כפן - Platalea leucorodia

תיאור המין

חסידה בגודל בינוני שצבעה לבן ומקורה השחור שטוח ומעוגל דמוי כף ארוכה.

גדול במקצת מהמגלן החום וקטן מעט מהלבנית הגדולה, שלהקותיהם מתערבבות לעיתים אגב חיפוש מזון בבריכת מים רדודה.

 

הכפן הלבן אינו מרבה לדאות כפי שנוהגות החסידות - תעופתו יציבה עם חבטות כנף מהירות למדי, מופסקות מידי פעם לגלישה קצרה. בדרך-כלל מעופף בלהקה קטנה מסודרת בטור עורפי או בצורת "ראש חץ".

בשעת המעוף, רגליו משוכות לאחור, צווארו מתוח לפנים בדומה לחסידות ואינו מקופל כצווארן של האנפות והלבניות. בליטת הראש והמקור לפנים ניכרת הרבה יותר מבליטת הרגליים לאחור.  

 

הכפן אוסף את מזונו במים רדודים, עד לעומק שרגליו מאפשרות לו - כחצי מטר לערך. הוא מניע את מקורו בתוך המים, מצד לצד, בתנועות ניגוב קשתיות קצובות שמזכירות את פעולת המגבים על השמשה הקדמית של הרכב.

 

המערבולות שיוצר המקור הארוך בתוך המים, לעיתים בלוויית בטישות של הרגליים, גורמות להרחפה של יצורי מים זעירים כמו פלנקטון ובעלי חיים קטנים שמצויים בבוץ, בדרך כלל - אותם הוא לוכד ומסנן בעזרת המקור ששוליו משוננים. הכפן ניזון מרכיכות, סרטנים, דגים, תולעים, חרקי מים וזרעי צמחים. הכפנים מחפשים מזון לרוב בקבוצות קטנות, אך לעיתים בלהקות המונות עשרות פרטים.

 

הכפן חולף וחורף בארץ ואינו מקנן בה. מרבית הכפנים הנצפים בישראל מגיעים ככל הנראה מטורקיה וממזרח אירופה. עם כיבוש סיני, לאחר מלחמת ששת הימים, התגלה כי הכפן דוגר במספרים קטנים באי טיראן ובמנגרובים של חופי מזרח סיני. לא ידוע לנו האם אוכלוסייה זו עדיין קיימת.

 

 

מידות

אורך גוף: 80 - 93 ס"מ. משקל: 1.2 – 1.6 ק"ג.

 

שם בערבית - אבו-מעלקה ("אבי הכף")

 

שמו המדעי, Platelea leucorodia, מתייחס גם הוא למקורו המיוחד ולצבעו הלבן – "שטוח-מקור לבן-וורוד", יתכן שהצבע הוורוד מתייחס לצבע מקורו של הצעיר, צבע זה אינו מאפיין במיוחד את הכפן.

 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

תפוצתו רחבה אך מקוטעת מאוד, מספרד וצרפת במערב אירופה, דרך דרום-מרכז אירופה ומזרחה, טורקיה ומדינות הים השחור. תפוצתו במרכז אסיה רצופה יותר, מקזחסטן ואפגניסטן במערב ועד לסין, מונגוליה וקוריאה במזרח.

 

האוכלוסייה האירופית חורפת באפריקה, שם ישנה אוכלוסייה קטנה יציבה המקננת באזור מצומצם במערב אפריקה ולאורך חופי ים סוף במזרחה. בתחום זה תוארו שלושה תתי-מין.

 

בישראל

תת המין האירופי P. l. leucordia - חורף וחולף שכיח למדי, מספריו מגיעים לשיא בחודשי הסתיו ובתחילת החורף.

מספר החורפים בארץ עלה בהדרגה ממאה פרטים בערך, שנספרו במפקדי עופות המים בשנות ה- 60 וה- 70 של המאה הקודמת, ועד לכ- 500 פרטים שנספרים בממוצע בעשור האחרון, עם שיא של כ- 900 פרטים ב- 2002 (מפקדי עופות המים החורפים, רשות הטבע והגנים).

תת-המין האפריקאי P. l. archeri - מקנן במושבות פזורות לאורך חופי ים-סוף. כעשרה זוגות קיננו באי טיראן ובחופי מזרח סיני עד לתחילת שנות ה - 80 של המאה הקודמת (Shirihai 1996).

 

 

סכנות ואיומים

במחוזות קינונו הכפן נפגע בעיקר מהרס וזיהום מקומות החיות החביבים עליו - חופי אגמים, ביצות ומליחות. שינויי אקלים גלובליים, בצורות ארוכות וניצול מקורות מים, הביאו לייבוש אגמים ובתי גידול לחים.

גורם זה הביא לצמצום אוכלוסיית הכפנים בטורקיה, למשל. בנתיבי הנדידה ובחלק ממחוזות החריפה נפגע גם מציד.

 

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון (LC).

סטטוס שימור אזורי - לא רלוונטי, אינו מקנן בארץ.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
14/12/2017 עמק המעיינות, ישראל 6 יוסף כיאט
08/12/2017 עמק זבולון 20 יהונתן מירב
08/12/2017 בריכות גן שמואל 15 יהונתן מירב

היכן ניתן לצפות בכפן

מאמרים

תגיות