מדוע להחליף נוצות חדשות?

יוסף כיאט 27/11/2017 00:00

חילוף נוצות הוא תהליך הכרחי במחזור החיים של ציפורים, נוצות מתבלות ונשחקות כתוצאה מקרינה, לחות, פעילות טפילים ומגע עם עצמים שונים בסביבת החיות של הציפור (לדוג' חלקי צומח או קרקע). ולכן, כל ציפורי השיר הבוגרות מחדשות את כל הנוצות לפחות פעם אחת מדי שנה – תהליך המכונה חילוף נוצות.

 

הצעירים של רוב המינים מחליפים גם הם נוצות במהלך השנה הראשונה של חייהם. לרוב, חילוף הנוצות של הציפורים הצעירות נבדל מחילוף הנוצות של הבוגר בכמות הנוצות המוחלפות, צעירים נוטים להחליף פחות נוצות. עם זאת, מועד והיקף החילוף (כמות הנוצות המוחלפות) של הצעיר שונה מאוד בין המינים. במינים אחדים הצעירים מחליפים את כל נוצות הגוף, הכנף והזנב מיד לאחר הפריחה מהקן. ואז עולה השאלה: מדוע ממהרים הצעירים להחליף נוצות חדשות שזה עתה סיימו לצמוח?

מבין המינים בהם הצעיר מחליף את נוצותיו מיד לאחר עזיבת הקן בולטים כל המינים במשפחת העפרוניים (Alaudidae), קנית אפריקאית (Acrocephalus stentoreus), שפמתן (Panurus biarmicus), צופית ארץ-ישראלית (Nectarinia osea), זרזיר מצוי (Sturnus vulgaris), כל מיני הדרורים (.Passer sp), גיבתון עפרוני (Emberiza calandra), ואולי אחד השיאנים בתחום הזה הוא הבולבול (Pycnonotus xanthopygos) - במין זה הצעיר מתחיל להחליף את הנוצות שצמחו בקן ימים אחדים לאחר שפרח.

 

 

 

בולבול בחילוף נוצות - ניתן להבחין באברות הכנף המתחלפות במרכז הכנף.   צילום: אבי מאיר

 

מחקרים אחדים הראו כי הנוצות שצעירים מצמיחים בקן הן בעלות איכות ירודה, כלומר הנוצות הללו בעלות מרקם חלש יותר ולכן נוטות להתבלות בקצב גבוה בהשוואה לנוצות של הבוגר. במחקר שהתבצע ביערות הגשם בבורניאו נמצא שבאזור זה (טרופי) איכות הנוצות של הציפורים הצעירות נמוך באופן משמעותי, והגוון של הנוצות הללו בהיר בהשוואה לנוצות של הציפורים הבוגרות.

 

נוצות עשויות מקרטין (b-sheet ו-a-helix) - אחד החומרים החזקים בטבע. הצבע הכהה של הנוצות מתקבל כתוצאה מנוכחות מלנין במבנה הנוצה אשר מקנה גם חוזק מכני למבנה החלבוני. הבעיה שמלנין הוא חומר יקר לייצור, ולכן כשיש סיבה מספיק טובה לחסוך במשאבים מייצרים נוצות נטולות מלנין, וכך מתקבלות הנוצות הבהירות ובעלות העמידות הנמוכה של הציפורים הצעירות.

עכשיו עולה השאלה: מי אמר שצריך לחסוך? הרי צעירים מצמיחים את הנוצות בקן, הם מואכלים על ידי ההורים ולא צריכים להתאמץ על מנת להשיג מזון.

התשובה לכך היא כנראה הסיכון הגבוה בו נתונות הציפורים הצעירות בקן. הגוזלים בקן חסרי יכולת תעופה ולכן מהווים טרף קל, יש יתרון גדול להצמיח מהר יותר נוצות עמידות פחות ופשוט לברוח בהקדם האפשרי מהקן הנייח והמסוכן. הבעיה שעם נוצות גרועות שכאלו לא נעים להופיע בשכונה, בטח ובטח שלא למצוא בת-זוג, וגם לשרוד את החורף זה לא משהו, ולכן אין ברירה אלא להחליף אותן בנוצות איכותיות מיד לאחר עזיבת הקן - או בקיצור, את עיקרון ה"חד-פעמי" לא אנחנו המצאנו, הציפורים הצעירות מצמיחות נוצות לשימוש "חד-פעמי" ומשליכות אותן בהזדמנות הראשונה שהן מסוגלות לעשות זאת.

