צפרים פינים = ציפורים נדירות!

שחר שלו 24/10/2017 00:00

 

 

יש אגדה אורבנית בין הצפרים הישראלים שאומרת שצפרים זרים המבקרים בארץ מוצאים יותר ציפורים נדירות. אני בספק אם יש ממש באגדה הזאת אבל בהחלט יש צפרים מצוינים שמבקרים בארץ, מצפרים מאור השחר עד החשיכה, ברוגע ודייקנות. באופן סטטיסטי ברור שצפרים זרים ימצאו את חלק מהנדירים כל שנה. לעומתם, הצפר הישראלי צריך להתמודד עם לוח זמנים צפוף, הפרעות טלפוניות מהבית ומצפרים אחרים וחוסר סבלנות עם המינים הרגילים. אבל הוא עדיין מוצא את הנדירים לפחות ברמה של רוב הצפרים הזרים… חוץ מהצפרים הפינים. צפרים פינים מוצאים יותר נדירים… לפי האגדה האורבנית שלי!

לפינלנד יש אוכלוסייה צנועה של 5.2 מיליון נפש. ממספר הצפרים הפינים שבאים לבקר אני בטוח שכולם צפרים ולפחות חצי מהם גם עוסקים בטיבוע ציפורים. הם מגיעים חמושים בספר של SVENSSON, מקל הקסם ה- Finn Stick, ידע מרשים של ציפורי האזור ומבט של "סובל בשקט". לכל אחד מהם יש רשימה מרשימה של נדירים שמצאו ליד הבית בפינלנד וזה גורם לי לחשוב שהם גם הצפרים עם הכי הרבה מזל.

 

 


 

הצפר jani vastamäki סופר דורסים בבאטומי (גאורגיה) - סתיו 2015

צילום - רעי סגלי

 

 

כשהגיע יאני ואסטאמאקי כמטבע אורח במרכז הצפרות הבינלאומית באילת החלטתי לשמור אותו קרוב אלי על מנת לבדוק את התאוריה שלי. השבוע הראשון עבר עם הרבה ציפורים מעניינות, איכותיות ואפילו נדירות, יחסית. אבל "מגה" לא היה. התחלתי לדאוג שהוא לא מספיק פיני… הוא מחייך יותר מדי, נהנה מהצחוקים של החברה ואפילו מבין את ההומור האנגלי שלי. האם הקסם הפיני עדיין עובד בתנאים קשים כאלה???  הגיע השבת השנייה שלו בארץ ואני שכנעתי אותו לצאת לעוד סיבוב אתי ביטבתה ועובדה.

סיימנו את הטיבוע בשעה 11, מעט מאד ציפורים, מאוד רגילות, כלומר - קניות קטנות.

מפלס האופטימיות לא היה גבוה במיוחד וסיבוב קצר בק"מ 19 וק"מ 20 לא הניב הרבה ציפורי שיר. לפחות היו מספרים יפים של חופמאים, ברווזים וכחל מצוי אחד. זה אזור שמושך סלעיות ודוחלים מזרחיים וצפיתי לראות לפחות כמה פריטים של הרגילים, אבל לא היה. בשדה המעגלי הצפוני של יטבתה המצב השתפר- 4 מינים של סלעיות , פפיונים, עפרונים, חנקנים....בהחלט נחמד אבל שום דבר שמתקרב לנדיר.

אכלנו משהו ועלינו לבקעת עובדה. היינו שם בשבוע שעבר והמקום במצב מעולה לציפורי מדבר וחלק מהנודדים. בנוסף דווח על להקה של עפרוני עב-מקור במקום וזו ציפור שתמיד כיף ומרגש לפגוש. כבר 14:00 אחר צהריים, קצת חם ואנחנו עושים הליכה ארוכה במישור היבש. יש מספרים יפים של סלעיות, עפרונים, פפיונים צהובים, חצוצרני מדבר ועוד... אבל אין עפרוני עב-מקור, אין צחיחניות, אין אלימונים - והרגליים והעיניים מתעייפות.

אני רואה פרא אוכל עשב באופק ויאני חייב תמונה שלו. הוא נעלם באופק עם הפרא שלו בפינה של עובדה שאין בה ציפור ואני מתחיל לחשוב שפינים הם דווקא מזל רע ופיני מסוים יצטרך ללכת הביתה ברגל אם הוא לא יחזור עכשיו!

 

 



פרא פרסי - בקעת עובדה. אוכלוסיית הפראים בישראל מונה כ- 300 פרטים מצפון נר הנגב ועד לפארן.

צילום - שחר שלו

 

אני חזרתי לקחת את האוטו ויאני חזר לכביש בזמן לקבל טראמפ. אני עייף וההיגיון אומר ללכת הביתה, אבל יש ציפור קטנה בראש שאומרת לי לבדוק את מעט השטח ליד הכביש שנשאר עד בסיס עובדה. אנחנו מתקדמים עם האוטו, לאט לאט... סלעית ערבות בצד שמאל, חנקן אדום-גב בצד ימין, סלעית ערבות בצד ימין, חנקן אדום-גב בצד שמאל… סלעית ער.....רגע, רגע, רגע… מה זה?!? יש סלעית שאני לא מצליח לזהות במרחק עשרה מטרים מהאוטו. הכי בולט זה ראש גדול ואדמדם ופרופורציות שלא מתאימות לסלעיות הרגילות.

