שלג מאוחר - טוב או לא?

בחורף האחרון פקדה את ישראל סערה מאוחרת, כמויות שלג מרשימות נערמו בחרמון הגבוה ונותרו שם שבועות ארוכים עד שהפשירו. הימצאות שלג בחרמון הגבוה מעכבת את התפתחות הצומח ואוכלוסיית החרקים בהר. עם זאת, שפע המים יוצרים זמינות מזון גבוהה יותר במהלך חודשי האביב והקיץ היבשים.

 

בחרמון מתקיים מעקב אחר אוכלוסיית הציפורים הכולל טיבוע מאז שנת 1979, משנת 1995 פעילות הטיבוע מתרכזת סביב בריכות ההשלגה הסמוכות לרכבל התחתון. עיקר המינים המתועדים בטיבוע זה הם אוכלי זרעים כמו גבתונים, בזבוזים ותפוחיות - המשתמשים בבריכות כאתר שתיה.

 

חישוב "הצלחת" הרבייה מתבצע על ידי חלוקת מספר הצעירים המתועדים במספר הבוגרים, התוצאה מצביעה על מספר הצעירים שפרחו לפרט בוגר אחד. עונת הקינון בשנת 2015 התאפיינה כאמור באביב מאוחר מאוד בהר החרמון. כמויות הציפורים והצלחת הרבייה הראו גם כן ערכים שונים מהרגיל, בהתאם לתנאים המיוחדים שהתקיימו העונה זו. בדקנו את הצלחת הקינון עבור שני מינים דוגרים, אשר מצויים במספרים גבוהים, יחסית, במקום: גבתון סלעים ובזבוז לבנון.

 

 

 

 

בהתאם לעולה מנתוני הטיבוע, גבתוני הסלעים הפריחו בממוצע 6.7 גוזלים ב-2015 לעומת 4.1 בשנים 2013-14. בזבוזי הלבנון הפריחו בממוצע 3.1 גוזלים לעומת 1.7 ב-2013-14.

עולה מכך שעונת הקינון 2015 הייתה מוצלחת ב - 80-60%.

 

מין נוסף המקנן בחרמון במספרים גבוהים הוא סבכי הטוחנים, מין זה מטובע במספרים נאים בנחל ערער, בחרמון הגבוה. לעומת שני אוכלי הזרעים שתוארו לעיל, המוגבלים בבית גידולם לחרמון הגבוה, סבכי הטוחנים רשם ירידה בהצלחת הקינון: מ-1.4 גוזלים לבוגר בממוצע, לגוזל יחיד. כמו כן, נבדקו שני מינים נוספים של נודדים ארוכי טווח (בדומה לסבכי) - חנקן אדום-גב וגבתון שחור-ראש וגם במקרה שלהם נרשמה עלייה בהצלחת הקינון.

נתון מעניין נוסף שקשה להתעלם ממנו הוא גודל האוכלוסייה. ברוב המינים שנבדקו נמצאה עלייה בהצלחת הקינון לפרט ממוצע באוכלוסייה אך גודל האוכלוסיות היה קטן יחסית לעונת קינון ממוצעת.

בשנת 2015 טובעו ונבדקו 147 גבתוני סלעים, לעומת 195 פרטים בממוצע בשנים קודמות, 269 בזבוזי לבנון לעומת 335 ו-20 סבכיי טוחנים לעומת 48.

 

יש לציין שבעונת הקינון האחרונה דגרו בחרמון מינים שאינם מקננים בו במספרים גבוהים: חצוצרן מדבר ודרורית קצרת אצבעות. במהלך פעילות הטיבוע תועדו 13 דרוריות ו-3 חצוצרנים. בחרמון הגבוה קיננו עשרות זוגות משני המינים ואלו המספרים הגבוהים שתועדו עבורם בעשור האחרון.

 

אז מה היה לנו עד עכשיו - שלג מאוחר שהביא להצלחת רבייה גבוהה מהרגיל (מלבד מין אחד, סבכי טוחנים), אבל גודל אוכלוסייה קטן מהממוצע.

ייתכן וההסבר להצלחת הקינון הוא ריבוי המשקעים וכתוצאה מכך - זמינות מזון גבוהה במהלך עונת הקינון. לעומת זאת, התנאים הקשים השוררים בהר בגלל השלג הגבוה בתחילת האביב, מועד בו בשנה רגילה כבר מתחילים לקנן - יוצר תנאים קשים המאפשרים רק לפרטים ה"מוצלחים" להישאר בהר. פרטים "מוצלחים" אלו, יזכו להישאר בהר וליהנות משפע המזון שהמשקעים מביאים עימם בהמשך עונת הקינון.

בנוסף, "ויתור" של חלק האוכלוסייה, החלש יותר, על קינון או על קינון באתר הרגיל, מביא להפחתת התחרות התוך מינית ותורם גם הוא להצלחת הפרטים המקננים בעונה זו, שהם כאמור מעטים בהשוואה לשנה רגילה.

נתון מעניין נוסף, המחזק את התוצאות המופיעות לעיל, הוא שהקינון עצמו התאחר, לדוגמא: עיקר כמות הצעירים השנתית של גבתוני הסלעים ובזבוזי הלבנון תועדה בשנים 2013-14 במהלך יוני-יולי (56% ו-69% בהתאמה), לעומת 39% ו-44% בלבד ב-2015.

 

 

 

 

נותר רק לברר מדוע סבכיי הטוחנים רשמו "הצלחה" מועטה בהשוואה לשלושת המינים גבתון סלעים, בזבוז לבנון וחנקן אדום-גב?

 

סבכי הטוחנים מקדים לנדוד  ורוב האוכלוסייה מגיעה אל אתרי הקינון כבר בחודש מרץ. ייתכן והסבכים שהגיעו לחרמון באביב 2015 מצאו חרמון מושלג ונאלצו לתפוס טריטוריות באזורי חורש נמוכים יותר בהר. הפרטים שהגיעו מאוחר בעונה, לאחר הפשרת השלגים היו פרטים צעירים מאחרים או מוצלחים פחות ולכן הצלחת הקינון שלהם הייתה נמוכה ללא קשר למצב השלג בהר.

 

לסיכום, עונת הקינון של 2015 התאפיינה בהצלחת קינון גבוהה וקינון נרחב של מינים המוכרים כמקננים נדירים יחסית בחרמון אך במקביל, גם במספר פרטים מקננים נמוך מהמוצע. כל זאת במתאם לריבוי משקעים ושלג מאוחר. מכאן עולה כי התשובה לשאלה האם השלג טוב לציפורים או לא היא שהשלג טוב, בעיקר לחזקים.

 

 

מאמר זה הנו חלק מפרסום סיכום תוצאות הטיבועים בישראל לשנת 2015 - שפורסם על ידי מרכז הטיבוע הישראלי. לצפייה בסיכום המלא - לחצו כאן.

 

 

 

מרכז הטיבוע הישראלי - כתבות נוספות

land marks