הילד הכי קטן בכיתה

רע:


 

לא קל להיות ילד חדש בכיתה. הרחק מהבית והחברים, כולם נראים מוזר ומדברים מוזר, וכאשר אתה בגובה הברך של כל השאר...דרוש אופי מיוחד כדי למצוא את מקומך. ואמנם, נראה שהילד החדש בבריכות הפלמינגו (בריכות המלח הצפונית באילת)- פלמינגו זוטר- מסתדר לא רע.

ב- 4.3 Gaidis Grandans מלטביה, מתנדב וותיק בסקר נדידת הדורסים של מרכז הצפרות באילת, מצא את הפלמינגו, ועוד באותו היום מספר צפרים ישראלים וזרים הספיקו ליהנות מהאורח הנדיר.

 

 

פלמינגו זוטר - השלישי לישראל. K20 מרס 2018.      צילום: אביב עציון

 

זו היא התצפית השלישית בישראל. את התצפית הראשונה, מאביב 2006 אני זוכר היטב -  לאחר שקראתי את ההודעה ב- israbirdnet (עליה השלום), והסתכלתי על התמונות בפורום תפוז (הי"ד) ידעתי שאני חייב לראות אותו. לאחר כמה שבועות גררתי את אמא שלי עד לבריכות המלח באילת לטוויץ' הראשון בחיי (עוד לא ידעתי מה זה טוויץ'). מאז נצפה עוד פלמינגו זוטר באותו המקום בחורף 2014-2015.

שמו של הפלמינגו הזוטר , Lesser Flamingo, Phoenocopterus minor, אינו מחמיא בחלק מהשפות, ומייצג בעיקר את גודלו הקטן ביחס לפלמינגו הגדול. יחד עם זאת, מדובר בפלמינגו בעל צבעים עזים, מה שהפך אותו לעוף נוי נפוץ בגני חיות ואוספים.

 

 

פלמינגו זוטר (הראשון לישראל) K20 מרס 2006. שימו לב שהפרט הזה, עם המקור השחור, בוגר

(גם הפרט של חורף 14/15 היה בוגר) ואילו הפרט הנוכחי (אביב 2018) הוא צעיר.   

צילום: רוני לבנה

 

הפלמינגו הזוטר מקנן באגמים רדודים מלוחים, לגונות ובריכות מלח באפריקה מדרום לסהרה ובצפון מערב הודו. מושבת הקינון האדירה באגם נטרון בטנזניה מהווה את מוקד הקינון החשוב ביותר למין זה. הפלמינגו הזוטר מוגדר ברמת סיכון NT- ,near threatend כלומר, מתקרב לסכנת הכחדה.

 

נכון לעכשיו, הפלמינגו הקטן והיפה מבלה בין כמה מאות פלמינגו גדולים, ונצפה היטב על בסיס יומי. צפרים רבים מהארץ ומחו"ל כבר הגיעו במיוחד בשבילו. סיפור הצלחה של ממש- אחד קטן שהעז, וכנגד כל המגבלות הפך לכוכב! למרות שהוא רוב הזמן מצטנע עם ראשו בתוך המים.

 

 

 

Bus driver, MOVE THAT BUS!!!

צילום: צבי קוהול   16.3.18

 

נועם:


 

אולי זה המקום להשלים את התמונה הוורודה. הפלמינגו באילת הולכים ומתבססים. באוגוסט האחרון צוות מרכז הצפרות אילת ספר 1,940 ארוכי רגליים וצוואר, בעיקר בוגרים בבריכות הפלמינגו (ק"מ 20) ובפארק הצפרות.  בשנים האחרונות גם התחלנו להבין שהתמונה הפשוטה שציירנו לעצמנו בראש, לפיה הפלמינגו באילת מתרבה בתורכיה ואולי גם באיראן (על פי טבעות על פרטים באילת) ומכאן הם ממשיכים דרומה לעבר אתיופיה, אינה כה פשוטה כלל ועיקר.

 

 

סופרים פלמינגואים ב-K20. ספטמבר 2017      צילום - רע שיש

 

משדרים שהושמו על פלמינגו בספרד, הובילו את החוקרים לעבר צפון סיני וקפריסין, לאורך הים התיכון, בציר מערב-מזרח, ולא רק הצפון-דרום ששאר הציפורים בוחרות (תמיד ידענו שהם מיוחדים...). סביר בהחלט שפלמינגו צרפתים וספרדים מגיעים גם אלינו לאילת ומצב האוכלוסייה באילת אינו תלוי רק במצבן של הימות המלוחות בתורכיה.

 

התמונה הופכת וורודה עוד יותר, עם התגברות מגמת בניית הקינים באילת. אם לפני כ- 5 - 6 שנים גילינו כמה תילים נמוכים שבנו הפלמינגו כדי לסמל את יכולתם להתרבות, עתה הם בונים בכל שנה עשרות קינים, בגובה של מעל חצי מטר, מחזרים זה אחר זה בהתלהבות ואף הנקבות דוגרות שעות ארוכות על הקינים, שלעת עתה לפחות, אין בהם ביצים... לא. זה לא אומר שבקרוב הם ידגרו כאן - זו התנהגות מוכרת גם מאתרים אחרים ("לא היה כלום כי אין כלום"), אבל זה לגמרי נראה כאילו משהו בעצם כן קורה שם, ואולי רק לוקח קצת זמן…

 

אבל זמן, הוא אולי המשאב הנדיר ביותר שנותר לפלמינגו שם. האם בריכות המלח הן לנצח? לא קל לשמור על אתר טבע שהוא בעצם "מתקנים הנדסיים" על כל מפת תכנון. התכנית לבנות שכונה באזור בריכות המלח הדרומיות ועל מפעל המלח, עלול להביא למצב בו לא יהיה מי שיזרים מים ויתפעל עוד את בריכות הפלמינגו בעתיד הנראה לעיין. מרכז הצפרות אילת, ביחד עם החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים והמועצה האזורית חבל אילות עובדים על פתרונות, אך לא מובטח דבר.

 

ביום שישי האחרון עמדנו שם, כמעט כל צוות מרכז הצפרות אילת, ביחד עם 200 מבקרים שבאו מכל הארץ כדי לראות אותם בפסטיבל "ציפורים בראש".

האור היה מושלם, נח ברכות על הציפורים האופטימיות תמיד וככול שירדה השמש כך הפך הוורוד עז יותר.

לא יכול להיות שהשקט והיופי הזה הם בני חלוף.

 

 

 

פלמינגואים גדולים - 31.12.17 K20               צילום: אביב עציון

 

היופי והשקט, חוץ מקול המדריך הבוטח לכאורה, גברו.

האופטימיות של הציפורים הוורודות, חזקה מכול מציאות.

עדיף לחיות את הרגע, בראש מורם, בדיוק כמו פלמינגו, גדול או קטן...

 

 
land marks