נדידת הציפורים

נדב ישראלי 15/02/2018 00:00

"החורף" עדיין כאן אבל האביב כבר מעבר לפינה... למעשה, נדידת האביב כבר החלה: סבכי קוצים, טוחנים וקפריסאי, סיסים חיוורים וקוקיות מצויצות - הם כבר בתנועה. ובהרי אילת סופרים את עיטי הערבות העושים את דרכם צפונה. זוהי הכתבה הראשונה מתוך סדרת כתבות אשר מוקדשות לנדידת הציפורים בישראל.

מקווים שתיהנו, צוות מרכז הצפרות הישראלי. 

 


 

הוא הא מי זה בא ? נדי נדי נדידה !!


מצטער על הפתיחה הטיפשית אבל הנדידה המתרגשת עלינו כל כך מרגשת אותי ולפעמים מוציאה ממני "יציאות" מטופשות, אולי יש לי "Zugunruhe" רגשת נדידה?


אז מה זה בכלל נדידה? ולמה היא כל כך מרגשת?

נדידה היא אולי התופעה המרגשת ביותר בעולם הצפרות. המון כבר נכתב על נדידה, מהמון בחינות: מדוע ציפורים נודדות? איך הן מנווטות? איך הן גומעות מרחקים עצומים כאלו? מהם מנגנוני קבלת ההחלטות בנדידה ועוד ועוד. ועדיין רב הנסתר על הגלוי. ואולי זה מה שכל כך מרגש.

מתרחשת כאן תופעת טבע מרהיבה בהיקפה ובעצמתה, ואנחנו הקטנים עומדים משתאים, מבינים חלק (או חושבים שמבינים) אבל בעיקר מופתעים כל פעם מחדש.

 

 

 

חסידות לבנות נודדות מעל עמק המעיינות.   צילום: תומאס קרומנקר

 

אז הפעם אתמקד בתשובות לשאלות שאני נשאל לא פעם מתוקף היותי צפר ומדריך צפרות:

"איפה אפשר לראות נדידה? האם הנדידה כבר התחילה? לאן לבוא כדי לראות נדידה, ומתי?"

התשובה מתחלקת למספר חלקים.



נדידה בכלל


נדידה היא תופעה מחזורית של תנועת בעלי חיים (גם דגים, חרקים ויונקים נודדים). במקרה של עופות, נדידה מתרחשת לרוב בין אזורי קינון בצפון כדור הארץ (אירופה אסיה ואמריקה הצפונית) לאזורי החריפה הקרובים יותר לקו המשווה או מדרום לו (המזרח התיכון, אפריקה, דרום אסיה ומרכז ודרום אמריקה בהתאמה) ובחזרה.


לנדידה שני מועדים ושני כיוונים

א. נדידת הסתיו, מתרחשת מסוף הקיץ, לאחר תום עונת הקינון, ועם התקצרות הימים והתקררות האוויר, מתחילה הנדידה דרומה אל אזורים בהם יהיה מזון במהלך החורף. הכיוון - דרומה.

ב. נדידת האביב, עם התארכות הימים והתחממות, מתחילה התנועה צפונה אם עבר אזורי הקינון המתעוררים מתרדמת החורף. הכיוון - צפונה.

 

נדידה בישראל


בישראל בורכנו בנדידה בקנה מידה "תנ"כי". מיקומה של ישראל בצומת היבשתית בין אסיה, אירופה ואפריקה, בין הים התיכון במערב והמדבר הערבי במזרח ועל גבולה הצפוני של רצועת המדבריות, הופך את חלקת האדמה הזו למוקד משיכה אדיר לעופות הנודדים.

 

איית צרעים ונץ קצר-אצבעות בנדידה מעל הערבה הדרומית.

