כחלום...

יואב פרלמן 03/05/2016 00:00

הכחל המצוי (Coracias garrulus) הוא מהציפורים הססגוניות ביותר בישראל.

הוא משתייך למשפחה יפהפיה, לה נציגים בעיקר באפריקה ובדרום אסיה.

הכחל המצוי הוא המין היחידי באירופה, הוא נודד למרחקים ארוכים וכשמו כן הוא:

יפה כמו חלום כחול.

 

 

לבושו כחול כמעט כולו, ובמיוחד בכנפיים הגוון הכחול עמוק עמוק. הגב בגוון חלודי ובכלל מדובר בציפור בולטת וכריזמטית. זהו צייד עשוי ללא חת, שניזון בעיקר מפרוקי רגליים אך גם מזוחלים, מכרסמים וציפורים קטנות. הוא מאתר את טרפו מעמדות תצפית בולטות - לעתים קרובות הוא ימצא עומד על חוט חשמל, על עץ יבש או על גדר.

 

הכחל המצוי דוגר בחורים ובכוכים. באירופה הוא דוגר בעיקר בתיבות קינון ובגגות בתים ישנים. בישראל הוא דוגר בעיקר במחילות אותן הוא חופר בקירות חול, או בחורים ישנים של שרקרקים. מעוף החיזור של הכחל ייחודי, וכולל היפוכים מרשימים באוויר. מכאן בא שמו באנגלית - Roller - "המתגלגל".

אזורי הדגירה של הכחל נרחבים למדי: מדרום מערב אירופה וצפון אפריקה, דרך מרבית דרום אירופה, מרכזה ומזרחה, המזרח התיכון, מרכז אסיה מזרחה עד למערב סין. כל האוכלוסייה העולמית חורפת באזורים נרחבים אפריקה.

 

מצב שמירת הטבע שלו בעולם לא מזהיר. במרבית מדינות אירופה, שם דוגרים מעל 60% מהכחלים המצויים, מתרחשת ירידה ניכרת בעשורים האחרונים. גודל האוכלוסיה באירופה צנח בשנות האלפיים בכ- 30% והוא היה אז בסכנת הכחדה עולמית בדרגת Vulnerable. בשנים האחרונות כנראה שקצב הירידה התמתן ובשנת 2015 הוא יצא מרשימת המינים בסכנת הכחדה של ה- IUCN.

עם זאת, חוקרי כחלים שונים בעולם עדיין מודאגים משום שההאטה בקצב הירידה התרחשה על פני שנים בודדות בלבד, ובמדינות רבות באירופה הוא עדיין הולך ומתמעט.

הבעיות העיקריות של הכחל באירופה הן שינוי במבנה החקלאות המסורתית, שהופכת להיות אינטנסיבית יותר, ללא מגוון בתי גידול ועם שימוש מוגבר בחומרי הדברה. כמו כן, כיתר הנודדים האירופאיים, הכחל המצוי מושפע ככל הנראה גם משינויים בבתי הגידול באפריקה באזורי החריפה ולאורך מסלולי הנדידה שלו.

 

 

 

 

בישראל הכחל הוא חולף מצוי בכל חלקי הארץ, באביב באפריל - מאי, ובסתיו בספטמבר - אוקטובר. כמו כן הכחל דוגר בצפון הארץ ובמרכזה, בעיקר בעמקים ובמישורים, עם ריכוזים בולטים בעמק בית שאן ובעמק הירדן, בשפלת יהודה ובנגב הצפוני.

במחצית השנייה של המאה העשרים כנראה שהייתה ירידה משמעותית בגודל האוכלוסייה הדוגרת בישראל.

אז, ההערכה שפירסם הדורם שיריחי בספרו (The Birds of Israel 1996) עמדה על 500 עד 1,000 זוגות.

מאז אין הערכה עדכנית יותר, אך ניתן לשער כי צמצום שטחי הבתה והגריגה, והפרעות באתרי קינון לא שיפרו את מצב האוכלוסייה בארץ.

 

 

בקיץ הקרוב נפתח במאמץ ניטור שמטרתו לאמוד את גודל האוכלוסיה הדוגרת בישראל. במסגרת זו, נבקש מהמשתמשים במאגר המידע שלנו לדווח לנו על כל כחל שנצפה ולציין אם נראים סימני דגירה - שימוש בקן, האכלת צעירים וכו'.

בשנים האחרונות מתקיימים באירופה מספר פרוייקטים לחקר הכחלים, חלקם כוללים מישדור של כחלים במשדרי לווין. מחקר מקיף שפורסם ב- 2015 איגד את נתוני כל הפרטים הממושדרים כדי לענות על שאלות שנוגעות בחסינות האוכלוסייה האירופית בפני שינויים על ידי תחלופת פרטים באזורי החריפה.

לקריאה נוספת על המחקר - לחצו כאן.

 

בימים אלה, מרכז הצפרות הישראלי שותף במחקר הונגרי - רומני שמטרתו להבין את הלחצים המופעלים על הכחלים באתרי החנייה בנדידה. במסגרת המחקר שממומן על ידי האיחוד האירופי, על פי נתוני משדרי הלווין ינותחו הסיכונים לכחלים בכל אתר חנייה בנדידה.

 

שני כחלים הונגריים עושים את דרכם צפונה בימים אלה. הם חרפו בנמיביה ובבוטסוואנה, ובימים אלה הם צפויים לעבור בישראל. אנו מצפים לבואם לישראל, וברגע שנזהה את המיקום שלהם על הקרקע בישראל נשלח צוותים לאיתור ויזואלי שלהם בשטח, ולמיפוי הסיכונים לאתר חניית הביניים.

לצפייה בנתוני הלווין - לחצו כאן.

land marks