מיליון נקודות בשמים

נועם וייס 06/06/2016 00:00

עופות דורסים נודדים בצווארי בקבוק צרים שיוצרים נתיבים דמיוניים בשמיים. זה קורה בעיקר משום שכדי שעיט או עקב יגיע אל יעדו בשלום, הם צריכים לעשות את כל הדרך בדאייה.

משקלם הגבוה של העופות הדורסים ובעיקר הרגלי האכילה שלהם, המצריכים מאמץ רב בלכידת הטרף, סיגלו אותם לנדידה שכזאת - המסתמכת על זרמי אוויר עולים (טרמיקות) כדי לצבור גובה ו"רוח אף" חזקה המאפשרת להם לגלוש בכיוון הנדידה מבלי לאבד הרבה מהגובה שצברו בטרמיקה. והכול ללא כל מאמץ, כמעט.

 

תנאים אלו הובילו ליצירת נתיבי נדידה קבועים שאינם חוצים גופי מים גדולים ושהרוח בהם נושבת נגד כיוון הנדידה. אילת היא בדיוק צוואר בקבוק כזה.

עופות דואים רבים שמגיעים מאפריקה ומצליחים לחצות את מפרץ סואץ אל תוך סיני (בעזרת רוח צפונית חזקה), נודדים לאורך ים סוף בואך הרי אילת. כאן מחכים להם בחודשי האביב סוקרי מרכז הצפרות ומתעדים את כל מי שחולף, גובהו ומסלולו. בסקר הזה חשוב לא רק להבין את אופי נתיב הנדידה והדרכים לשמור עליו אלא גם כדי ללמוד על גודלן של אוכלוסיות העופות הדורסים האירופיות והאסיאתיות ששיעור ניכר מהן חולף כאן.

 

 

סקרי הנדידה רצופים באילת החלו בשנות השמונים, נמשכו בצורה לא קבועה בשנות התשעים וחודשו שוב בשנתיים האחרונות תוך שימוש בשיטות עבודה קבועות ודומות. את העמדות איישו מתנדבים נלהבים מחו"ל שישבו שעות ארוכות בשמש הצורבת וסרקו את השמיים ללא הפסקה.

מכיוון שבכל אביב משטר הרוחות משתנה מעט, גם העופות הדורסים נודדים דרך נתיבים משתנים. אנחנו בחרנו לבדוק את מצבם ב-3 שנים רצופות כדי לקבל נתון ממוצע בעל משמעות. למרות שאנחנו בשנה השנייה בלבד, להלן כמה מהתוצאות החשובות.

 

 

 

המין העיקרי שמהווה את המטרה המרכזית של הסקר הוא עיט הערבות. עיט זה, שחלק ניכר מאוכלוסייתו שנודדת מאפריקה עוברת באילת, מדווח על ידי חוקרים באזורי הקינון כמתמעט במהירות! ציד, איסוף גוזלים ובעיקר התחשמלות הם הגורמים שמאיימים על מין זה.

נתיב נדידתם של עיטי הערבות עובר בעיקר מעל לעיר אילת ושדות קיבוץ אילות - היכן שישנן תכניות להקמת טורבינות רוח המסכנות את העיטים ולכן כל מידע עליהם יסייע גם לנו במאמצים לשמור על הטבע כאן.

עיטי הערבות חולפים באילת מראשית חודש פברואר ועד לחודש מאי. יום השיא של הבוגרים היה, בשנתיים האחרונות, בשבוע האחרון של פברואר. העיטים הצעירים מגיעים מאוחר יותר - בעיקר בחצי הראשון של מרץ.

 

 

 

למרות שבשנת 2016 הצלחנו לספור יותר עיטים מב-2015, בחינה ראשונית לאורך השנים מראה ירידה הדרגתית במספרם. אנחנו מעדיפים להמתין לתוצאות השנה השלישית של הסקר כדי לקבוע באופן ברור שאכן כך הוא המצב.

 

 

לעומת מגמת הירידה בכמות עיטי הערבות, מינים אחרים, הנודדים במספרים גבוהים באילת, כגון עקב מזרחי מראים מגמה של יציבות או אף עלייה.

 

 

 

לאורך כל עונת הנדידה השמיים באילת מנוקדים בעופות דורסים נודדים החולפים בדממה מוחלטת. כאמור, עיטי הערבות מקדימים לנדוד ויוצאים לדרכם כבר בחודש פברואר. העקבים המזרחיים מחליפים אותם במרץ, באפריל מצטרפות הדיות השחורות ולקראת סוף החודש מצטרפים הנצים קצרי-האצבעות.

בימים הראשונים של מאי מגיע מעבר איות הצרעים לשיא עד שהאחרונות שבהן יחתמו את עונת הנדידה בסוף מאי.

 

 

 

לצופה הבלתי מיומן אלו מיליון נקודות בשמיים, עבורנו הצפרים והחוקרים זה עולם מלא עניין, שאלות ומסקנות ועוד שאלות. עבור שומרי הסביבה מאירופה ואסיה, אלו העופות הדורסים שיתפזרו בכל היבשת וימלאו כל בית גידול בתפקיד החשוב של טורף-על.

האחריות לשלומם של כל אלו היא שלנו. לשמור על שמיים פתוחים, על אתרי לינה ומנוחה בטוחים ולספור אותם פעם בשנה, כדי ללמוד על מצבם.

 

מין 2015 2016
 
איית צרעים 498,090 195,996
עקב מזרחי 335,517 329,173
נץ קצר-אצבעות 21,856 14,084
דיה שחורה 16,037 12,894
עיט ערבות 13,908 17,451
אחרים 18,075 12,684
סה"כ עופות דואים 903,483 582,281
מגוון המינים 31 31

 

 


לצפייה בנתוני סקר נדידת האביב 2016 המלאים (ימים/מספרים/עמדות) - לחצו כאן


 

 

 

 

כתבות

land marks