29.4.17   צילום: רון זינגר

 

"צוואר הבקבוק" הצר בין הים התיכון למדבר הערבי, מרכז את שטף העופות הנודדים ברצועה הצרה שהיא מדינת ישראל, והסמיכות לרצועת המדבריות מחייבת חלק גדול מהם לעצור ל"תדלוק" אחרון לפני חציית המדבריות בדרכם דרומה בסתיו, או למנוחה ותדלוק לאחר החציה בדרכם צפונה, באביב.

כל הגורמים האלה, בתוספת ההשראה האלוהית על חלקת הארץ הזו מביאים לכך שכחצי מיליארד (500,000,000 = 5 עם שמונה אפסים אחריו) ציפורים נודדות מעל ישראל בכל עונת נדידה.


מתי זה קורה? מתי בשנה ובאילו חודשים?


אז כמו שכתבתי ישנן שתי נדידות, סתיו ואביב:

נדידת הסתיו בישראל מתחילה כבר ביוני, עם תחילת התנועה של מיני ציפורי שיר וחופמאים, ומגיעה לשיאה בסוף אוגוסט ובמהלך ספטמבר ואוקטובר. אבל גם בנובמבר ובדצמבר עדיין מתרחשת נדידה דרומה.


נדידת האביב בישראל מתחילה כבר בינואר עם ההגעה של סבכי קוצים, קוקיות מצויצות ותחילת נדידת עיטי ערבות מעל אילת בסוף החודש. נדידת האביב מגיעה לשיאה במהלך מרץ, אפריל ומחצית חודש מאי, אך נמשכת גם ביוני.

רגע! לא כתבתי שביוני כבר מתחילה נדידת הסתיו?? כן כתבתי, אבל ככה זה אצלנו, למעשה מתרחשת נדידה מעל ישראל בכל חודשי השנה.

 

 

 

קוקיה מצויצת בשפלת יהודה 26.1.17   צילום: עזרא חדד

 

באילו שעות מתרחשת הנדידה ?


בגדול, העופות הנודדים נחלקים לשניים, הנודדים במשך היום והנודדים במשך הלילה.


1. נדידה ביום.

נדידה במשך היום מאופיינת בדרך כלל בהסתמכות על זרמי אויר חם ("טרמיקות") הנוצרים רק במשך היום ורק מעל יבשה. הנודדים במשך היום הם העופות הדואים -דורסים למיניהם, שקנאים, חסידות, עגורים וגם סיסים, שרקרקים וסנוניות. בכפוף לתנאי מזג האוויר, השעה ביום וגורמים נוספים - גובה הנדידה נע בין עשרות מטרים לאלפי מטרים.


2. נדידה בלילה.

הנדידה בלילה מאופיינת בהשקעת אנרגיה רבה בתעופה, בהפעלת שרירי החזה לנפנוף בכנפיים. רוב הציפורים שנודדות בלילה הן של ציפורי השיר אבל גם חופמאים, ברווזים ועוד.

גורמים רבים משפיעים על גובה הנדידה בלילה ובעוד שמינים מסוימים נודדים בגובה מטרים בודדים, אחרים מגיעים ל- 6,000 מטרים ויותר.

 

 


חופמאים באוויר. שעות הלילה מוקדשות לנדידה פעילה, שעות היום מוקדשות למנוחה ומילוי מצברים.

צילום: ליאור כסלו

 

 

איפה בישראל מתרחשת הנדידה ?


כפי שכבר הבנתם, תופעת הנדידה בכלל ובישראל בפרט היא מורכבת ומופלאה ואין תשובה פשוטה לשאלה הזו, מעבר לתשובה הפשוטה שבכל מקום.

באופן כללי, נדידת הסתיו בישראל מתרכזת יותר בחלקים הצפוניים ובמרכז הארץ, בעוד שנדידת האביב, מתרכזת יותר בדרום הארץ ומרכזה. גם מישור החוף של ישראל הוא נתיב נדידה חשוב עבור שחפים, שחפיות וחופמאים בשתי עונות הנדידה.


סיכום ביניים


אז מה למדנו עד עכשיו ?

