מדוע הירגזים מקננים בסתיו ובחורף?

כתבה זו נכתבה בשיתוף יהודה כץ ושי הלוי

 

מוקדש לשמוליק יבין ז"ל

 

הירגזי הזכר פוצח בשירה טריטוריאלית החל מאוקטובר, כשכל יתר הציפורים משמיעות רק קולות תקשורת רגילים ומתרכזות באכילה ומנוחה לקראת החורף. שירת הסתיו של הירגזי מצביעה על התחלה של עונת קינון. כידוע, עונת הקינון בישראל היא באביב ובתחילת הקיץ ולכן שירת הקינון של הירגזי בסתיו, שמלווה לעתים גם בקינון סתווי או חורפי היא תופעה שלגמרי אינה מובנת מאליה וזאת, על אף שיורם טהר לב כתב בשירו 'ציפורים נודדות':

 

הוא בנה לה קן מעשבים

והיא ליקטה זרעים מתוך הרגבים

והוא שרק לה שיר של אהבה

והיא נתנה לו שי, נוצה מתוך זנבה,

זה היה עם בוא הסתיו...

 

הציפורים המאוהבות בשירו של יורם טהר לב אינן ירגזי כי הן נודדות ואילו הירגזי שלנו הוא ציפור יציבה.

בשונה מהציפורים בשירו של טהר לב, אצל הירגזים מתבצעת הבנייה על ידי הנקבה בלבד. היא בונה את הקן בשלושה שלבים: הנחת זרדים בבסיס, הנחת טחבים בשכבת ביניים והנחת ריפוד בשכבה העליונה.

 

 

שלב 1 - הנחת זרדים              שלב 2 - הנחת טחבים              שלב 3 - הנחת ריפוד

 

 

 

ירגזים בודקים תיבת קינון בתחילת הקינון

 

יהודה כץ תיעד בצילומים ובכתב 15 מחזורי קינון של ירגזים בתיבות קינון בחצרו בהרצליה החל משנת 2010. התיעוד שלו מאפשר ללמוד על קינוני הסתיו ולהשוותם לקינוני האביב. בשלוש השנים הראשונות של המעקב לא צפה בקינוני סתיו אבל החל משנת 2013 הוא צופה מידי שנה באחד או בשני קינוני סתיו.

 

 

 

תיבות קינון בחצרו של יהודה כץ בהרצליה

 

יהודה מצא שבאביב יש לרוב 2 מחזורי קינון: הראשון מתחיל בתחילת עד אמצע פברואר והשני בסוף מרץ וראשית אפריל. קינון הסתיו/חורף הוא יחיד ומתחיל בין נובמבר לינואר. קינון הסתיו/חורף הנוכחי (2017 - 2018) היה יוצא דופן: הירגזים התחילו להתעניין בתיבה בתאריך 9.12.17. בנית הקן נמשכה בנחת 36 יום! ורק בתאריך 14.1.18, בעיצומו של החורף הוטלה הביצה הראשונה.

ב-22.1 הושלמה תטולה של 8 ביצים. ב-4.2 בקע הגוזל הראשון והוא ושבעת אחיו הגיחו מהתיבה לאחר 21 יום ב-25.2.

 


לצפייה במצגת המעקב אחרי קינון סתיו חורף זה - לחצו כאן.


 

השוואת ממוצע משך הזמן של שלבי קינוני האביב שתיעד יהודה לממוצע משך הזמן של שלבי קינוני הסתיו מופיעה בטבלה הבאה:

 

ממוצע משך הזמן של שלבי 15 קינוני אביב וסתיו/חורף של ירגזים בחצרו של יהודה כץ בהרצליה.

המידע מבוסס על מעקב שבוצע בין השנים 2010 - 2018 אחרי 9 קינוני אביב שהתחילו במהלך פברואר ועד אמצע אפריל ו-6 קינוני סתיו/חורף שהתחילו בין סוף נובמבר לשבוע השלישי של ינואר.

 

 

 

על פי הטבלה נראה שבדגירות הסתיו/חורף כל שלב בקינון נמשך יותר זמן בממוצע ואחוזי הבקיעה נמוכים יותר מאשר בקינוני האביב, אבל גודל התטולה הממוצע גבוה יותר. על אף המדגם הקטן, שקשה לבסס עליו מסקנות חד משמעיות, מה גם שהייתה שונות גדולה במשך של כל שלב בשנים השונות הן באביב ובעיקר בסתיו, נראה כי ייתכן ונתוני דגירות הסתיו/חורף דומים לנתוני דגירת האביב באירופה שנמשכים זמן רב יותר מאשר בישראל (יבין, 1987).

