ההכחדה השישית

יואב פרלמן 19/07/2015 00:00

"הפעם האחרונה" התרחשה לפני כמאתיים מיליון שנה. אז (כנראה) פגע מטאור ענק בכדור הארץ ולפי ההערכות הפגיעה שינתה לגמרי את תנאי האקלים. הדינוזאורים, ששלטו אז בכדור הארץ, נעלמו מן העולם תוך זמן קצר.

וכל הסימנים מראים שזה קורה שוב, ממש בימים אלה.

 

צוות מדענים ממספר אוניברסיטאות בארה"ב ובמקסיקו השוו את קצבי הכחדת החולייתנים המתועדים במאובנים לעומת קצבי ההכחדה של ימינו. קצבי ההכחדה של החולייתנים במאה האחרונה הם הגבוהים ביותר מאז הכחדת הדינוזאורים הגדולה. החוקרים נקטו בהערכה שמרנית מאד של קצבי ההכחדה ה'קבועים' של חולייתנים (2 הכחדות ל- 10000 מינים במאה שנה), ומצאו שקצב ההכחדה במאה האחרונה גבוה פי 100, ובסך הכל תועדו הכחדות של 468 מיני חולייתנים. לפי החוקרים, הגורם המרכזי להכחדה המטורפת הזאת הוא פעילות האדם.

 

 

גם בישראל ההשפעות ניכרות.

במאתיים השנים האחרונות נכחדו מישראל יונקים רבים - צ'יטה, היפופוטם, ראם, פרא, דב סורי, יחמור ועוד. חלקם הושבו לטבע בעשורים האחרונים על ידי רשות הטבע והגנים. מצב העופות לא טוב בהרבה. מספר עופות בולטים שדגרו כאן נעלמו כדוגרים מנוף ארצנו: פרס, עזניית נגב, עזנייה שחורה, עיט שחור, זרון סוף, מירומית שחורה ועוד.

רק בשנים האחרונות איבדנו כנראה שני מינים דוגרים - עפרוני פסגות שדגר במורדות החרמון עד לפני כעשור וחופמי גדות שדגר בעבר לאורך החוף ובדרום ים המלח. שניהם לא דוגרים אצלנו יותר.

 

 

 

נראה שהנשר המקראי, הרחם המדברי, העיט הזהוב והעיט הניצי בדרך להכחדה, למרות מאמצים יוצאי דופן של רשות הטבע והגנים במסגרת פרויקט 'פורשים כנף' המשותף עם החברה להגנת הטבע וחברת החשמל למנוע את הכחדתם.

היתרון של הציפורים, יכולת התעופה, הוא גם בעיה. הן נודדות ומשוטטות על פני מרחקים רבים, והיכולת שלנו בישראל להשפיע למשל על שימוש ברעלים במדינות השכנות לנו איננה קיימת - אפילו בישראל הרעלות בלתי חוקיות עדיין נפוצות וגובות מחיר כבד מחיות הבר.

 

 

דוגמה נוספת לציפור שעומדת על סף הכחדה עולמית היא גיבתון הצווארון. גיבתון יפהפה זה דגר עד לפני כמה עשורים מפינלנד מזרחה לרוחב אסיה כולה בכמויות גדולות מאד, והיה אחד מציפורי השיר הנודדות הנפוצות באסיה. במחקר שפורסם לאחרונה על ידי מספר חוקרים מגרמניה, פינלנד, רוסיה ויפן עולה כי צייד מסחרי הפכו אותו תוך עשורים ספורים למועמד כמעט וודאי להכחדה!

התרסקות מוחלטת של אוכלוסיית גיבתוני הצווארון בכל רחבי אסיה (ירידה של עד 95% בגודל האוכלוסייה שלו בין 1980 ל- 2013!), כולל אזורים נרחבים מהם הוא נעלם לגמרי.

 

 

קצב הירידה הזה הוא חסר תקדים עבור ציפור עם שטח תפוצה כה נרחב, מאז הכחדת היונה הנודדת בצפון אמריקה ב- 1914. מדובר בציד שמתקיים בעיקר בסין ובמדינות השכנות לה, לצורכי מאכל ולצורכי גידול בכלובים, שהתעצם מאד כתוצאה מהתפתחות הכלכלה במזרח אסיה.

 

הציידים משתמשים במערכות שמע למשיכת הגיבתונים ולוכדים אותם ברשתות ערפל מקצועיות ובמלכודות. למרבה הצער, הם לוכדים יחד עם הגיבתונים עוד מינים רבים, אותם הציידים נוהגים להשמיד ולהשליך במקום.

הנזק ההיקפי של הלכידה המסחרית הזאת הוא עצום, וללא ספק משפיע על מינים רבים אחרים.

 

תודה רבה ל - Aurelien Audevard עורך אתר האינטרנט: Tragopan על התמונות היפות של גיבתוני הצווארון.

 

 

 

אלו צילומים שצילם הצפר הפיני Hannu Jannes בסין לפני כמה שבועות - הרג 'אגבי' של מינים שונים בעת ציד של גיבתוני צווארון, תוך שימוש בפיתיונות מורעלים:

 

חופזי קטן, חרמשון גדול וחרמשון גמדי, נחליאלים צהובים מתת מין מזרחי, ומעין פצחן אסייתי, Chinese Grosbeak

 

 

פיפיוני טונדרה ופיפיון ארך-רגליים אחד (מימין)

 

בישראל גיבתון הצווארון תמיד היה נדיר ביותר (12 תצפיות בלבד תועדו עד כה).

עד סוף המאה הקודמת עוד דגרו גיבתוני צווארון בפינלנד. כמו מינים סיביריים נוספים שגבול התפוצה המערבי שלהם מגיע עד לסקנדינביה (כמו כחול זנב, עלווית צפונית, גיבתון לבן-גרון) בסתיו הם נודדים מזרחה ומצטרפים לאזורי החריפה המרכזיים של המין, בדרום מזרח אסיה.

התצפית האחרונה בישראל הייתה באוגוסט 2007, אז טובעה נקבה בתחנת הטיבוע בעמק החולה על ידי נדב ישראלי.

 

 

 

 

החדשות הטובות הן שאם נותנים לטבע צ'אנס יש לו יכולת שיקום מדהימה. יש לקוות שגם בסין יבינו שיש לשמור על הטבע טוב יותר, ואולי סין תפסיק לקדם את הכחדתם של קרנפים, טיגריסים, כרישים, גיבתוני צווארון ועוד בעלי חיים רבים שנסחרים בסין בכמויות עצומות.

 

בנוסף, מאמצי שימור בינלאומיים יכולים להביא לתוצאות רחבות היקף. החלטות חיוביות שתתקבלנה בעתיד יכולות לשנות את מצב המערכות הטבעיות ברחבי העולם. דוגמה לכך היא חקיקת שמירת הטבע המתקדמת באיחוד האירופי, שמקצה משאבים רבים לשמירת טבע במדינות האיחוד.

 

בימים אלה דווקא יש ניסיון לרוקן את החוקים האלה מתוכן, אך מחאה ציבורית נרחבת באיחוד האירופי תביא כנראה לחיזוק תקנות שמירת הטבע באיחוד האירופי.

 

ואצלנו, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, מאמצי שימור נחושים יכולים להפיח תקווה - בכל זאת ניתן לראות היום נשרים מעל חיפה, בזכות החי-בר בכרמל. זוג העיטמים לבני-הזנב בעמק החולה הפריח פרחון לראשונה מאד שנות החמישים של המאה הקודמת. נחזיק אצבעות ונתפלל לשלומו של הכדור שלנו.

 

 

כתבות

land marks