היה שלום, פרס

יוסי לשם 28/09/2016 00:00

לזכרו של שמעון פרס

 

הלילה נפרדנו מהנשיא התשיעי, שמעון פרס ז"ל. המדינה כולה מדברת על תרומתו לעשייה המדינית והחברתית, ועל שאיפתו לשלום. בשבילנו, בחברה להגנת הטבע, שמעון פרס היה ידיד אמת ותומך נלהב בחזון שלנו לשמירת טבע בישראל ובמזרח התיכון.

דיברנו היום עם פרופ' יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב, החברה להגנת הטבע וקרן הדוכיפת - השוהה בשנת שבתון בשווייץ, בעת שהיה ברכבת בין ברן ללוזאן. ליוסי היה קשר מיוחד וארוך-שנים עם הנשיא לשעבר, ושמעון פרס תמיד היה מעורב בכל הפרויקטים הלאומיים והבינלאומיים אותם דחף יוסי.

הנה דבריו של יוסי:

"הסיפור של פרס עם הציפורים, ובמיוחד עם העופות הדורסים, התחיל עם שינוי שמו. הוא עלה לישראל מפולין, ושם המשפחה המקורי שלו היה פרסקי. בשנת 1944 שמעון יצא לסיור בנגב שמטרתו האמתית הייתה איסוף מודיעין על הדרכים בנגב. לסיור צורף בתור אליבי הזואולוג הנודע ד"ר היינריך מנדלסון - רשמית זה היה סיור זואולוגי, אחרת הבריטים לא היו נותנים אישור לסיור.

במהלך הסיור, בנחל שחרות עף לקבוצה נמוך מעל הראש פרס! מנדלסון התלהב והתחיל לצעוק 'פרס! פרס! פרס'... שמעון הצעיר התרגש כל כך, שבו במקום החליט לשנות את שמו לשמעון פרס. בהמשך, כשהגיעו כמעט עד אום רשרש (אילת של היום) הבריטים עצרו אותם - כי היה להם אישור מעבר עד עין עברונה בלבד - וזרקו את כולם למעצר ל- 24 שעות. רק מנדלסון קיבל 48 שעות בפנים - כי היה איש אקדמיה. שינוי שמו לשם של דורס שנכחד מישראל תרם למחויבות שלו ותמיכתו בשמירת טבע, ובמיוחד של עופות דורסים.

 

 

ד"ר היינריך מנדלסון ועזריה אלון מעניקים לשמעון פרס את הכרזה של כנס הדורסים באילת - 1987

 

בכל פרויקט גדול אותו קידמתי ודחפתי, מצאתי בשמעון פרס תמיכה ועידוד. כבר בשנת 1987 קיימנו כנס בינלאומי ראשון באילת בנושא עופות דורסים. את העותק הראשון של הכרזה לכנס (ציור הפרס הוכן במיוחד על ידי הצייר וולטר פרגוסון), העניקו לפרס מנדלסון ועזריה אלון שהיו ידידו הקרובים. בכנס עזר לי ג'ים ברט מ- Hawk Mountain.

הקמב"ץ של הכנס היה רן לפיד ז"ל, שהיה טייס וצפר.

 

באפריל 1999, זמן קצר לפני הבחירות, קיימתי ביד לשריון בלטרון את הכנס הראשון לבטיחות טיסה במזה"ת, אליו הגיעו בכירי חילות אוויר מירדן, טורקיה, יוון, ארה"ב וכמובן ישראל. הזמנתי את שמעון פרס להשתתף בארוחת ערב חגיגית במסעדה החדשה דאז בלטרון. אפרת, מנהלת הלשכה שלו התנצלה ואמרה שאין סיכוי שיגיע כי הוא בין אסיפת בחירות במודיעין לאסיפה בירושלים. לא ויתרתי! הרמתי אליו טלפון ישירות, והוא בא. באותו הערב הוא קיבל ציור מדהים של פרס מהגנרלים הירדנים, הטורקים והאמריקאים - אותו הוא תלה בלשכתו.

 

 

מימין- מנהל בטיחות הטיסה בחיל האוויר הירדני הקולונל מלכי הבאשנה שבהמשך היה מפקד חיל האוויר הירדני,

מגיש לפרס את הציור יחד עם גנרלים מטורקיה ומארה"ב.

