימות שנפלט מגג הבית, המוסק בתנורים.

 

האוכלוסייה המקננת מוערכת בכ – 5,000 עד 10,000 פרטים (Shirihai 1996).

 

סכנות ואיומים

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון (LC).

סטטוס שימור אזורי - לא בסיכון (LC).

 

מידע כללי

 

שמו המדעי של הסיקסק הוא Vanellus Spinosus  - Vanellus - מניפה קטנה (מהמילה Vannus ), בזכות רחש מעופן האיטי והלא סדיר של הקיוויות (לכן לא נתפלא אם מקור השם ונטה/ונטילציה = מאוורר/אוורור – מקורו במילה לטינית זו).

 

השם המשני - Spinosus - דורבן, בזכות אותו דורבן או טופר שנמצא במפרק הכנף של הסיקסק. מכאן שמו הערבי – אבו טפר, וגם שמו העברי הראשון היה "שרוני מזוין" –  בזכות כלי הנשק הזה.

 

אורכו של הדרבן אצל הזכר הבוקר - מעל 11 מילימטרים ואילו אצל הנקבה הוא קצר יותר, כ-7 מילימטרים.

 

לקראת עונת הקינון מתגברת הקנאות הטריטוריאלית ואז הסיקסקים מזהירים את הפולשים בקריאות הסיק סק! שלהם, בצווחות חדות וחזקות יותר ואף בקרבות שבהן הזכרים – אשר מצוידים בדרבן ארוך יותר, עושים שימוש בנשקם.

 

לקראת הטלת הביצים, הזכר חופר בקרקע גומות אחדות והנקבה בוחרת את החביבה עליה ביותר. קוטר הקן 10 - 12 סנטימטרים ולרוב הוא אינו מרופד כלל. הנקבה מטילה, בדרך ככל 4 ביצים בצבע בז' עם כתמים חומים.

המעניין הוא שצבע הביצה אצל הסיקסקים יכול להשתנות ואם הקן מצוי ליד חלוקי אבן, מיתשתשים הכתמים וגוון הביצה בהיר יותר - קרוב לבן אפילו.

 

בזמן הדגירה הסיקסקים תוקפניים במיוחד! עם אדם יתקרב אל הקן עפים הסיקסקים אל על ומשמיעים צווחות אזהרה רמות שמרעידות את האוויר. אם הפולש ימשיך להתקרב בני הזוג ישלבו במופע האזהרה גם צלילות חדות אל עבר ראשו של האדם.

במקרה של בעל חיים גדול, כמו סוס או פרה - שהם חסרי כוונות זדון מן הסתם, תעמוד הנקבה מעל הביצים - פרושת כנפיים , רעשנית וזועפת.

הזכרים הם האגרסיביים יותר ולעתים קרובות הנקבה משתתפת אף היא בתמרוני ההרתעה. לפעמים גם השכנים מהנחלות הקרובות מצטרפים להתגודדות... בשלב הזה, מי שזה לא יהיה, מבין היטב שהוא אינו רצוי, ומאלתר נתיב אחר (מוצא לעצמו אלטרנטיבה...).

 

לאפרוחים החביבים של הסיקסקים יש פלומה זהובה עם כתמים כהים בגבם ובהירים בגחונם. אלו צבעי הסוואה יעילים מאוד ואורח לא קרוי יכול להתקרב לאפרוח סיקסקים ממושמע שלא ממצמץ (!) במרחק אפסי ולא לראות אותו כלל.  

בבחירת הציפור הלאומית של ישראל, דרך אגב, הסיקסק היה מועמד "חזק מאוד". ולמרות זאת הדוכיפת היא זו שזכתה בתואר הנכסף.

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
24/06/2017 צאלים 3 אלדד רזניק
24/06/2017 מט"ש שדה תימן 8 אלדד רזניק
24/06/2017 חירבת חשיף 1 דודו ראבד

היכן ניתן לצפות בסיקסק

מאמרים

תגיות