הפלגת יסעורים

עשרה במאי היה יום שגרתי למדי: תקיפה אווירית בסוריה, שלושה דרומסים באילת וחמסין אחד נוסף בשרשרת, שעתידה עוד להכביד עלינו כל הקיץ. טוב, דרומסים הם לא באמת שגרתיים, אפילו לא באילת. אבל צפרי ישראל-שאינה-אילת למדו זה כבר כי הציפור הכי שגרתית באילת בחודשים מרץ עד מאי היא ציפור ה- RBA - rare birds alert. ואני מציין זאת כמעט ללא שמץ של קנאה.

 

לנו, צפרי ישראל-שאינה-אילת, יש את הים התיכון. יש לנו גם את הסיפור העקשני הזה על חודש מאי כחודש של היסעור הגדול (Calonectris diomedea) וחשבנו, כמה מאיתנו, שאין כמו חודש מאי לבדוק את אמיתותו של הסיפור. אז יצאנו לים התיכון, מיכה מנדל, שלומי סגל, משה כהן, רוני לבנה, עודד עובדיה ואני, בסירתם של גבי ורענן קינן - "ציפור גן העדן" (גן עדן של שם לצפרים).

 

בינתיים הים "ריק", אבל זה עוד ישתנה.

עודד (מימין), מיכה ושלומי.

צילום: פיקי איש שלום

 

כבר בהפלגה הקודמת, הפלגת החמסנים במרץ 2018, הבינו גבי ורענן שאין דבר מרתק ומשעשע מצפייה בצפרים בים. ממש win-win situation: הצפרים מתלהבים מהציפורים, המשיטים משועשעים מהצפרים ונותר רק לקוות שגם הציפורים תמצאנה את מקומן במשוואה הזו.

התקווה כאמור הייתה ליסעור גדול, שכשמו כן הוא גדול מקרובו היסעור המצוי ומעופו "כבד" יותר ועצל יותר מזה של המצוי. הוא ניזון מדגים קטנים, מחסילונים, דיונונים ושאר פירות ים והוא לא בוחל משאריות המושלכות מסירות דיג.

מין זה מקנן על הקרקע, על מדפי סלע ומצוקים באיי הים התיכון ואתרי הקינון הקרובים אלינו מצויים בטורקיה ויוון.

בעונות הנדידה, כולל חודש מאי המפורסם, היסעור הגדול אמור לחלוף בחופים של מזרח הים התיכון, ביניהם גם חופי ישראל.

 

אלו לפחות הנתונים היבשים והמקור לסיפור אותו יצאנו לבדוק בבוקרו השגרתי למדי של העשרה במאי. יצאנו בבוקר מהמרינה של הרצליה אל ים, שהיה רגוע מהתחזיות המוקדמות והמבהילות ועם זאת היה גם רגוע מציפורים באופן חשוד ומטריד.

אחת עשרה אנפיות סוף עשו דרכן קרוב לשובר הגלים, שתי לבניות, כנראה קטנות, נצפו רחוק מאוד, שחפית ים או שתיים, שחף צהוב-רגל וזהו. טוב, כמעט זהו. טוביה קהאן דיווח שחפית שוניות ממעגן מיכאל, אבנר רינות הוסיף שחפית רסן בראש הנקרה והיו גם שלושת הדרומסים ההם מאילת, שאיתר ודיווח רע שיש. אבל אצלנו זהו, ים ריק. לנו נותרו גלים (עדיין נסבלים), רוח, סיפור שהלך והפך מופרך מרגע לרגע ואוכל טוב ורב.

בצר לנו פצחנו בבוקר גבינות ויין, כי מה כבר נותר לנו?

וזכרו: גבינה המופיעה במערכה הראשונה, עוד תירה במערכה השלישית.

 

 

 

כמו אותו מפרש לבן באופק...    ארבעה - חמישה קילומטרים בלב ים      צילום: מיכה מנדל

 

ואז כמו אותו "מפרש לבן באופק" זיהינו מכמורתן, קצת רחוק, אבל הים הוא "גדול ופתוח" ואם יש מפרש לבן אז אולי גם "כל שנבקש לו יהי". החלטנו לסגור אליו. סגרנו טווח והגענו אליו מול חוף יפו במרחק של כארבעה-חמישה קילומטרים מהחוף. מכל השמות שבעולם הוא נשא בגאווה את השם "יסעור" ושמו לא אכזב. ככל שהתקרבנו אליו ראינו יותר ויותר יסעורים - בתחילה בודדים ורחוקים ובכל זאת מהווים הצדקה כלשהי לבוקר של גבינות ויין. בקרבתו של המכמורתן (והכללים של בטיחות שיט נשמרו עד לקוצו של יוד, עניין מהותי בקרבת מכמורתנים נושאי רשתות), התמונה כבר הייתה שונה עד מאוד, מחזה מרהיב ממש, שלא התיר לנו אלא להשליך הצידה את הגבינות והיין.

 

 

 

היסעור הגדול Calonectris diomedea מקנן באיים חשופים בים התיכון.

האוכלוסייה האירופית מונה כ- 30,500 - 48,100 זוגות. באיים היוניים, למשל, Stamfani ו- Arpyia מקננים 5,500 זוגות.

בנוסף אליהם 180,000 - 193,000 זוגות מקננים באי Zembra אשר מול חופי טוניס.