 

שמעון פרס היה תומך נלהב בפרויקטי שיתוף פעולה אזוריים, מטבע הדברים. פרויקט ההדברה הביולוגית בעזרת תנשמות, המשותף לנו, לירדנים ולפלסטינים, זכה לברכתו ושמעון עזר לנו רבות בהקמת הקשרים עם הירדנים והפלסטינים.

 

 

שמעון מחזיק תנשמת שהוצאה מתיבת הקינון למחקר וניטור,

יחד עם שאולי אביאל מקיבוץ שדה אליהו, מאבות הפרויקט.

 

בשנת 2008 קידמתי יחד עם שותפי דן אלון את מיזם הציפור הלאומית. בית הנשיא נתן חסות למיזם, ופרס אימץ את המיזם באופן מיוחד. הוא ראה תמיד את החשיבות בחינוך ככלי מרכזי לשמירת טבע, והתרגש מאוד מהמעורבות הגורפת של מערכת החינוך ושל צה"ל במיזם. את טקס ההכרזה על הציפור הלאומית קיימנו בבית הנשיא. בצילום כאן מופיע פרס יחד עם מוטי קירשנבאום ז"ל, שהנחה את הטקס. מוטי היה בעצמו צפר נלהב.

 

 

 

למטה מימין: שמעון פרס משתתף בפעילות בבית הספר המדעי ביקנעם, ושומע על הלמידה בבית הספר לקראות הבחירות לציפור הלאומית. למטה משמאל: פרס תמך בנשר, שהיה מועמד לציפור הלאומית, אבל תמך כמובן ברצון העם - הדוכיפת. הוא התרגש במיוחד שבבחירת הציפור הלאומית השתתפו 1.1 מיליון תלמידים, חיילים ואזרחים.

 

 

 

פרס אהב כל שנה בפסח לטייל בנגב, בגלל הקשר המיוחד לבן גוריון ולנגב. לפני כשש שנים, יוסף אבי יאיר אנג'ל (ג'וחא) שהיה יועץ הנשיא, ארגן חופשת פסח לנשיא בנגב, יחד עם שמוליק ריפמן ראש המועצה האזורית רמת-נגב שגם היה ידידו. הם ביקשו ממני לקחת אותו לתחנת האכלת נשרים בשדה-בוקר, אך היה נראה לי שיכול להיות סיכון גדול - שאולי לא יגיעו נשרים לפגר.. ויהיה פלופ.

הנשיא ישן באכסניה במשאבי שדה, ואז הצעתי שבבוקר לפני ארוחת בוקר, נראה לו טיבוע ממש בכניסה לחדרו. עמיר בלבן מנהל התחנה לחקר ציפורי ירושלים ומידד גורן מנהל מרכז הצפרות רמת נגב, באו יחד איתי באור ראשון. ג'וחא וריפמן חששו שאולי לא נתפוס כלום... אבל הבטחתי להם שבנדידת האביב אין חשש!!! כשהוא יצא מחדרו בשעה 07:45, היו בשקיות הבד כבר 44 ציפורים, בעיקר נודדות מכ- 20 מינים, כולל מקומיות כמו נקר סורי, צופית ובולבול. הטיבוע שתוכנן חצי שעה נמשך שעה וחצי, הוא לא רצה לעזוב לארוחת בוקר והתפעם מעושר כה מופלא של טבע בכניסה לחדרו.

כל הילדים וההורים שלנו באכסניה התקבצו והייתה ממש חגיגה!

 

 

צילום - עמיר בלבן

 

שמעון פרס הזניק את מירוץ העגור האחרון, באגמון החולה, בנובמבר 2015. כן השתתפו במירוץ אלוף פיקוד צפון אביב כוכבי, האלוף יוסי בכר מפקד הגיס הצפוני, ושלושה אלופים במיל': האלוף דורון אלמוג - יו"ר קרן הדוכיפת, האלוף נעם תיבון מיוזמי מרוץ העגור והשתתף בכל המרוצים עד היום, והאלוף (ח"כ) אלעזר שטרן תושב הושעיה. בנוסף, השתתפו זו שנה שלישית קבוצה של 26 רצים מירדן, חניכי המכינה הקדם צבאית "מנשרים קלו" במעגן מיכאל של מוקי בצר (שהיה סגנו של יוני נתניהו במבצע אנטבה) כאשר כל 50 החניכים רצו בדבוקה אחת זו שנה חמישית.

