חודש עצוב לנשרים

ערד בן דוד 06/04/2015 00:00

לא קל להיות נשר בישראל וגם לא עיט זהוב…

במהלך חודש מרס תשעה נשרים מקראיים מתו כתוצאה מהרעלה. ארבעה נשרים (ושתי עוזניות שחורות) נמצאו מתים בתחילת החודש בגולן ולפני כשבועיים שני פרטים בוגרים ושלושה גוזלים בנגב, באזור עין עבדת.

הנשרים הם הסניטרים של הטבע, הם ניזונים בפגרים וכאן נמצאת המלכודת - הרעלה משנית, שמה.

 

 

אף אחד, כך אנחנו מקווים, לא מעוניין לפגוע בנשר המקראי. הבעיה היא עם מגדלי הבקר והצאן שמנסים לפגוע בטורפים כמו תנים וזאבים שמאיימים על העדרים שלהם.

כאשר מגדל בקר קם בבוקר ומוצא ש"רכושו" נטרף - יצר הנקמנות משתלט עליו והוא כבר לא פועל בהיגיון. הוא יודע שיש סיכוי טוב שהזאבים או התנים ישובו אל זירת האירוע, כדי להמשיך לאכול והוא "מרעיל" את גופם של בעלי החיים המתים - כדי לפגוע בטורפים.

כאן נכנסים הנשרים לתמונה. הם ניזונים מהפגר המורעל בצורה ישירה, או מהתן שאכל מהפגר המורעל ומתים ביסורים גדולים.

 

בימים אלה הנשרים מקננים. לאחר שהם ניזונים בפגרים הם ממהרים להמריא אל הקן, שם ממתין בן זוגם ששומר על הגוזל. הם מקיאים עבורו את המזון (המורעל), וכך נמצאים בקן פרטים - הורים וגוזלים - מתים.

בהרעלה האחרונה נמצא כי הנשרים נחשפו לזרחן אורגני, חומר הדברה חקלאי מסוכן, שנועד לפגוע בחרקים מזיקים.

 

אז אם מדובר ברעל חזק שמיועד לקטול חרקים, איך אנחנו יודעים שמדובר בהרעלה מכוונת? בהרעלה בגולן כן נמצא ה"פתיון" המורעל אבל בנגב הוא לא נמצא. את התשובה מספקים הגוזלים המתים, שניזונו בבשר מורעל.

 

 

 

אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים מסביר שההרעלות האלה לא פוגעות בטורפים כלל. תנה נקבה מגיעה לבגרות מינית בגיל שנתיים. היא ממליטה 5 גורים בממוצע והאוכלוסייה משגשגת. אצל הנשר המקראי הסיפור שונה לחלוטין: הוא מגיע לבגרות מינית בגיל 5, מטיל ביצה בשנה והסיכוי שבני הזוג יצלחו להפריח לעולם נשר צעיר נמוכה מ-50 אחוזים.

 

הצופה מסביר שהבעיה הגדולה עם הרעלות היא שאין מניעה למכירה ו/או פיקוח על" מי קונה? כמה ואיזה שימוש נעשה עם הרעלים החזקים האלה בשטח?

הדבר היחידי שיש עליו פיקוח הוא אופן אחסון הרעלים וזה מנוהל על ידי המשרד להגנת הסביבה. אז אם יהיו סימני הרעלה בחולון, למשל, שבה נפגעו בני אדם (חס וחלילה) - תהיה בדיקה.

אבל נשרים… בנגב…

"את הסיפור הזה חייבים לתקוף!" אומר אוהד.

 

"הנשרים בכרמל, לצורך ההשוואה, מוגנים 'יחסית' - למרות הקרבה למשכנות האדם.

הסיבות לכך הן מרעה בממדים צנועים שמתקיים במקום, מרעה המתקיים בשטח סבוך מאוד, בדרך כלל. כלומר - גם אם תהיה הרעלה, התן המורעל יתפגר במקום מוסתר מעיני הנשרים.

בגולן ובנגב, לעמות זאת, הכל פתוח ולנשרים קל מאוד לזהות כל פגר בשטח.

 

בנוסף, נשרי הכרמל רגילים לאכול בתחנות האכלה מגודרות. הם אינם נרתעים מפני גדרות כיוון שרובם 'יוצאי' כלובי אקלום וגרעיני הרבייה שבמסגרת פרויקט 'פורשים כנף'.

זה לא אומר שהם לא נפגעים מהרעלות בגולן ובנגב", מוסיף הצופה.

 


יורם שפירר


 

צלם הטבע יורם שפירר עוקב זה שנים רבות אחרי הנשרים בנגב. הנה הדברים שכתב והתמונות שפרסם, לאחר תוצאות ההרעלה בדרום.

 

"בסוף שבוע שעבר מתו בדרום כתוצאה מהרעלה, שני נשרים בוגרים.

X04 כחול - תג כנף Y74 ו - H90 צהוב - תג כנף R69. את שני הנשרים פגשתי לראשונה ב-2009 במהלך טיבוע, מצורפות תמונות מהטיבוע, ומהשיחרור. בהמשך ראיתי וצילמתי אותם בספירות נשרים ב- 2010. עצוב לי מאוד להעלות תמונות של נשרים בהקשר כזה".

 

 

R69 הוא H90 צהוב.

אז עדיין הוא היה נשר צעיר ניתן לדעת לפי צבע המקור השחור, בשונה ממקור בצבע שנהב לנשרים הבוגרים, בנוסף נוצות העורף חומות אצל הצעירים והפחות ללבנות בבוגרים.

H90 בימים טובים 2010

 

 

 

ערימת נשרים

במרכז התמונה למטה רואים את התג של R69 הוא H90 צהוב. קיץ 2010

 


 


 

ביום ראשון ה - 5 באפריל 2015 חג הפסח. נמצא עיט זהוב בוגר מת - לאחר שהתחשמל.

העיטים הזהובים התמעטו מאוד בעשורים האחרונים וגם במקרה הזה, סביר מאוד להניח שמדובר בהורה מקנן, ובגזר דין מוות לשני גוזלים נדירים - יקרים מפז.

העיט נמצא וצולם על ידי יהונתן וישניה בוואדי אלחאמיר סמוך למעלה אפרים במזרח השומרון.

 

דן אלון, מנהל מרכז הצפרות הישראלי מבקש: "אם מישהו  מוצא דורס או כל עוף אחרמתחת לעמוד חשמל יש לדווח לרשות הטבע והגנים, כולל מספר העמוד.

עמוד שהתרחשה עליו התחשמלות ימוגן על ידי חברת החשמל לישראל. אם העוף המחושמל נמצא מתחת לקו ולא ליד עמוד, יתכן שנפגע מפגיעה בכבלי החשמל. גם המידע הזה מאוד חשוב. תעדו את המיקום והעבירו לרט"ג".

 

 

בשורות טובות

 

 

 

כתבות

  • הרעלה בגולן
    הרעלה בגולן
    ארבעה נשרים מקראיים, שתי עוזניות שחורות, לפחות...
    13/03/2015
land marks