ענת גל במרכז הצפרות אילת

צפרית בעיר הגדולה -  על גגות תל אביב

ענת גל 26/12/2017

סתיו. רוח קרירה בערב, ימים חמים ובקרים רעננים. המדרכות מתחילות להתמלא עלי שלכת, גשמים ראשונים שוטפים את הרחובות והשדות וממלאים את האדמה שיבשה בקיץ. אמנם אנחנו מתחילים לחוש את שינויי מזג האוויר רק בימים אלה, של חודש אוקטובר, אך בטבע הסתיו התחיל כבר בסביבות חודש יולי. חצבים פרחו, הימים התקצרו וציפורים ראשונות החלו להתכונן לחורף אותו יבלו ביבשת אפריקה החמה והפורייה.

 

הגדולות והבולטות מבין הנודדים שיוצאים לדרך של חציית יבשות דרך ישראל הן החסידות הלבנות ואיות הצרעים. כבר במהלך חודש אוגוסט עוברות מאות אלפים מהן מעל ישראל, עוצרות ללינת לילה ולמחרת ממשיכות בדרכן - כמעט 300 ק"מ ביום. הן יורות את יריית הפתיחה, מקפיצות את כל צפרי ישראל על הרגליים אחרי בצורת הקיץ, ואחריהן ממשיך זרם שופע של ציפורים נודדות.

 

את זרם האיות והחסידות ניתן לראות בחלקה המזרחי של הארץ: עמק בית שאן, ירושלים, ים המלח ואפילו כפר סבא הם אזורים שבהם שווה להרים את הראש ויש סיכוי לתפוס גל נדידה שכזה במהלך ספטמבר. נקודות שחורות קטנות במעבר מהיר מעל הראש, בהתאספות לבלאגן מאורגן בתוך טרמיקה. גם שקנאים כבר עוברים בתקופה זו במסלולים דומים, אבל נראה שהם עושים זאת בסדר מופתי ובהילוך איטי בשל גודלם ותנועתם בטרמיקה כקבוצה. במהלך כל ספטמבר לבי היה במזרח, אך אנוכי הייתי בסוף מערב (ואני גרה ליד הים - יותר מערבה מזה אין) ולא זכיתי לצפות בנדידה.

 

 

עיטי חורש בטרמיקה צילום: אמיר בן דב

 

והנה הגיע אוקטובר.

סוף ספטמבר ותחילת אוקטובר זהו זמן שיא נדידתם של 100,000 עיטי חורש, העוברים מעל ישראל בדרכם לאפריקה. לקראת ערב הם אוהבים ללון ביערות (חורש) ואחד מיערות הלינה המוכרים והאהובים עליהם במרכז הארץ הוא יער בן שמן. בשבוע האחרון של ספטמבר זכיתי סוף סוף לצפות בנדידה ביער בן שמן.

 

בסביבות 8:00 בבוקר העיטים פוקחים עיניים ומתמתחים, הם מנקים ומסדרים את נוצותיהם לקראת יום נדידה חדש, בודקים את מצב מזג האוויר וכשהכול נראה תקין הם מתרוממים לטרמיקות באוויר וממשיכים במסעם המופלא לרחבי אפריקה. יחד עם עיטי החורש נצפים בנדידה גם עיטים ממינים נוספים, זרונים, חיוויאים, דיות, בזים, ניצים ועוד רבים אחרים.

 

 

עיטי חורש ממריאים ביער בן שמן

צילום מימין - אמיר בן דב משמאל - משה כהן

 

במקביל לנודדים הגדולים, מצטרפים לנדידת הסתיו מינים רבים של ציפורי שיר. את רוב הנדידה שלהם הם עושים בלילה ולכן קשה לצפות בה. עלוויות, חנקנים, סלעיות, סנוניות וסיסים הם רק חלק מהמינים הנודדים כרגע דרך ישראל: מינים נוספים שאולי אפילו לא שמעתם עליהם הם חטפיות, חכליליות וסבראשים.

חלק כמובן נשארים אצלנו למהלך החורף (חורפים), אך כמות רבה רק נעזרת בשירותי "הכביש האווירי" של ישראל המוביל אותם בבטחה לאפריקה. בתוך כמה ימים הם שוטפים את הארץ וממלאים את השיחים, מצטיידים בקצת אוכל וממשיכים לדרכם.

זה מה שקורה כל סתיו אצלנו ברחבי הארץ. אך בראש שלנו, הציפור המשויכת בצורה החזקה ביותר לנדידה היא כמובן - הנחליאלי.

 

הנחליאלי המוכר לכולנו, עוד מילדותנו, הוא הנחליאלי הלבן והוא רק אחד מתוך 4 מינים של נחליאלים המצויים בישראל: נחליאלי צהוב, נחליאלי לימוני ונחליאלי זנבתן הם שלושת האחרים. בעוד שהנחליאלי הלבן נוהג להסתובב רבות על מדרכות ומדשאות ממש ליד הבית, שלושת המינים האחרים די צמודים למקורות מים - שם, הרחק מההמולה העירונית הם מוצאים שלווה וחרקים טעימים.