1. ישנן שתי עונות נדידה בשנה: נדידת סתיו - דרומה (מאזורי הקינון לאזורי החריפה)  ונדידת אביב - צפונה (מאזורי החריפה בחזרה לאזורי הקינון)

2. ישראל היא נתיב נדידה מרכזי על פני כדור הארץ.

3. נדידה מתרחשת בישראל ברוב ימות השנה, אבל השיאים הם בספטמבר-אוקטובר ובמרץ-אפריל.

4. ישנם מינים שנודדים ביום, ואחרים שנודדים בלילה. צורת התעופה שונה מהיום ללילה.

5. צירי הנדידה מעל ישראל שונים בסתיו ובאביב, בנדידת הסתיו מרכז הכובד הוא בצפון הארץ ומרכזה ובנדידת האביב, בדרום ובמרכז.

 

 

 

סבכי שחור-גרון - זכר. גם נודד וגם מצודד...  נצפה בעיקר בראשית האביב

צילום: דניאל ברקוביץ'

 

אז מכל זה, מתי ואיפה להיות כדי לחזות בנדידה?


אז כמו שבטח הבנתם, התשובה מורכבת וקשה לחיזוי מראש. ובכל זאת, יש כמה מקומות וזמנים שהסיכוי לחזות בנדידה בהם גבוה יותר.

 

1. התחנה לחקר ציפורי ירושלים באביב ובסתיו.

כנראה שלא תראו שם נדידה מתרחשת, אבל בהחלט תוכלו לפגוש את התוצאות שלה. ציפורים שלא היו כאן אתמול - הופיעו היום. לפעמים, אם יש מזל, אפשר לראות מוקדם בבוקר להקות של ציפורי שיר נוחתות למנוחה על העצים והשיחים בשטח התחנה, לאחר לילה מפרך של נדידה.

בתחנת הטיבוע, תוכלו לחזות מקרוב במיני הציפורים הנודדות, ולהבין את החשיבות של שומן שציפורים אוגרות במהלך הנדידה.

 

 

הצפר אבנר רינות במסתור התחנה לחקר ציפורי ירושלים. לפעמים אפשר גם בלי משקפת...

צילום: שי גטסוף

 

2. מרכז הצפרות הבינלאומי באילת בחודשי האביב.

המרכז באילת מרהיב ביופיו ומעניין משך כל השנה, אבל באביב, הוא הופך להיות "שדה תעופה" עמוס ביותר, עם תנועה בלתי פוסקת של נודדים בשמים - ביום ובלילה.

בשעות הבוקר בהרי אילת הדורסים יוצאים לעוד יום של נדידה - במספרים עצומים, שיכולים להגיע למאות אלפים ביום.

נדידת החופמאים וציפורי השיר בלילה קשה לצפייה (חושך !) אבל כשהאור עולה, סיור בפארקים העירוניים ברחבי אילת, או ביקור בבריכות המלח של פארק הצפרות או עין עברונה יספקו לכם מפגשים עם נודדי הלילה שעצרו לחניה ומנוחה במשך היום. לא לחינם מגיעים אלפי צפרים מרחבי העולם לאילת באביב.

 

 


צופים בנדידת העופות הדואים (דורסים וחסידות) בהרי אילת. פסטיבל אילת 2015

צילום: יהונתן מירב

 

3. נדידת העגורים בעמק החולה.

כולנו כבר ראינו את עשרות אלפי העגורים החורפים בעמק החולה, אבל לא רבים זכו לראות אותם מגיעים לעמק בנדידת הסתיו באמצע-סוף אוקטובר, או עוזבים אותו צפונה באביב.

בדרך כלל בשבוע האחרון של פברואר, יש יום אחד של שמיים בהירים וב- 9:00 בבוקר, בערך, מתחילות להקות של עגורים לעזוב את העמק צפונה בליווי צווחות עגורים חינניות. עם זכיתם והחרמון מושלג באותו יום, תזכו לראות תמונה של להקות העגורים על רקע החרמון המושלג. חוויה בלתי נשכחת!