 

 

בערב לפני המירוץ העברתי הרצאה על נדידת הציפורים ועל שיתופי פעולה חוצי גבולות במלון מצפה הימים. פרס שהתארח גם הוא במלון הגיע להרצאה ונהנה מאד. פרס אהב מאד שירי ארץ ישראל היפה, אז ארגנו לכבודו ערב שירים עם שרה'לה שרון. פרס התמוגג מהאירוע וסיכם אותו במשפט אחד: ציפורים ושירה ללא גבולות.

 

 

בינואר 2016 קיימתי יחד עם תא"ל (מיל') ברוך שפיגל, הגנרל הירדני מנסור אבו-ראשיד והנגן פול וינטר (שבעבר ניגן פעמיים בפני מר פרס)במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, אירוע שנקרא 'ציפורים ללא גבולות', בו הסברתי על החשיבות בשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים לשמירת טבע ככלי לשלום ולצמיחה כלכלית. שמעון היה אמור להגיע לאירוע כאורח כבוד, אך הוא לקה בהתקף לב זמן קצר לפני האירוע ולא יכול היה להגיע. בנו, חמי פרס, מילא את מקומו.

 

אמרו לי שבלי פרס האירוע לא ימריא, אבל בסוף הגיעו המון אנשים והיה מצוין. פרס כתב את המבוא לחוברת שחילקנו בכנס. אחרי הכנס הגענו - פרופ' אלכס רולין, גנרל מנסור אבו-ראשיד, תא"ל (מיל') ברוך שפיגל ואני למרכז פרס לשלום, כדי לעדכן אותו באופן אישי על האירוע. כשנכנסתי למרכז, פרס קיבל את פני בחיבוק חם. סיפרתי לו על ההצלחה באירוע, והענקתי לו ציור יפהפה של פרס שצייר במיוחד עבורו האמן השווייצרי Laurent Willeneger. פרופ' רולין משוויץ, דרך אגב, היה אז האחראי על פרויקט ההשבה המדהים של הפרסים לאלפים השווייצרים.

 

 

שמעון פרס עם פרופ' אלכס רולין מאוניברסיטת לוזאן בשווייץ.

אתם הגנרל מנסור אבו-ראשיד מירדן. צילום - גיא סלעי

 

בשל שמו והרגש המיוחד שלו כלפי עופות דורסים, שמעון פרס תמך באופן מיוחד בפרויקט פורשים כנף, המשותף לחברה להגנת הטבע, לרשות הטבע הגנים, לחברת חשמל לישראל ולגורמים ירדנים ופלסטינים. שמעון היה אמור לשאת דברים במסגרת יום העיון לצפרות הקרוב - שייערך באוניברסיטת תל אביב ב- 26.12.16. לצערנו הוא כבר לא יספיק. פרס היה אמור גם להשתתף במירוץ הצפרות הבינלאומי לשמירת טבע Champions of the Flyway שהתקיים באילת בחודש מרץ האחרון. לצערנו הוא לא הגיע כי הוזמן לאירוע חשוב ב- UNESCO. עם זאת הוא הבטיח להשתתף במירוץ בשנת 2017, אך גם זה כבר לא יקרה, למרבה הצער.

 

 

שמעון היה אדם מיוחד, חם, רהוט ואינטליגנט. אני חושב שהייתה בינינו כימיה מיוחדת. גם בגלל שמו והקשר המיוחד שלו לציפורים וגם בגלל שהיה איש חזון, ואולי זיהה אצלי 'ניצוץ' דומה. הוא כתב עבורי (בעצמו!) מכתב המלצה אישי חם מאד לפני נסיעתי לשווייץ, דבר שנגע ללבי מאד.

שמעון יחסר מאד למדינת ישראל ולי באופן אישי. איבדתי ידיד יקר ושותף לחזון. אך מורשתו תישאר הרבה אחריו. יהי זכרו ברוך.

 

 

 

 

שמעון פרס בסיור עגורים באגמון החולה-קק"ל. מאחוריו, הדוברת הנאמנה של פרס איילת פריש.

 

 
land marks