לילה במדבר

ערד בן דוד 09/06/2015 00:00

עד לפני כמה ימים השעיר המשורטט נחשב לאחד מדורסי הלילה היותר נדירים בישראל...

 

מי שביקש למצוא את הציפור הנדירה הזו נאלץ לנסוע אל הערבה, אל הנחלים שמתפתלים למרגלות הרי אילת ושם, בעונת החורף בלבד, לחפש שעיר משורטט, נים ולא נים, בין ענפי השיטים.

 

זה כמו למצוא מחט בערמת שחת - שהרי מדובר ב"ינשופון" פצפון באורך 20 "סנטים", לבושו הסוואה וגם אם תתקרבו אל העץ שבו הוא מסתתר... הוא לא יזוז ולא ירים עפעף שיחשוף את עיניו הצהובות.

אנשים רבים, לאו דווקא צפרים, מכירים היטב את קריאות הקיץ של השעיר המצוי - "אחיו" של השעיר המשורטט. מעטים הצפרים שמכירים את קריאותיו החלשות של השעיר המשורטט. בקיצור - טיפוס ביישן.

 

 

בהתאם לממדיו הצנועים, השעיר המשורטט ניזון בעיקר בחרקים - חיפושיות, עשים, חגבים וצרצרים. גם זוחלים ויונקים קטנים באים בחשבון, אם הם באים בקלות. הוא יכול לחטוף את טרפו מהקרקע, או מבין ענפי עץ ובנוסף יצא לו מוניטין של "דוג-פייטר" כשרוני - כזה שיודע להתנפל על עשים שמנים ועטלפי חרקים זעירים באוויר.

 

תפוצתו של השעיר המשורטט Otus bruci (פירוש השם Otus - "ינשוף קטן-אוזן") נרחבת למדי.

קיימים ארבעה תתי-מינים בהתאם לאזורי תפוצה "שונים" (קיימת חפיפה רבה) ו"הבדלים" מורפולוגיים (ברור…).

 

O.b.bruci (ע"ש ג'יימס ברוס - המיסיונר האמריקני שכתב על צמחים וציפורים בהודו) - ממזרח לימת ארל לכיוון קירגיסטן וטג'קיסטן.

 

O.b.obsoletus ("אחיד") - דרום טורקיה, צפון סוריה וצפון עיראק, טורקמניסטן, אוזבקיסטן וצפון אפגניסטן.

 

O.b.semenowi (ע"ש המדען הרוסי פיטר סמנוב) - דרום טג'יקיסטן, מערב סין ודרומה למזרח אפגניסטן וצפון

פקיסטן.

 

O.b.exiguus ("קטן" או "קצר") - ישראל, מרכז ומזרח עיראק, דרום איראן, עומאן, דרום אפגניסטן ומערב פקיסטן.

פרטים רבים בוחרים לחרוף באזורים מדבריים, בחצי האי ערב, מצרים והערבה. האוכלוסיות הצפון-מזרחיות חורפות בדרום אסיה - הודו ופקיסטן.

 

 

 

 

מקומות החיות מגוונים: שטחים פתוחים עם עצים פזורים, אזורים חקלאים דוגמת מטעי תמרים ואזורים יובשניים. השעירים המשורטטים מעדיפים להימצא באזורים נמוכים, למרות שבפקיסטן הם מקננים גם בגובה של 1,800 מטרים מעל פני הים.

קן השעירים המשורטטים נמצא, כמעט תמיד, בתוך חלל גזע עץ, טבעי או כזה שנחטב על ידי נקר כלשהו. לעתים גם בקיר או מצוק סלעי. נקבת השעיר מטילה 4 - 6 ביצים, היא דוגרת כארבעה שבועות ולאחר חודש נוסף, השעירים הצעירים פורחים מן הקן.

 

ביום רביעי, ה - 3.6.15 מצא מלווין בלאו, קיבוצניק ממצפה שלם, פרחון שעירים פצוע במטע התמרים הסמוך לישוב. הפרחון הועבר אל אנשי רשות הטבע והגנים בשמורת עין פשחה (עיינות צוקים) הסמוכה למקום ובהמשך לאוהד הצופה - אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, שפינה את הפרחון אל בית החולים לחיות בר. אז גם התברר שמדובר בפרחון של שעיר משורטט…

 

 

                                                                              הצילום באדיבות בית החולים לחיות בר של הספארי ורט"ג. 