 

ארבעת המינים

 

 

נחליאלי לבן      צילום - שרגא אלון                   נחליאלי לימוני          צילום - לביא לילו

 

 

נחליאלי צהוב        צילום - אמיר בן דב                    נחליאלי זנבתן        צילום - אבי דנדקר

 

מנהג קבוע אצל הנחליאלים, הוא התכנסות לקראת לינה. נחליאלים רבים נאספים למקום אחד לקראת השקיעה, מצייצים ואוספים פרטים נוספים יחד. בתום ההתכנסות ולפני החשיכה, הם מתעופפים משם לאתרי הלינה שלהם על העצים.

 

לפני שנתיים, גיליתי אתר התכנסות אחד כזה מאוד קרוב לבית. דוקא לא של הנחליאלי הלבן הנפוץ בעיר, אלא של מין הנחליאלי היפה ביותר בעיני - הנחליאלי הזנבתן. נתקלתי באחד כזה לפני כמה שנים בגינה הציבורית בגן מאיר, עומד ומנדנד את זנבו הארוך על שפת הבריכה.

לא ידעתי שזהו אתר ביקור קבוע ולא ידעתי שיש לו כאן שכנים. המפגש הבא היה באוקטובר 2015, כשישבתי בסלון אצל הוריי ומחוץ לחלון נשמעו קריאות רמות ורבות, כמו רובה לייזר "פיו-פיו-פיו.. פיו-פיו-פיו". מה זה נשמעו... אני שמעתי ומיד קפצתי לחלון להסתכל, ההורים שלי הסתכלו בתימהון על הצפרית המשוגעת. מול החלון, מעל כיור המטבח, על גג הבית הסמוך עמדו מולי 4 נחליאלים זנבתנים! עמדו ונדנדו זנב, הלכו מצד לצד ומדי פעם השמיעו קולות "פיו-פיו" של רובה לייזר.

 

 

נחליאלי זנבתן אוקטובר 2015. אורח מפתיע על גג הבית.

 

ההתרגשות הייתה רבה, וכך גם ההפתעה! "זה אתר התכנסות! אתם קולטים?" דיברתי אל מבטיהם ההמומים של הוריי. מכל המקומות שיכלו לבחור 4 נחליאלים זנבתנים המסתובבים בשכונה במרכז ת"א, הם בחרו בגג הבית שמול המטבח של הוריי ואני קיבלתי כרטיסים בחינם לשורה הראשונה! לאחר כ- 15 - 30 דקות של התכנסות כנראה נגמר הכיבוד והם התפזרו והתעופפו לעצי הלינה שלהם, הפיקוסים הגדולים ברחוב. אני בהתרגשות שיא, כבר התחלתי לחכות להתכנסות של מחר. והם אכן הגיעו, גם למחרת.

 

כך מדי יום אחר הצהריים, כשעה לפני השקיעה הגיעו הנחליאלים הזנבתנים של השכונה להתכנסות על הגג. כל יום הייתה ציפייה מחודשת לראותם ולעתים הייתי מנסה לסנכרן את היום שלי כך שאגיע לביקור בבית ההורים בזמן להתכנסות. כשלא יכולתי להגיע אמי הייתה מקבלת ממני הודעות כמו: "אמא, את בבית? את יכולה לבדוק אם הנחליאלים הגיעו? כן? כמה יש? תודה!". "לא הגיעו? מה קרה? אבל שמעתי אותם היום".

די במהירות היא למדה לזהות אותם ואף לחבב אותם. לפעמים הייתי מקבלת הודעה: "הנחליאלים פה" גם כשלא שאלתי. ועל ריקוד "נדנוד הזנב של הנחליאלים הזנבתנים" שהתפתח אצלנו במשפחה עדיף לא לדבר, נכון? כך היה במהלך כל החורף, עד שבנדידת האביב הם עזבו.

 

 

 

 

 

בסתיו שלאחר מכן, בתחילת אוקטובר 2016 הגיעו 3 נחליאלים זנבתנים לגג שמול חלון המטבח. בדיוק באותו מקום ובדיוק באותה השעה הם התכנסו, התהלכו, נדנדו את הזנב וקראו בקול. אך הרביעי לא הגיע. עוד יום עבר ועוד יום... והנחליאלי הרביעי לא הגיע.

קיוויתי מאוד שהוא יגיע בשלום מאירופה וחששתי שאולי קרה לו משהו. באמצע החודש, בחג הסוכות חיכתה לי הפתעה נעימה. שמעתי את יריות הלייזר, הבטתי דרך החלון ועל הגג נמצאו 7 נחליאלים! גם נחליאלים צעירים הגיעו, כאלה שצבעיהם דהויים ולא מאוד צהובים. הצעירים האלה בקעו בקיץ ועשו בשלום את נדידתם הראשונה בגיל 3 חודשים בלבד!