 

 

8 ביצים שהוטלו בינואר 2018 בתיבה בחצרו של יהודה כץ

 

 

שבעה מתוך שמונת הגוזלים בני 5 ימים. צולם ב-9.2.18 בתיבה בחצרו של יהודה כץ

 

 

אחד מתוך 8 הפירחונים שפרחו ב- 25.2.18 בחצרו של יהודה כץ

 

בעבר תועדו קינוני חורף שלא הצליחו להפריח גוזלים (שי הלוי, בעל פה). כנראה שיש קשר בין תנאי החורף להצלחה. כשהחורף גשום וקר במשך תקופה ארוכה יורדים סיכויי ההצלחה, כי בתנאי קור וגשם יתקשו הירגזים למצוא מזון גם לעצמם וגם להאכלת הגוזלים.

לצערנו החורפים של השנים האחרונות הם חמימים למדי ומאפשרים לקיים כמות מזון מספקת לירגזים והם משכילים לנצל את התנאים האלה לקינוני סתיו/חורף. הקינון בחור שבו יש סביבה מוגנת ויבשה מאפשר להם להתמודד עם פגעי רוח וגשם. עם זאת קינוני סתיו לא קורים באירופה, אך גם שם, בדומה למצב בישראל - הירגזים נוהגים לשיר בסתיו והם מבין המקננים הראשונים באביב (יבין, 1987).

 

תופעת קינוני הסתיו של הירגזים העלתה בי שתי תהיות:

1. מדוע מקננים הירגזים בסתיו?

2. אם זה אפשרי ומוצלח - מדוע ציפורים אחרות לא 'עלו' על הרעיון הזה?

להערכתי מצאתי את הפתרון לשאלות האלה מתוך ממצאי מחקרים של מוטי צ'רטר ועמיתיו על קינוני ירגזים בתיבות קינון בעלות פתח קטן וגדול, שנערך במושב רם און בין השנים 2007 עד 2010 (Charter et al.2010., Charter et.al, 2013) שי הלוי סייע למוטי במחקריו.

 


שי הלוי כתב כך:

"התמזל מזלי ולקחתי חלק במחקר של מוטי צ'רטר שהחל בו עם 120 תיבות כחלק מעבודת הדוקטורט שלו. המשיכה סטודנטית בשם מאיה פטר עם 150 תיבות לתואר שני. כל התיבות הוצבו בתוך האזור המיושב של רם-און - בגינות פרטיות וציבוריות עם שיתוף פעולה מלא מצד התושבים. המעקב על התיבות הופקד בידי סטודנטים בשכר והתבצע אחת לשבוע במשך כל חודשי עונת הקינון של הירגזים (איתי ברגר, דניאל ברקוביץ' ועוד).

 

חלקי במחקרים הללו היה לטבע את הירגזים (בהיתר מיוחד), בוגרים וצעירים. סך הכול טיבעתי במסגרת זו לפי קובי מרום - 1,500 פרטים.

במחקר של מוטי 60 תיבות היו עם פתח "גדול": 5 סנטימטרים קוטרו, מה שמאפשר כניסה חופשית של דרורים. 60 תיבות נוספות היו עם פתח "קטן" -כזה המאפשר כניסת ירגזים בלבד.

זכור לי היטב שבאחת השנים בחודש נובמבר מצאנו 5 או 6 קינונים פעילים. המשותף לכולם היה שכולם ללא יוצא מן הכלל התקיימו בתיבות בעלות פתח גדול!

 

העובדה הזו מתחברת עם מה שהתגלה במהלך ניטור התיבות והוא שרוב מובהק מהקנונים שהחלו מוקדם בעונה התרחשו בתיבות עם פתח גדול. ככול שהתקדמה העונה העדיפו הירגזים יותר ויותר את התיבות עם הפתח הקטן.

כנראה שניתן להסיק מכך שהירגזים יודעים באיזה שלב של העונה הם צפויים להפרעות ותחרות מצד מינים אחרים. הדרורים למשל מתחילים להתעניין בתיבות מאמצע מרץ והלאה. זוגות ירגזים שיקדימו יהיו פטורים מתחרות עם הדרורים. על אחת כמה וכמה בסתיו שאז אין כלל התעניינות בתיבות מצד הדרורים או מינים אחרים.

 

מוטי מצא שהרבה יותר קל לירגזים לקנן בתיבות עם פתח גדול. כדי להוכיח זאת, הוא צילם אותם במסרטה בזמן שהם נכנסים לתיבות - הן לתיבות עם פתח קטן והן לתיבות עם פתח גדול. מוטי מדד את הזמן הדרוש כדי להיכנס לתיבה ומצא שהכניסה לתיבה עם פתח גדול הייתה הרבה יותר מהירה מאשר לתיבות עם פתח קטן. בנוסף לכך, את לכידת הבוגרים ביצעתי בתיבות (תוך הצבת מגבלות מסוימות כדי להימנע מפגיעה בהם) ומעולם לא הצלחתי לתפוס ירגזי בתוך תיבה שיש לה פתח גדול - הם תמיד הצליחו לחמוק. כול הירגזים הבוגרים שתפסתי היו רק בתיבות עם פתח קטן".


