חופמאים בלי חוף...

נועם וייס 02/12/2017 00:00

שאלה נפוצה היא, מה עשו החופמאים באילת לפני שהיו להן בריכות מלח לבלות בהן והאם בריכות המלח אכן כה חשובות עבורם? תצפית חטופה השבוע בחוף הדרומי של אילת הניבה כמה תשובות.

אנשי בית ספר שדה אילת של החברה להגנת הטבע והד"ר יעקב דפני, שקיבל השבוע את אות הנגב לאיכות הסביבה על מפעל חיים, מסבירים ללא הרף על רצועת הכרית של אילת. הכרית היא בית גידול ייחודי של רצועת חוף סלעי הנחשפת בזמן השפל, פעמיים ביממה. המים הנסוגים חושפים סלעים שביניהם מתרוצצים אלפי סרטנים קטנטנים ויצורי ים אחרים. זו הרפתקה שחייבים להתנסות בה - לבוא ולשוטט בין הסלעים, ממש מתחת לקניון מול הים באילת, ולגלות את צורות החיים המפתיעות שם, ואכן רבים עושים זאת.

 

מסתבר שיש אזור כרית נוסף, גדול יותר וכנראה שגם עשיר יותר, בחוף הסגור של חברת צינור הנפט אילת אשקלון (קצא"א). מעבר לגדרות ולמאבטחים, מחכים בקוצר רוח מאות חופמאים לשפל שיביא אתו את המזללה הבאה. למרות שנדידת החופמאים כבר ברובה מאחורינו, על רצועת החוף הקצרה התרוצצו כ- 100 חופמי צווארון, 100 חופיות קטנות, 20 חופמי חוף, 20 חופיות אלפיניות וחופמי אלכסנדרים בודדים.

 

 

 

חופמי צווארון - זמן השפל

 

התופעה של מעבר ציפורים נודדות מבתי גידול טבעיים שנהרסו לבתי גידול שייצר האדם כתחליף, נכונה כמעט לכל הציפורים שנודדות דרך אילת.

הציפורים שנחו במלחת אילת ששמשה את ציפורי הסבך והיער ונהרסה עד הייסוד, מבלות היום בפארק הצפרות, בגינות ובמטעי התמרים.

ציפורי המישורים שנהנו מבתי הגידול המדבריים בבקעות הרחבות והמוריקות, שנפגעו עקב שינוי משטר הנגר אליהם, החליפו את הערבות בשדות המוריקים.

והחופמאים, שהחוף שלהם נתפס על ידי הנופשים, המלונות והמסעדות הרבות, עברו להשתמש בבריכות המלח.

 

 

חופית קטנה - בטוחה ושבעה... אך לא לעולם חוסן.

 

הקושי הוא שבתי גידול מודרניים אלו נוצרו למטרות אחרות לגמרי מלשמש משכן לנודדים והם גם מנוהלים כך. בנוסף, קשה מאוד להגן על הטבע שם.

החופמאים נהנו משך שנים ארוכות מחברת "מלח הארץ" שידעה גם לייצר מלח איכותי וגם לשמור על החופמאים בטוחים ושבעים - מוכנים לנדידתם הארוכה. אך לא לעולם חוסן. תכנית להקמת שכונה חדשה במקום מפעל המלח, מאיימת על בית הגידול של החופמאים, והפעם יהיה קשה למצוא תחליף.

 

רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, המועצה האזורית חבל אילות ועוד רבים אחרים, חוברים בימים אלו כדי לבדוק כיצד ניתן לשמור על הבריכות פעילות גם במקרה המטריד שמפעל המלח יחדל להתקיים ותפעול הבריכות יפסק. אנחנו מקווים שמאמצינו יספיקו כי המשימה לא פשוטה.

כמו שהחמנייה זקוקה לחמה והאדם זקוק לאדמה, כך גם החופמי זקוק לחוף. זה באחריותנו.

מוגש כחומר למחשבה למקבלי החלטות.

 

נועם, רע, צדוק, ליבי ואוהד - מרכז הצפרות אילת.


כתבות

land marks