צילום: משה כהן

 

שחפיות ים, שחפים צהובי-רגל (אחד מהם מטובע) והכוכבים הבלתי מעורערים של הסיפור שלנו - יסעורים גדולים. בעשרותיהם. מזל שהיה לנו את מיכה, שהכישורים הכמותניים שלו מוכחים מעל לכל ספק סביר. הוא ספר לפחות שבעים יסעורים ולי לא נותר אלא לשפשף עיניים ולהאמין. הפלגנו בינותם והם בינינו. בודדים, זוגות וקבוצות. הם שחו, המריאו, נחתו, זללו מהשאריות שהושלכו מהמכמורתן, רבו עם השחפים שניסו לחמוס אותם, שוב נחתו ושוב המריאו באותו חן מסורבל שלהם ובעיקר בעיקר, הם עופפו בסגנון שהעניק להם את שמם האנגלי, shearwaters, גוזרי (או גוזזי) המים. מעופם הכבד והעצלני לוחך את המים וקצות כנפיהם נוגעים בגלים, כמו גוזרים אותם בעדינות.

 

 

 

בסתיו רוב האוכלוסייה עוזבת את הים התיכון דרך מיצרי גיברלטר אל אתרי החריפה שבאוקיינוס האטלנטי -

מול חופיה המערביים של אפריקה. פרטים מעטים יותר נצפים גם בקרבת חופיה המזרחיים של אמריקה הדרומית. 

צילום: שלומי סגל

 

לחגיגה הצטרפו גם שלושה דולפיננים מצויים, שהופיעו ונעלמו בקרבת הסירה ותרמו לא מעט לאווירה. תחת עינו של אחד מהם נצמד דג צמד. תמונות הדולפיננים הועברו למחמל"י לזיהוי הפרטים המדוברים. שיתוף פעולה פורה בין צפרים ויונקאים.

 

 

אחד מתוך שלושה. דולפינן מצוי.      צילום: שלומי סגל

 

כשעתיים בילינו בקרבת היסעורים ולמדנו שוב, שעבור חוויית צפרות לא תמיד צריך מספר רב של מינים (שלושה בסך הכל) ולא תמיד נדרשים מינים נדירים. לשהות בתוך הציפורים ועמן, לצפות בהן באמת ובתמים ולהפנימן זו החוויה הצפרית וכשהן באות בכמות כזו ובסביבה שאינך מורגל בה, אתה מבין שזו אולי חוויה של פעם בחיים, בטח ובטח של אושר גדול.

 

 

שודד ים עם קבלות - שחף צהוב-רגל.     צילום: עודד עובדיה

 

ואז באה ההפלגה חזרה הביתה, צפונה אל מול הרוח והגלים והיא הזכירה לנו שאין טוב בלי רע ולרבים מאיתנו אין הפלגה בלא הקאה. בדרכינו צפונה הצטרפה אלינו בשמחה רבה מחלת הים (או מחלת התנועה), דורשת את העמלה שלה ואת העולה אותה נוריד היישר לקרביו של פוסידון הרעב תמידית (זוכרים את הגבינה מהמערכה הראשונה? היא אמנם לא ממש ירתה, אבל היא בהחלט נורתה).

היה שווה כל רגע, שווה כל בחילה.

 

 

יצורי ים שונים המוצאים עצמם לכודים במכמורת, עולים אל פני המים - אולי שם תמצא להם ישועה.

אבל שם ממתינים להם עופות הים הרעבים.     צילום: משה כהן

 

 


 

קיימות בעולם שתי גישות שונות לגבי הטקסונומיה של היסעור הגדול.

 

BirdLife International אימצו גישה טקסונומית שמפצלת את מין-העל יסעור גדול לשלושה מינים:

יסעור גדול ים-תיכוני Calonectris diomedea - זה הטקסון שנצפה בים התיכון.

יסעור גדול אטלנטי Calonectris borealis - זה הטקסון שנצפה במפרץ אילת.

יסעור גדול כף-ורדה Calonectris edwardsii - טקסון זה טרם נצפה בישראל.

שלושת השמות האלה הם שמות מוצעים בלבד.

 

רשימת ציפורי ישראל, בה אנחנו משתמשים במאגר המידע של פורטל הצפרות הישראלי, מבוססת על הטקסונומיה המפורסמת ב- World Bird List IOC ומהווה את הבסיס לרשימת ציפורי העולם של Clements ושל eBird. ברשימה זו, שלושת היסעורים הנ"ל הם תת-מינים של אותו מין-העל (יסעור גדול).

 

ההבדל העיקרי בין הטקסונים השונים הוא דגם אברות היד בתת הכנף - ליסעור הגדול הים-תיכוני יש לשונות בהירות בבסיס אברות היד (כמו שניכר בצילום הנהדר של שלומי), בעוד ליסעור הגדול האטלנטי אברות היד כהות לגמרי. ישנם הבדלים נוספים בגודל ובמבנה הכללי, ובגודל המקור.

 

יואב פרלמן, מרכז הצפרות הישראלי

 

 
מימין: יסעור גדול "אטלנטי" במפרץ אילת      צילום: יואב פרלמן
משמאל: יסעור גדול "כף ורדה"      צילום: רוני לבנה

 


 
מקורות:
 

1. Karris, Georgios & Xirouchakis, Stavros & Grivas, Costas & Voulgaris, Marios Dimitrios & Sfenthourakis, Spyros & Giokas, Sinos. (2017). Estimating the population size of Scopoli’s Shearwaters (Calonectris diomedea) frequenting the Strofades islands (Ionian Sea, western Greece) by raft counts and surveys of breeding pairs. North-Western Journal of Zoology. 13. 101-108.

 

2. BirdLife International (2018) Species factsheet: Calonectris diomedea.

 

 

 

 
 
 

כתבות

  • מגלי עולם
    מגלי עולם
    לילה בלתי נשכח על אי, כמעט בודד, עם יסעורונים...
    27/12/2013
land marks