 

גם שמוליק יבין מזכיר במחקרו קרבות בין דרורים וירגזים על תיבות שיש להן פתח של 30 מ"מ ומעלה ובקרבות אלה ניצחו הדרורים תמיד. שמוליק ומוטי מצאו גם שהירגזים מעדיפים לקנן בגובה (Charter et al, 2010), אך בנוכחות דרורים שאף הם אוהבים לקנן בגובה, נדחקים הירגזים לקינון בגבהים נמוכים.

 

המחקרים האלה מספקים את ההסבר לקינון המוקדם של הירגזים:

 

כששמוליק יבין עשה את המחקר שלו בשנות השמונים הוא ציין שקינוני סתיו הם נדירים למדי. מוטי צ'רטר שחקר את הנושא 20 שנים מאוחר יותר - מזכיר קינוני סתיו כדבר שבשגרה  (Charter et al.2010). צ'רטר ויבין מצאו במחקריהם שיש תחרות קשה בין ירגזים ודרורים על חורי קינון וירגזים שקיננו בחורי קינון גדולים (שמועדפים על ידם) סולקו מהם כשהתחילו הדרורים לקנן.

 

לכן, כפי שכתב שי, הירגזים נדחקים לקנן מוקדם בעונה, לפני שמקנני החורים האחרים מתחילים בקינון. התחרות מתגברת עוד יותר עקב התכונה של מקנני החורים להעדיף חור שכבר קיננו בו על חור 'חדש', ולכן, על אף שיש חורים זמינים בשטח מקנני החורים יתחרו על חורים מוכרים להם או שמצויים בשימוש (Goldshtein et al. 2018). התוספת של מספרים גדולים של מיינות ודררות למקנני החורים הנפוצים בישראל ב- 15 השנים האחרונות הגדילה את התחרות עוד יותר (Goldshtein et al. 2018) ואי לכך, הפתרון שמצאו הירגזים הוא הגברת קינוני הסתיו שהופכים נפוצים יותר משנה לשנה.

 

כעת נחזור לשתי השאלות:

 

מדוע מקננים הירגזים בסתיו?

המסקנה מהמחקרים ומהתצפיות היא שהיתרון של קינון בסתיו הוא שאין תחרות על מקום קינון עם מקנני חורים אחרים.

 

למה ציפורים אחרות שסובלות מתחרות על אתרי קינון לא אימצו גם הן את התנהגות הקינון בסתיו?

נראה כי קינון הסתיו/חורף מצטמצם למקנני חורים, שיכולים לשמור על פנים קן יבש וחמים גם כשקר ורטוב בחוץ. הירגזים למיניהם הם מקנני החורים הקטנים ביותר בישראל וגם באירופה. יתכן וכתוצאה מתחרות על חורי קינון במשך אלפי שנים נוצרה אצלם, בתהליך אבולוציוני, תכונת קינון הסתיו - שמשמעותה היא שהם זמינים לקינון החל מהסתיו וכשיש תנאי מזג אוויר מתאימים אזי קינון הסתיו/חורף או אביב מוקדם גם מתממש.

 

כנראה שעל מקנני חורים אחרים התחרות השפיעה פחות כי מכיוון שהם גדולים יותר, הם יכולים להשתלט על חור קינון בו מקנן ירגזי  ולגרש אותו.

 

כל הצילומים בכתבה צולמו על ידי יהודה כץ.

 


 

מקורות מידע:

 

1. יבין, שמוליק (1987) שיקולים בבחירת מקום קינון של הירגזי המצוי. עבודת לתואר מוסמך האוניברסיטה, מחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב. http://www.yardbirdsil.info/daf/great%20tit/s-yavin.doc

2. יהודה כץ - מידע ממצגות ומתיעוד מעקב.

3. שי הלוי - מידע שנמסר בעל פה ובכתב.

 

4. Motti Charter, Yossi Leshem, Shay Halevi and Ido Izhaki (2010) Nest Box Use by Great Tits in Semi–arid Rural Residential Gardens, Wilson Journal of Ornithology,

Vol. 122, No. 3 (September 2010), pp. 604-608

https://www.researchgate.net/publication/232670884_Nest_Box_Use_by_Great_Tits_in_Semi-arid_Rural_Residential_Gardens

 

5. Motti Charter., Yossi Leshem .,Ido Izhaki (2012) Asymmetric seasonal nest site competition between Great Tits and House Sparrows. J Ornithol (2013) 154:173–181

https://www.researchgate.net/publication/257495691_Asymmetric_seasonal_nest_site_competition_between_Great_Tits_and_House_Sparrows

 

6. Aya Goldshtein., Shai Markman ., Yoss Leshem., Maya Puchinsky and Motti Charter

(2018)  Nest‑site interference competition with House Sparrows affects breeding success and parental care in Great Tits. J Ornithol https://doi.org/10.1007/s10336-018-1541-4

https://goo.gl/E749Ed

 
 
land marks