ציפור לדוד

ערד בן דוד 03/08/2015 00:00

הייתי מצפה מדוגמן הבית להתרברב קצת יותר… להציג את לבושו בפני כל - להתפאר.

יש לו פנים שחורים, גרון וגבה לבנים. החלקים העליונים אפורים-כחלחלים ואילו החלקים התחתונים כתומים-חלודים. הזנב שחור וארוך והתת-שת לבן.

ולמרות הלבוש המגונדר, האירניה היא טיפוס ביישן.

 

היא ניצבת על ענף עץ או שיח - בגובה נמוך, בוחנת ומאזינה לרעשים של הרמשים תחתיה. ואז, לאחר שבנתה לעצמה תפריט פוטנציאלי, היא מתעופפת אל הקרקע, מדלגת לכאן ולכאן, זוללת חרקים, עכבישים ושאר מטעמים. גם מזון צמחי, כמו פרות למשל, בא בחשבון.

 

 

האירניה נפוצה באסיה הקטנה - טורקיה, אירן ומזרחה לכיוון אפגניסטן והסביבה. כל האוכלוסייה נודדת ומבלה את החורף בעיקר במזרח אפריקה. נראה כי אוכלוסיית האירניות העולמית יציבה. מספר הזוגות הדוגרים באירופה הוא בין 420 ל - 910 אלף, שהם 25 - 49 אחוזים מהאוכלוסייה העולמית.

 

בישראל האירניה היא חולפת נדירה ומקננת נדירה בחרמון.

שם, בחרמון, מצוי מקום חיותה החביב - נוף טרשוני שפזורים בו בדלילות עצי לבנה ועוזרר. באביב, עת הזוגות מכריזים על נחלתם, ואהבתם, אפשר לראות את הזכרים ניצבים על סלע או צמרת שיח, זוקרים את זנבם הנאה ומשמיעים את שירתם הנהדרת.

בסקר הקינון שנערך בקיץ 2013 נמצאו קנונים מגובה 1,225 מ' בנחל גובתה ועד לגובה 1,970 בהר שלהבית ובעמק בולען. שם, בעמק בולען, נמצאה צפיפות גבוהה יחסית - עם שלוש טריטוריות פעילות. ההערכה היא כי בשנת 2013 דגרו בחרמון 20 זוגות.

 

 

האירניות מקדימות לנדוד והן עוזבות את אתרי הקינון כבר במהלך חודש יולי. וכאן מתחיל סיפורה, או ליתר דיוק - סיפורו, של האירניה משדה בוקר.

הצפר הראל כדורי מצא אותו ב - 16.7.5, מקפץ ללא בושה במדשאה בפארק קבר בן גוריון. צפרים וצלמים רבים באו לראות אותו והוא… לא ממהר לשום מקום - כאילו שמישהו לחש לו ממעמקי האדמה: "תישאר קצת… עזור לנו להפריח את השממה…"

הצפרים שמבינים בחילוף נוצות הבחינו מיד ב"ניגוד" שבאברות התעופה של הזכר החביב. כאשר מביטים בתמונה שבה הוא נראה בתעופה אפשר לראות כי אברות היד כהות וטריות ואילו אברות האמה חומות יותר - הן "ישנות".

יוסף כיאט, מנהל מרכז הטיבוע הישראלי מסביר כי מדובר בפרט בוגר שמבצע "חילוף מפוצל" (Split Molt). אסטרטגיית חילוף שכזאת אופיינית לנודדים ארוכי טווח שמקננים בקווי רוחב דרומיים כמו סבכי חורש, סבכי ניצי, חנקן אדום-ראש וגיבתון גנים.

מיד עם הגעתה לאפריקה, האירניה תבצע את חילוף החורף ותצמח אברות אמה חדשות.

 

 

אם היה לפנינו פרט צעיר - כזה שפרח השנה מן הקן, היינו רואים עכשיו (סתיו) ניגוד (גבול חילוף) בסוככות האמה ולא באברות התעופה. חילוף כזה, האופייני לצעירים, נקרא "חילוף חלקי".

באביב, לעומת זאת, נוכל לראות ניגוד ברור: הצעירים מחליפים בחורף סוככות, שלישוניות ולעיתים אברות אמה פנימיות. גבול החילוף באביב בולט מאוד מכיוון שההבדל בין הנוצות שצמחו בקן לאלו שצמחו בחורף, גדול.

 

אסטרטגיית החילוף של האירניה "חריגה" במקצת… רוב ציפורי השיר הבוגרות מעדיפות להתעכב עוד קצת באתרי הקינון ולהחליף את כל אברות התעופה (יד ואמה). חילוף כזה נקרא, בשפה המקצועית, "חילוף מלא".

 

 

האיור הבא מתאר את חילוף הנוצות אצל האירניה (מחזור בן שנתיים)

 

 

אבל זה עוד לא הכול…

 

האירניה משדה בוקר, כך מסתבר, נמצאת ב"חילוף פעיל" ואפשר לראות ששתי אברות היד החיצוניות נמצאות בשלבי התפתחות סופיים. וזה כבר פחות מסתדר כיוון שציפורים לא נוהגות לבצע חילוף פעיל תוך כדי נדידה…

"אין ספק שהנוכחות המתמשכת בשדה בוקר נובעת מהחילוף", מסביר יוסף, "ברגע שהיא תסיים היא תמשיך בדרכה דרומה - שום דבר פה לא חריג מהבחינה הזו.

השאלה היחידה היא מדוע הפרט הזה לא החליף קרוב יותר לאתר שבו קינן? מדוע הוא נדד מעט ואז עצר להחליף נוצות?

אנחנו גם לא יודעים האם ביצע 'קפיצה' לאחר תחילת החילוף או שנדד מעט לפני החילוף ואז עצר לבצע את כל החילוף…"

 

 

בימים הקרובים האירניה יעזוב. דוד יישאר במקום החיות החביב עליו - במדבר.

 
 
תודה ל: יוסף כיאט, אנטון חליילה, אילון גור, יואב פרלמן
 

כתבות

land marks