כשבוע מאוחר יותר מתחילות להגיע להקות של חסידות נודדות ואחריהן השקנאים. בקיצור, עמק החולה.


4. לינות דורסים בנדידת הסתיו.

הדורסים, הדואים במהלך היום מחפשים עצים ללון עליהם בלילה, ביערות הפזורים ברחבי הארץ: מיערות ביריה והר מירון בצפון, דרך יערות גבעת המורה ומגדל העמק, יערות הגלבוע, יער בן שמן ועד יער להב בדרום.


מדי ערב ניתן לראות נחיתות של עשרות עד אלפי דורסים על העצים, ולמחר בבוקר הם כמובן ימריאו שוב להמשך הנדידה.

לינות עיטי החורש ביער בן שמן בתחילת אוקטובר כבר הפכו לאירוע מוכר המושך אליו מאות צפרים וצלמים.

 


התרוממות רוח ועיטי חורש מעל יער בן שמן   צילום: אמיר בן דב

 

5. נדידת חסידות ועוד בעמק המעיינות.

עמק המעיינות (או עמק בית שאן כמו שפעם קראו לו) הוא אחד המקומות הטובים לצפרות בישראל. בעונות הנדידה חולפות כאן מאות אלפי חסידות וחלק גדול מהן עוצר למנוחה בשדות העמק. אחר הצהריים עם התקררות האוויר, החסידות מתחילות להנמיך עוף לקראת חנית הלילה ומתקבצות בהמוניהן באזור גאון הירדן. בימי שיא נצפו כאן למעלה ממאה אלף (100,000) חסידות ביום אחד. מומלץ להיות בקשר עם מרכז הצפרות מקור החסידה בכפר רופין.


6. נדידת ציפורי השיר בחופי תל ברוך והסביבה בנובמבר.

תופעה ייחודית של להקות המונות אלפי ציפורי שיר המגיעות עם בוקר לחופי ישראל, לאחר לילה של נדידה וחולפות ביעף מעל עיניהם המשתאות של צפרים ברי מזל. ברק גרניט כתב על זה כתבה נהדרת.

 

לסיכום

נדידת הציפורים היא אחת מתופעות הטבע המרשימות והמרהיבות שקיימות בעולמנו (לדעתי האישית לפחות..). להיות עד לתופעה הזו זו חוויה  שזוכרים להרבה זמן. צאו החוצה באביב או בסתיו, חפשו את להקות הציפורים הנודדות, ואל תתביישו להתרגש מהן.


טיפ קטן ממני: כדי להיות בזמן ובמקום הנכונים לחזות בנדידה, מומלץ מאוד להצטרף למישהו שמכיר ויודע. זה יכול להיות צפר או צלמת שמכירים ויודעים, ואפשר גם להצטרף לפסטיבלי הצפרות (שמתקיימים בעונות הנדידה) באילת ובעמק החולה או להצטרף למועדון הצפרות (קישור לדף המועדון), ולהצטרף לסיורים הרבים המודרכים על ידי טובי המדריכים ממרכז הצפרות הישראלי.


זהו זה, נדידת האביב כבר כאן, וזה הזמן להפסיק לכתוב ולצאת החוצה להסתכל על ציפורים.

נדב

 

 

עיט הערבות הוא נודד יוצא דופן במיוחד מכיוון שמדובר באחד הדורסים המאחרים לנדוד בסתיו

והמקדימים לצאת לדרך באביב.

אם אתם מזדמנים להרי אילת במחצית השנייה של דצמבר, תוכלו לראות עיטים בנדידה דרומה (מאחרי הסתיו)

לצד פרטים שהחלו לנוע צפונה (מקדימי האביב).

צילום: הדורם שיריחי

 

 


 

כתבות

land marks