 

 

נחליאלי זנבתן אוקטובר 2016. זכר בוגר עם בטן צהובה וצעיר עם בטן דהויה.

 

והנה עברה שנה נוספת ונדידת הסתיו של 2017 הגיעה. נחליאלים צהובים כבר ראיתי ליד בריכות הדגים, גם כמה נחליאלים לימוניים בודדים. אבל נחליאלים לבנים ונחליאלים זנבתנים טרם נצפו או הגיעו לאזור. בהמשך, ימלאו נחליאלים לבנים את כל רחובות העיר. אך בזמן כתיבת הכתבה עוד תהיתי מתי יגיעו הזנבתנים השכונתיים שלנו?

והנה בערב יום כיפור (29.9.17) לאחר ארוחת צהריים משפחתית אצל ההורים ורגע לפני כניסת הצום, בשעה 17:50 שמעתי יריות של רובה לייזר! קפצתי מהספה ורצתי לחלון המטבח בהתרגשות רבה! הזנבתן הראשון הגיע, היישר מאירופה - צהוב ויפהפה, מהלך על מעקה הגג באיסוף פירורים, נעצר ומנדנד את זנבו מעלה ומטה. כמה מרגש!

 

 

בימים הבאים כבר התחלתי לשמוע ציוצי נחליאלים בשמיים ברחבי השכונה. הוריי חייכו בנימוס, "מרגש" הוסיפו.

 

 

הזנבתן החלוץ של 2017! ערב יום כיפור 29.9.2017.

 

תופעת הנדידה ידועה ומוכרת לנו מילדות ונראה שהיא מתקבלת על ידנו בשוויון נפש. אך זוהי תופעה לא פחות ממדהימה, שצריכה להשאיר אותנו פעורי פה. הנחליאלי הקטן הזה, במשקל ממוצע של פחות מ- 20 גרם, עושה ימים כלילות בנדידה של 2,000-3,000 ואפילו 4,000 ק"מ ומגיע בכל שנה לאותו גג של אותו בית באותו התאריך בדיוק!

עיטים ממריאים מעץ באירופה, חוצים יבשות שלמות ונודדים עד דרום יבשת אפריקה! שיאנית הנדידה העולמית היא שחפית הקוטב, שמדי שנה חוצה את כדור הארץ פעמיים (!!) בנדידה מקוטב לקוטב, ובשנה שעברה תועדה שחפית כזו שגמאה מרחק של כמעט 100,000 ק"מ בשנה הראשונה לחייה!

 

אז חגיגת הנדידה של הסתיו החלה ולמזלנו, כמי שחיים בישראל, היא מתרחשת מעל ראשנו בימים אלה ממש - במזרח ובמערב, בעיר ובכפר. עגורים יחלו לעבור במבנים מסודרים ותוך קריאות חזקות שאפשר לשמוע גם באמצע הלילה, שרקרקים עוד עוברים בימים אלה מעל כל הארץ בלהקות גדולות, בשריקות ובציד חרקים באוויר, עלוויות וסבכיים ממלאים את סבך העצים והשיחים סביבנו ואנחנו זוכים לצפות בפלא הזה, שקורה ממש מתחת, או יותר נכון מעל האף שלנו.

 

אז בתקופת החגים הזו, אני מוצאת את עצמי בנסיעות מוקדמות ליער בן שמן לצפייה בהתרוממות העיטים מהעצים כבר מראש השנה. את יום כיפור ביליתי בשקט מדהים במרכז ת"א, ללא קולות רקע של עיר אלא בעיקר עם קולות ציוץ ציפורים ונודדים מזדמנים. ועכשיו בחג סוכות, אגלה כמה נחליאלים זנבתנים יסתובבו לי בשכונה במהלך כל החורף הקרוב ומול חלון המטבח.

עדכון - עד זמן העלאת הכתבה לאוויר כבר ניצפו מול החלון 7 נחליאלים זנבתנים!

 

מאחלת גם לכם תקופת חגים שמחה ומרגשת - וחג נדידה שמח!

 

הציור השבועי לילד.

כמה נחליאלים אתם מצליחים לספור?

 

פוסטים קשורים

  • הקרב על הדגים
    placeholder for shorten post content
    26/12/2017
  • הלאומית שלנו
    placeholder for shorten post content
    29/08/2017
  • אחת מהלהקה
    placeholder for shorten post content
    08/08/2017
  • הצופית
    placeholder for shorten post content
    22/07/2017
  • דרכם של הנשרים
    placeholder for shorten post content
    30/06/2017
  • משפחת הנקרים
    placeholder for shorten post content
    12/06/2017
  • סיסים באוויר!
    placeholder for shorten post content
    01/06/2017
land marks