הרעלה בגולן

ערד בן דוד 13/03/2015 00:00

 

"אני רוצה לשתף אתכם באחד הדברים הכי עצובים ששמעתי היום, כל כך עצוב שכששמעתי אותו באמצע היום, ישבתי במשך רבע שעה עם דמעות בעיניים.

בדצמבר האחרון נסעתי מתרגש לשמורת גמלא לראות את אחד הדורסים הכי מרשימים שניתן לראות בארץ - העוזניה השחורה. ולא אחת ראיתי שם אלא שתיים. ועוד ממרחק מדהים...

 

היום התבשרתי ששתיהן נמצאו בגולן מתות ליד פגר מורעל של פרה...

עכשיו מילא שתי עוזניות שזה עצוב כשלעצמו, הבעיה שהפגר היה כבר כמעט לגמרי אכול, משמע עוד יצורים רבים אכלו ממנו, ואם זה רעל שלא מתפרק זאת אומרת גל שני ושלישי של הרעלה יתרחש...

כל כך עצוב (ומכעיס)..."

 

רעי סגלי

 

 

 


 

החדשות העצובות הגיעו אלינו ביום שישי ה - 13

בוקרים ממושב קשת שברמת הגולן מצאו ארבעה נשרים מקראיים ושתי עוזניות שחורות - מוטלים מתים.

סיבת המוות ברורה. מדובר בהרעלה ואכן, לא הרחק מהעופות המתים נמצא גם פגר של פרה שממנו הם ניזונו, כפי הנראה.

 

 

המצב הזה בלתי נסבל! האחראי למעשה הוא בוקר שמעוניין "להתנקש" בתנים ובזאבים שמסכנים את העדר ובעיקר את העגלים. כאשר אחת הפרות שלו מתה הוא ניצל את ההזדמנות, החדיר לגופה רעל ואז זרק אותה בשטח - בידיעה ברורה שכל מי שיאכל מן הפגר - ימות. האיש הזה הוא עבריין נתעב! הלוואי שיתפס, כדי שנוכל לראות את פניו, כדי שנוכל לדעת מה שמו, כדי שאפשר יהיה למצות אתו את הדין.

 

נשרי הגולן אינם רבים ומספרם נע בין 20 ל - 30 פרטים בלבד. כלומר, כ-20% מהם מתו ביום שישי. נשר מקראי, שפרח מהקן בגיל 140 ימים, שהיה אמור להגיע לגיל של 40 שנים אפילו… מלך העופות.

העוזניה השחורה היא העוף הדורס הגדול ביותר אזורינו עם מוטת כנפיים שמגיעה כמעט ל-3 מטרים.

עוזניות שחורות כבר לא מקננות בישראל, אמנם, אבל הן עדיין באות כדי לבלות אתנו את חודשי החורף.  בחורף 14/15 שהו בישראל 4 - 5 עוזניות שחורות וכמה חבל שהן לא מיהרו לעוף צפונה בחזרה אל אזורי הקינון...

 

 

הצפר ליאור כסלו יצא לגמלא בצהריים, לאחר שנודע דבר ההרעלה, כדי לעקוב אחר מושבת הקינון. הוא צפה ב-15 נשרים, 6 מתוכם נמצאו בקן.

כסלו זיהה רק "החלפת משמרות" אחת ובנוסף הוא צפה גם בעוזניה שחורה אחת - שניצלה מההרעלה.

בימים אלה הדגירה נמצאת בשלבי סיום, באחד הקינים כבר יש גוזל ויש סיכוי לא קטן שאחד מהנשרים שמתו בהרעלה הוא  הורה במשרה מלאה.

במקרה כזה אין סיכוי שהקינון יצליח - אצל נשרים אין דבר כזה "משפחה חד-הורית". הטיפול המסור בגוזל נמשך ימים ארוכים ולמעשה, עד גיל 70 ימים, אחד ההורים תמיד נמצא בקן, לצד הגוזל.

 

 

בשעות אלה אנשי רשות הטבע והגנים עוקבים אחר המתרחש בגמלא. אם הם יזהו שבחלק מהקינים אחד ההורים נעדר, יהיה עליהם לקבל החלטה זריזה - לגלוש אל הקנים ולהוציא את היתומים היקרים.

 

אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, משגיח אחר הנשרים בישראל כבר שנים רבות. הוא אסף הרבה נשרים מורעלים בחייו, הוא היה עד להרעלות גדולות יותר והוא יודע שההרעלה הזאת לא תהיה האחרונה.

"תתעודד", הוא אומר לי. ושולח לי מספר קישורים על טרגדיות נוספות. (מצורפים בצד שמאל ולמעלה).

 

 

תודה לאוהד על העידוד ולגל אריאלי מרשות הטבע והגנים על הצילומים.

 

יום שישי ה-13, כמו כל צירוף של יום בשבוע ויום בחודש, מופיע אחת לשבעה חודשים וליתר דיוק - כל 212.35 ימים.

 

בשורות טובות.

 

 

 

 

 

land marks