סקר הגעת הנחליאלי הלבן

מטרת סקר יום הגעת הנחליאלי ואדום החזה, כמו גם סקרי יום הגעה נוספים שנעשים בישראל ובעולם, נועדה לבחון שינויים רב שנתיים במועדי ההגעה, כחלק מאפיון המגוון הביולוגי - שהציפורים מהוות סמן למידת השפע והיציבות שלו.

מאחר והנדידה של הציפורים נקבעת על ידי סיגנל חיצוני - קבוע מזה מאות אלפי שנים - והוא אורך היום, הרי שנצפה שמידי שנה יהיה יום ההגעה מדויק. אבל שינויי האקלים בכדור הארץ שמקורם מתופעת ההתחממות הגלובאלית יכולים לגרום לשינויים בהתנהגותן של הציפורים.

שינויים אלה עשויים להוות בעיה לציפורים, במיוחד אם נגרם עיכוב או שינוי במועדי הגעה. הן עשויות לאחר להגיע לאתרי הזנה בדרכן או לאתרי הקינון מוקדם, או מאוחר מידי.

 

 

סקרי יום הגעה של הנחליאלי הלבן בישראל מהשנים הקודמות מראים שהנחליאלים מגיעים ברובם עד סוף השבוע השלישי של אוקטובר, אבל יש שינויים שנתיים בקצב ההגעה וכן בשבוע בו חל שיא ההגעה. חשוב לנו להמשיך ולחקור את התופעה הזו.

סיכום סקר יום הגעת נחליאלי שנים 2008, 2012 ו - 2014.

 

 

תוצאות סקר ההגעה בשנת 2008 - רוב ההגעות היו מפוזרות בין ה - 29.9  ועד ה - 18.10

תוצאות סקר ההגעה בשנת 2012 - רוב ההגעות נרשמו בין ה - 23.9  ועד ה - 19.10

 

 

תוצאות סקר ההגעה של 2014- מירב ההגעות היו בין ה - 1.10 ועד ה - 21.10

                                                                                                                 

 

 

 

 

איך משתתפים? פשוט מאד...

ראיתם נחליאלי לבן ראשון? היכנסו ומלאו תצפית בפורטל של מרכז הצפרות, ציינו בהערות שזו תצפית ראשונה עבורכם בנחליאלי לבן.

 למי שטרם מילא תצפית -רצוי לגלוש בגוגל כרום. בפעם הראשונה בלבד יש להרשם - רישום קל ופשוט. ביתר הפעמים שתכנסו מאותו מחשב לא תצטרכו להרשם. שימו לב שלאחר ההרשמה יופיע שמכם בצד העליון הימני של המסך ובלחיצה עליו תפתח מחברת הדיווחים שלכם ואפשרויות נוספות למציאת מידע בנתונים שנאגרו באתר.  לקבלת סיוע ומידע נוסף - שלומית shlomitlif@gmail.com

 

חשוב לדעת: יש לציין יום הגעה ראשון פעם אחת בלבד עבור כל אתר.

 

אצל הנחליאלים ניתן להבחין בין זכר לנקבה. לזכר כיפה שחורה ולנקבה כיפה אפורה, אם כי סימן זה לא תמיד מובהק במיוחד לגבי נחליאלים צעירים. אוכלוסיות הנחליאלים בכלל והלבן בפרט הן בעלות מופעים רבים - כל פרט שונה ומובחן מעט מרעהו בדגם הלבוש, גודל הכיפה, גודל הסינר ועוד. מוסיפה לרבגוניות העובדה שנצפו  בישראל ארבעה תתי-מינים שונים של נחליאלי לבן, אם כי הנפוץ ביותר הוא תת-המין alba.

 

 

          

 

 

הנחליאלי הלבן היה נושא עבודת הדוקטורט של פרופסור אמוץ זהבי, שחקר וניתח את ההתנהגות הטריטוריאלית שלו, שמתאפיינת בשינויים רבים לאורך העונה והיממה. ניתן לראות נחליאלים, זוג או יחיד, המגינים בחירוף נפש על טריטוריה ולא רחוק מהם קבוצה של נחליאלים שמלקטים מזון זה ליד זה בשדה ואינם מתקוטטים כלל... ובערב, לקראת שקיעה, כולם "שוברים את הכלים ולא משחקים" ועפים ללון יחד בקבוצות של מאות ואף אלפים, על עץ קבוע, בדרך כלל בשדרה המרכזית של העיר או הישוב. בבוקר למחרת כולם מתפזרים חזרה למקומותיהם.

 

עוד על נחליאלים

 

בימים אלה עדיין עוברות מידי יום להקות של נחליאלים צהובים, נחפזות בדרכן יחד עם ציפורי שיר רבות אחרות, למחוזות החריפה שבאפריקה. בקרוב מאוד, ובעצם כבר עכשיו - מתחילות להגיע הציפורים החורפות, שישארו בישראל במהלך כל החורף. אין ספק כי הנחליאלי הוא המפורסם שבהן.

שלושה מיני נחליאלי נוספים שניתן לצפות בהם בישראל הם הנחליאלי הצהוב, הלימוני והזנבתן.

 

 

 

 

מקורות מידע

 

הנחליאלי הלבן באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר

 

 זהבי, אמוץ, 1970, ההתנהגות החברתית של הנחליאלי הלבן  Motacilla a. alba  בחורף. הוצ' החברה להגנת הטבע . תקציר המחקר      למחקר בשלמותו-  חלקים:    א  ב  ג

 

 
 
 
 
land marks