 

זה היה כמעט כמו לגלות מין חדש לישראל! איזו התרגשות!

הפעם האחרונה שקן שעירים משורטטים תועד בישראל הייתה לפני 104 שנים, כשהזואולוג העברי הראשון - ישראל אהרוני, "אסף" שני פרטים כולל ביצים בוואדי עוג'ה (נחל יטב) שבבקעת הירדן…

כבר ביום שלמחרת התייצבו אנשי מרכז הצפרות הישראלי ואנשי רשות הטבע והגנים - כולל הצופה עצמו, במטע, כדי להכיר את יתר בני המשפחה המשורטטת.

 

רוח צפונית בעצמה של 20 קשרים נופפה בכפות התמרים… גם אם יש כאן שעיר, אין סיכוי שהוא יתגלה בתנאים האלה. אבל גם לנו יש זמן, ערכת קפה ושלל מטעמים מזיקים לבריאות. שיהיה לבריאות.

לקראת חצות הלילה הרוח מתחילה להיחלש וזה הזמן להתחיל לחפש.

שעירים משורטטים, כפי שבוודאי כבר הבנתם, הם טיפוסים דיסקרטיים. אם לא תקרא להם, הם לא יבואו. וגם אם הם יבואו, קשה מאוד להבחין בהם. אנחנו משמיעים קולות שעירים אל תוך הלילה השקט, גם משורטטים וגם של מצויים.

 

בתוך זמן קצר נשמעה הקריאה המוכרת של השעיר המצוי:

 

 

ואז נשמעה גם קריאה עדינה יותר… זה היה השעיר המשורטט:

 

 

שניהם מקננים פה! זה לצד זה! חדשות נפלאות. וזה עוד לא הכל. הצפר אמיר בן דב ויוסף כיאט ממרכז הצפרות הישראלי ניגשו לפינה אחרת של מטע התמרים, השמיעו קולות וגם שם… מישהו ענה להם.

 

הצילום באדיבות בית החולים לחיות בר של הספארי ורט"ג

 

ירח כתום תלוי בשמי המזרח, מאיר את ים המלח. במערב הרי מדבר יהודה "זוהרים" בדממה ואנחנו, במטע תמרים שקט, עם לפחות שלוש טריטוריות של שעירים משורטטים. זאת סיבה למסיבה! אסף מירוז מוציא בקבוק אוזו 12 קטן, כוסיות פלסטיק וכולם שותים לחיי השעירים.

 

כן אבל… שלוש טריטוריות? על שטח כל כך קטן?

דן אלון, מנהל מרכז הצפרות הישראלי, ממנה את הצפרים כוכב לוי (גם הוא בן קיבוץ מצפה שלם) ויוסף כיאט לרחרח עוד קצת באזור. והתוצאות… מדהימות.

 

טריטוריות חדשות התגלו בקדרון, קליה ונעמן! רק בקליה (קלי"ה) נמצאו שלוש טריטוריות נוספות - קם לתחייה ים המוות… ממש.

שוחחתי אם יוסף, אין לו ספק שבמשך מאה השנים האחרונות אנחנו פספסנו אותם, שהם מקננים באזור ים המלח ובקעת הירדן במספרים יפים וכנראה שגם דרומה משם בערבה וצפונה לכיוון עמק בית שאן.

מה זה מספרים יפים? עשרות זוגות… מאות… הכל יכול להיות.

 

צילם - עופר בריל. באדיבות בית החולים לחיות בר של הספארי ורט"ג

 

אז מי אשם במחדל המודיעיני הזה? ישראל אהרוני כמובן! שהסתפק בזוג שעירים משורטטים אחד בלבד. אם הוא היה מחפש טוב, הוא היה מוצא, ואנחנו לא היינו נשבים ברעיון שמדובר בציפור נדירה כל כך.

מצד שני, אי אפשר להאשים אותו… הוא העדיף לרדוף אחר נעמיות נהדרות במדבר הסורי, לירות בדובים בחרמון ויתכן שגם חבורת האוגרים הזהובים שנמצאו ברשותו, הוציאו אותו מריכוז…

 

 

שימו לב - אנשי רשות הטבע והגנים מבקשים מקהל ה"סקרנים" (צפרים וצלמים)

להימנע מלהגיע ולחפש אחר השעירים.

חיפושים שכאלה, המלווים לעתים בשימוש באמצעי תאורה

עלולים להפריע לשעירים לקנן.

תודה

 

 

land marks