הדרור הערבי הצהוב הראשון

נועם וייס 11/08/2016 00:00

הקיץ נחשב לא פעם בטעות, כאחת העונות החלשות ביותר לצפרות, בעיקר בדרום החם.

הציפורים הנודדות דרומה רק מתחילות להגיע והשטח מלא בציפורים המקומיות הנפוצות מאוד, שהופכות את התצפית למגוונת פחות. אך דווקא סוף הקיץ הוא הזדמנות לצפות בציפורים שתחום תפוצתן קרוב אלינו יחסית אך תנועתן בדרך כלל מקומית - ולכן הן לא נצפות כאן.

מיד לאחר עונת הקינון, ציפורים רבות נעות למרחקים של עשרות ולעתים מאות קילומטרים ממקום קינונן כדי להתרחק מבית הגידול אותו הן ניצלו באינטנסיביות, עת גידלו שם את צאצאיהן. כך גם ציפורים "יציבות", אשר נחשבות כלא נודדות, מאתרות אתרי קינון חדשים לשנים הבאות.

 

אחד האזורים המעניינים ביותר שמהן יכולות להגיע ציפורים נדירות שכאלו לארצנו הם הרי מזרח ערב הסעודית. מאזור זה הגיעו אלינו בעבר התורית הזנבתנית והחמריה השחורה שהפכו עם השנים למקננות. יתכן והפיתוח העירוני והחקלאי לאורך החוף הסעודי, הקלו על מעבר מיני ציפורים אלו אל הערבה, ומשם אל יתר הארץ.

 

מצד שני, מוכרת החיבה הרבה בתרבות הערבית לציפורי נוי, בעיקר אם הן שרות יפה.

מינים שונים של ציפורים נלכדים באזורים שונים של העולם הערבי, מצטופפים בכלובים ונסחרים הרחק ממקום מוצאם. וכשהם בורחים... הם יוצרים לא מעט כאב ראש לצפרים הנבוכים שלא יודעים אם הציפור עשתה את כל הדרך אל זגוגיות משקפתם בעצמה, או שמישהו עם כלוב קצת עזר לה.

 

 

 

 

מבוכה שכזאת עורר הדרור הערבי הזהוב (Arabian Golden Sparrow) הראשון שנצפה בישראל השבוע. הסיפור החל בניטור הקבוע שמבצע צוות מרכז הצפרות אילת בשטח מלחה העובר שיקום בימים אלו בפארק הצפרות באילת.

ב-4.9, הבחנו בציפור צהובה קטנה המלקטת זרעי שיטה על הקרקע. למרות שהיא נעלמה תוך דקה ושליש ולא נמצאה שוב, היא הותירה רושם וזיכרון עז, וגם ציוץ חלוש, שהספיקו כדי לזהות את הציפור כדרור הערבי הזהוב הראשון לישראל.

 

לקח עוד כמה ימים והוא נמצא שוב, הפעם בחברת להקת דרורי בית מקומיים שאימצה אותו לחיקם. מאז הוא מושא לעלייה לרגל של צפרים מכל הארץ שבאים לחזות בפלא הצהוב ולהתלבט בתוך עצמם - הגיע לבד? או עם עזרה?

אז מה עושים כדי להתקרב אל האמת? יש כמה רמזים שיכולים לסייע. דבר ראשון בוחנים את הסבירות של הגעה של הציפור אלינו - האם היא נודדת, ידועה בתנועות ארוכות לאחר קינון? מהיכן מוצאה?

אחר כך מתבוננים בציפור עצמה - האם נוצותיה בלויות מפגיעת דפנות של כלוב? האם היא מורגלת לקרבת אדם? האם מצבה הפיזי והתנהגותה מצביעים על בריאות וחוסן (ציפורי כלוב שברחו הן בדרך כלל חלשות יותר ותעופתן חלשה בשל התנוונות יחסית של שרירי התעופה)? ואפשר גם לבדוק באתרי האינטרנט הרשמיים המדווחים על המסחר בציפורי בר של סעודיה וירדן, האם התקיים מסחר במין זה בשנים האחרונות.

 

הדרור שלנו אמנם לא מראה סימני שבי - נוצותיו אמנם בלויות אך לא שבורות, הוא חששן ולא רגיל לנוכחות אדם, מצבו הפיזי מצוין והוא עף היטב ולא נרשם מסחר במין זה בארצות השכנות בשנים האחרונות. מקום מוצאו הוא העיר מכה, שאמנם רחוקה למדי מאילת, אך חסר מידע רב בנושא תפוצת ציפורים מהאזור הזה וקשה לדעת אם הם מצויים גם קרוב יותר אלינו.

 

 

למרות כל זאת הספק מנקר - הדרור כל כך יפה וכל כך קרוב לגבול עם ירדן וסעודיה שכנראה לא באמת נדע.

בכל מקרה אנחנו במרכז הצפרות באילת שמחים עם כל מבקר חדש מחצי האי ערב, בין אם הגיע בעצמו או עם קצת עזרה. אהלן וסהלן.

מוזמנים לבוא ולצפות בפלא הצהוב!

 

כתבות

land marks