פשוש - Prinia gracilis

תיאור המין

 

ציפור שיר זעירה ותזזיתית. ניכרת בזנבה הארוך ובשירתה הטרטרנית.

הפשוש הוא אחת מציפורי השיר המוכרות בישראל וגם כינוי החיבה "פשוש…" נפוץ ביותר בקרב הישראלים.

 

קל לזהות את הפשוש - הוא קטנטן, לא מפסיק לנוע לרגע, מניע את זנבו מצד לצד ומשמיע שירה (אם אפשר לקרוא לטרטור הזה שירה) טריטוריאלית ממקום בולט כמו קצה שיח.

 

בעונת הקינון מקורו של הזכר משחיר בעוד שמקורה של הנקבה נותר חום צהבהב.

גוף הפשוש חום אפרפר עם פספוס עדין על הראש ובקצה כל נוצה בזנב יש "עין" שחורה, בעלת שוליים לבנים.

התעופה אופינית - כשקו המעוף "נשבר" בכל פעם שהציפור הזעירה מרפרפת בכנפיה העגולות והעדינות. מעופפים בגובה נמוך, לטווחים קצרים - משיח לשיח.

 

מקום החיות מגוון, אבל באופן כללי - כל מקום שיש בו סבך צומח, כולל בנאות מדבר, מתאים לפשוש. בנוף של עצים גבוהים וצפופים, לעומת זאת, הפשושים אינם מצויים כלל מכיוון שביערות שכאלה אין כמעט שיחים.

 

הפשוש דומה למדברון, אא שהאחרון מצוי באזורים מדבריים יותר ויש לו גבה בולטת. הפשוש דומה גם לתפר, אבל זה גדול ממנו, צבע נוצותיו בהיר יותר והפספוס כל גופו גס ובולט יותר מאשר אצל הפשוש.

 

הפשוש הוא יחידי מסוגו, בארץ. בני הסוג (Prinia) מצויים בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים באפריקה ובמזרח הרחוק. הפשוש שלנו הוא הנציג בעל התפוצה הנרחבת ביותר.

 

מידות

אורך גוף: 10 - 11 ס"מ שמתוכם אורכו של הזנב כ - 6.5 ס"מ. משקל: 7 גרם בממוצע.

 

שם בערבית - פיספיס או - "אבו זער", כלומר - קטנצ'יק.

שם מדעי – Prinia gracilis – "ציפור הסבך העדינה".

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

נפוץ מאוד מקרן אפריקה, סודן ומצרים דרך ישראל, סוריה ומזרחה להודו, בהוטן ועד גבול מיאנמר.

תחום התפוצה העצום, ביחד עם אופיים השרדני והקשוח של הפשושים הזעירים, מובלים לכך שהאוכלוסיה יציבה ולא נשקפת לה סכנה כלל.

 

בישראל

נפוץ ברוב חלקי הארץ, למעט באיזורי מדבר, אבל חודר גם לישובים מדבריים.

לרוב בצמחייה עשבונית ובמשוכות. הפשוש בונה קן סגור בצורת אגס, במפגש ענפים נמוך, לעיתים אף בעשבוניים כמו חרדל בר, ברקן או חלמית.

 

מבנה הקן הסגור מאפשר לפשושים להתחיל ולקנן מוקדם ובאמת - פשושים מקננים כבר מאמצע החורף ובכל שנה מצליחים בני הזוג לקיים עד שלושה מחזורי קינון בשנה. למעשה, בני הזוג מתחילים לבנות קן חדש כשבוע לפני תום האכלת הפרחונים.


 

סטטוס שימור אזורי – ללא סיכון (LC)

סטטוס שימור עולמי – ללא סיכון (LC)


 

מידע כללי

בניית הקן מתבצעת על ידי הזכר והיא נמשכת ארבעה ימים בממוצע. שלד הקן בנוי מעשבים יבשים ומזרדים עדינים, משורשים ומעלים. רק לאחר שהזכר סיים את בניית השלד, הנקבה נותנת את ה - "טאץ'" שלה, ודואגת לריפוד.

משקלם של גוזלי הפשושים לאחר שבקעו - 0.8 גרם ובתוך 9 ימים מגיע משקלם לכ - 7 גרמים! המשמעות היא שבימיהם הראשונים הם גדלים בשיעור של 44% ביום. כנראה שחרקים זה לא רק טעים - אלא גם מזין.

 

מיקומו הרגיש של הקן, בגובה של 30 - 50 ס"מ מעל פני האדמה, מביא לכך שקינים רבים נהרסים מסיבה כזו או אחרת. רמיסה, טריפה, שריפות ועוד.

זוגות רבים בונים במהלך העונה אפילו 7 קינים והנקבה עשויה להטיל אפילו 4 - 5 פעמים. פשושים צעירים מגיעים לבגרות מינית בתוך חודשיים - שלושה, ועשויים להספיק לקנן כבר בשנת חייהם הראשונה. תופעה זו חריגה ונדירה בממלכה ההולארקטית (אם תרצו - רוב העולם!)

 

תוחלת החיים של הפשוש היא שנה וחצי בממוצע, אבל יש פרטים שמגיעים אפילו לגיל חמש שנים.

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
21/10/2017 בריכות נחשולים 2 אילן מוריה
21/10/2017 בריכות נחשולים 3 Ori Davidor
21/10/2017 חוף הצוק 3 פיקי איש-שלום

היכן ניתן לצפות בפשוש

מאמרים

ציפורים דומות