 

 

 

זרזיר מצוי - פרט צעיר/בוגר לאחר השלמת חילוף הנוצות. צילום: עודד לוי

 

לאחר שציירנו ציור אידאלי כל כך עולה השאלה המתבקשת: אז מדוע מדובר בתופעה חריגה? מדוע לא כל הציפורים הצעירות מחליפות את הנוצות מיד לאחר עזיבת הקן?

התשובה כנראה נעוצה בהבדלים בין המינים השונים בתנאים בהם נמצאת הציפור לאחר עזיבת הקן. נראה שברוב המקרים גיוס די משאבים לביצוע של חילוף כל הנוצות מיד לאחר עונת הקינון אינו משימה אפשרית עבור צעירים החיים באזור צפוני או ממוזג. במינים הנודדים נדידה ארוכת-טווח תקופה זו של השנה מתאפיינת בהכנות משמעותיות לקראת הנדידה (צבירת שומן). במינים צפוניים החורף צפוי להתחיל בהקדם ועמו ירידה דרמטית בשפע המזון - תהליך החלפת נוצות אשר עשוי להימשך חודשיים עד שלושה חודשים אינו משימה שניתן אפילו לחלום עליה. מינים הניזונים מחרקים יחוו את הירידה המהירה ביותר בשפע המזון עם ירידת הטמפרטורות בסתיו. בנוסף, במינים גדולים יחסית (כמו עורבים), משך צמיחת הנוצות אטי יחסית ולכן מדובר בתהליך ארוך וממושך יותר אשר אינו אפשרי לביצוע לפני תחילת החורף, גם באזורים דרומיים יותר.

 

ואכן, נמצא כי שכיחות התופעה של חילוף נוצות מלא בצעירים של ציפורי שיר, קשורה בקו הרוחב, במרחק הנדידה, הרכב המזון וגודל הגוף. המינים בהם הצעירים מחליפים את כל הנוצות מיד לאחר עזיבת הקן הם קבוצת המינים אשר נהנית מתקופת שפע המזון הממושכת ביותר. או אם נצייר קווים לדמותו של הצעיר המחליף את כל נוצותיו בסתיו נקבל ציפור המשתייכת למין דרומי יחסית, אשר אינו נודד (או נודד נדידה קצרת-טווח בלבד), בעל גודל גוף בינוני הניזון מזרעים, או אוכל-כל. עכשיו ניתן גם להבין מדוע התופעה נפוצה יותר בקרב המינים היציבים ביערות הגשם של בורניאו - באזור הטרופי אשר נתון רק במידה מועטה לשינויים עונתיים, תקופת שפע המזון לאחר עונת הקינון כמעט בלתי מוגבלת, בתנאים אלו היתרון בהחלפת כל הנוצות מיד לאחר עזיבת הקן גדול יותר.

 

קבוצת המינים היחידה בה מדובר בתופעה רגילה, ללא תלות בדגם התפוצה היא העפרונים. מיני העפרונים מקננים על הקרקע. הקינון על הקרקע כרוך בסיכון טריפה גבוה יותר. ולכן נראה שבמינים אלו עולה החשיבות של הצמחת נוצות מהירה מאוד ועזיבה מהירה של הקן, גם במחיר של התמודדות עם החלפת נוצות בעונה של ירידה בשפע המזון.

 

 

עפרוני מצויץ - פרט צעיר זמן קצר לאחר עזיבת הקן.

צעירים של כל מיני העפרונים מחליפים את כל נוצותיהם זמן קצר לאחר עזיבת הקן, ובהתאמה נוצות הצעיר הצומחות בקן דהויות ובעלות איכות ירודה. צילום: מיכה אורבך

 

 

 

במפה זו, המציגה את מערב האזור הפליארקטי, ניתן לראות כיצד שכיחות המינים בהם הצעיר מחליף חילוף מלא

מיד לאחר עזיבת הקן, עולה ככל שמדרימים.

 

 


הכתבה מבוססת על מחקר שבוצע בהנחייתו של פרופ' עדו יצחקי מאוניברסיטת חיפה ופורסם כמאמר תחת הכותרת:

Why renew fresh feathers? Advantages and conditions for the evolution of complete post-juvenile moult.

Journal of Avian Biology.


 

בתמונה הפותחת (למטה): קנית אפריקאית - פרט צעיר בתחילת תהליך חילוף הנוצות,

במין זה מוחלפות כל נוצות הצעיר זמן קצת לאחר עזיבת הקן. צילום: אודי כץ

 

 

land marks