אחרי רגע של הלם שנינו עושים כמה צילומים ועוברים על הפריטים מול המגדיר. "אני חושב שזה moesta" יאני אומר, "בטח יש תצפיות בישראל, היא הרי יציבה בירדן ובסוריה..."

ואני, די בטוח שזו סלעית חלודת-זנב, אבל אני לא זוכר שום תצפיות ואני בטוח שזה מגה!

שלא נראה בארץ הרבה מאד שנים.

 

 


 

לאחר היעדרות בת 28 שנים היא חזרה אלינו - סלעית חלודת-זנב - אוקטובר 2017 בקעת עובדה. תצפית חמישית לישראל!

צילום - שמעון שיף

 

אין ברירה, צריך צילום של הזנב ואיזה זנב ייחודי יש לה! פס שחור רחב בבסיס כמו אצל סלעית מדבר, צבע חלודי חזק מעל השחור שהופך לבהיר יותר בעל-שת. גם המעוף ייחודי וכשהיא עומדת היא מרימה את הזנב גבוה ואז מורידה אותו לאט כמו רקדן יפני. אני מתקשר לנועם וייס כדי לבדוק מספר התצפיות והוא עונה לי בנונשלנטיות: "אחת…". התברר שהוא לא הבין אותי, חשב שאני מדבר על תת-מין גרינלנדי של סלעית אירופית...

 

השמש יורדת והצבעים של הסלעית והסביבה משגעים, אני נהנה ויאני מקלל את המצלמה שלו. בסוף יש תמונות טובות של הזנב ואני כותב את ה- RBA.... אפשר ללכת הביתה מאד מרוצים.

וואוו, אני חולם הרבה על נדירים אבל לעולם לא חלמתי לראות סלעית חלודת-זנב כאן… הפתעה נהדרת! זו התצפית ה- 5 של המין הזה בארץ והראשון מאז 1989 כשזוג סלעיות חלודת-זנב קינן בנגב.

יש סיכוי טוב שהיא תשאיר הרבה זמן אז שווה לבקר אותה בבירת הסלעיות העולמית - בקעת עובדה!

ואם במקרה אתם פוגשים צפר פיני תשמרו אותו קרוב, הם באמת מוצאים יותר נדירים - תודה יאני!

 

 

 
יש סיכוי שהיא כאן כדי להשאר... סלעית חלודת-זנב, נקבה
והאם היא תזכה בתואר הנכסף - "ציפור השנה 2017"?
צילום - שמעון שיף
 
 
 
 
 
עדכון מהשטח... סנסציה! 
 
שבועים חלפו להם מאז שהצפר שחר שלו מצא את חלודת-הזנב מעובדה והנה הוא מוצא שני פרטים נוספים!! זכר ונקבה. בפעם הזאת שלו צפה בחברת סטפן - הצפר השוודי. מי היה מאמין שאחרי 28 שנים נזכה לצפות בשלושה פרטים. גם שחר חושב שזה בלתי נתפס: מי בכלל חשב שצפר שוודי יכול להביא מזל?
 
הנה תיאור הצצפית של שחר שלו מה- 4.11.17 בנחל חמדה:
 

לקחתי את סטפן, המתנדב השוודי שלנו לסיבוב… רציתי לבדוק את מצב הציפורים בק"מ ה- 76, ה- 83 ואם יישאר לנו זמן, אז גם בק"מ ה- 94. היעד הראשון היה שקט למדי - מעט סלעיות, דוחלים, פפיון צהוב וכו'. בהמשך פספסתי את הפנייה ליעד השני (ערוץ קטנטן) וכך מצאנו את עצמנו בדרך לקילומטר ה- 94, לנקודה שבה הצפר ליאור כסלו מצא את סלעית הבזלות בינואר 2016… בשטח נמצאו מספר סלעיות ואז סטפן ראה חוברה מדברית. צפינו בה זמן מה עד שנעלמה לה ובמקומה הופיעה סלעית בעלת מראה מוזר - היה לה גב אפור-שחרחר.

 

 

סלעית חלודת-זנב - 4.11.17 נחל חמדה        צילום: שחר שלו

 

הוא, שהרי מדובר היה בזכר, התנהג בביישנות רבה ולא עשה לנו חיים קלים. לאחר 20 דקות שאנחנו מנסים להתקרב התייצבה לצדו סלעית חלודת-זנב, נקבה. אפילו ממרחק קל היה לזהות שמדובר בסלעית חלודת-הזנב השנייה שאני מוצא תוך שבועיים! מסיבה לא מובנת עדיין לא עשיתי אחד ועוד אחד, המשכנו לעקוב אחר שתי הסלעיות ואז פשוט יכולתי לסטור לעצמי…

זה הרי ברור שהציפור השניה גם היא סלעית חלודת-זנב. אבל הפעם מדובר בזכר והנה הם עכשיו לפנינו - זוג סלעיות חלודות-זנב - זכר ונקבה!

מי היה מאמין שאחרי 28 שנות היעדרות אנחנו נמצא את הנקבה מעובדה וזוג נוסף, בחמדה.

רוצים לשמוע עוד על הזוג מנחל חמדה? לחצו כאן! כדאי לכם.

 

 


 
 
 

כתבות

land marks