צוצלת - Streptopelia senegalensis

תיאור המין

אף כי היא נראית כאן כבת-בית לכל דבר, הצוצלת היא למעשה עולה חדשה בארץ.

מקורה באפריקה המשוונית והיא יובאה לכאן על ידי המוסלמים, אשר מחבבים את המייתה המגחכת, כמו גם את מנהגה לקוד קידות נמרצות כמתפללת.

 

בתחילת המאה העשרים נראתה הצוצלת רק בסביבות המסגדים ברמלה וביפו, אך בהמשך היא פרצה משם ימה וקדמה צפונה ונגבה - תחילה לפתח-תקווה ולערים הסמוכות לה, ובהדרגה גם צפונה מהן, עד כי בשנות השבעים השלימה את התפשטותה מדן ועד אילת.

במקביל הגיעה גם למדינות סמוכות כמו קפריסין, תורכיה ויוון.

 

באפריקה הצוצלת דוגרת בעיקר על עצים, אבל בארץ היא אימצה את מגורי האדם והיא מקננת במרפסות ובגגות, בעציצים ועל אדני חלונות ולעיתים אפילו בתוך חדרי הבית פנימה - על כוננית או על מזגן.

היא מקננת כמעט בכל חודשי השנה, ועשויה להעמיד חמישה ואף שישה מחזורי צאצאים - אולי יותר מכל ציפור אחרת בארץ - עדות למוצאה הטרופי, שאקלימו היציב מאפשר קינון במשך כל השנה.

 

תיאור כללי

קטנה ודקת גזרה. בעלת זנב ארוך וביחס אליו - כנפיים קצרות.

ממרחק הגוון הכלי הוא חום אדמדם, אבל במבט קרוב יותר קל להבחין כתם כנף כחלחל בין האברות הכהות והחלקים העליונים החומים-אדומים. הבטן ותחתית הזנב ולבנים ודגם קולר שחור-כתום בחזה.

דומה לתור המצוי אבל זה "כבד" יותר, דוגמת גב עם מרכזי נוצות כהים, זנב קצר וכנפיים ארוכות יותר.

לתור מצוי בוגר יש דגם פסים שחורים-לבנים בצוואר וטבעת עין אדומה.   

 

מידות

אורך גוף: 23 - 26 ס"מ. משקל: 60 – 145 גרם.

 

שם בערבית - דבסייה (חמאמה) צ'אחכה ("תור צוחק", "יונת-דבש צוחקת").

 

שמה המדעי של צוצלת – "תור סנגלי", ניתן לה על שום מוצאה באפריקה הטרופית, שסנגל היא חלק ממנה (במערב אפריקה). שמה האנגלי, בדומה לשם הערבי מתייחס להמייתה הצחקנית (Laughing Dove). גם שמה העברי מתייחס לצלצול שירתה המונוטונית והמתנגנת, המורכבת מחמש הברות "קו – קו – קו – או – או". המיית הצוצלת היא אחד מקולות הציפורים המוכרים ביותר בארץ, בעיקר בתחומי ישובים.


 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

מוצא הצוצלת מאזורים טרופיים באפריקה, דרום חצי האי ערב, הודו ומזרח אסיה. בתחום זה תוארו 8 תתי-מין שונים. בעקבות הסתגלותה ליישובי אדם היא הרחיבה את תפוצתה – באסיה היא התפשטה מאות קילומטרים מזרחה. לקפריסין היא הגיעה ב- 1909, לתוניס ולאלג'יר ב- 1915, לטורקיה ב- 1962 וליוון ב- 1969.

 

בישראל

יציבה שכיחה ביותר באזורים מיושבים בכל חלקי הארץ.

 

סכנות ואיומים

לא ידוע על כאלה.

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון (LC).

סטטוס שימור אזורי - לא בסיכון (LC).

 

מידע כללי

הצוצלת ניזונה על פני הקרקע בזרעים קטנים, חתיכות פרי וניצנים, ולעיתים אף חלזונות וחיפושיות.

בתחומי הערים היא מלקטת שיירי מזון ואשפה. בדומה ליתר היונאים, מקורה העדין אינו מותאם לפיצוח זרעים, והיא מחפה על כך באמצעות זפק חזק שמעבד את המזון בתוך הגוף.

הצוצלת מקננת ברוב חודשי השנה, אך בעיקר בין פברואר לאוגוסט. במקומות משופעי מזון עשויים מספר זוגות לקנן בקרבה של כמה מטרים בין קן לקן. בקן מוטלות שתי ביצים לבנות, והנקבה דוגרת עליהן במשך מרבית שעות היממה. הזכר מחליף אותה בדרך-כלל בשעות הצהריים - בטקס חילופי משמרות המלווה המיות הדדיות.

הגוזלים בוקעים לאחר כ- 14 ימי דגירה, כשהם סומים ועוטים פלומה צהבהבה. בימים הראשונים מאכילים אותם ההורים ב"חלב יונים" (חומרי הזנה המופקים מרקמת אפיטל המעי), כאשר ההורים מקיאים אותו לתוך מקורם הפעור של הגוזלים. בהיותם בני חמישה ימים נפקחות עיניהם של הגוזלים ואז פוערים ההורים את מקורם, והגוזלים מחדירים את מקורם ללוע ההורים ובולעים מתוכו גרעינים שרוככו בזפק.

 

הגוזלים שוהים בקן 15-16 יום ואז הם נוטשים אותו, אף כי הם מגיעים לכושר מעוף מלא רק בגיל 19 יום. בתקופה זו הם מרבים להיטרף על ידי חתולים.

לאחר עונת הקינון, בחודשי הסתיו והחורף, הצוצלות מתקבצות ללהקות ומשוטטות על פני מרחקים ניכרים. בריכוזי מזון גדולים, דוגמת רפתות ואסמים, עשויות להתקבץ מאות רבות של צוצלות, ואף לגרום לנזקים ניכרים.

 

 

 

 

 

 

 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
14/12/2017 פארק קנדה 2 דודו ראבד
13/12/2017 פארק הירקון 40 Noam Weiss
12/12/2017 קריית גת 5 צור

היכן ניתן לצפות בצוצלת

מאמרים

ציפורים דומות

תגיות