עלווית הרים ב- JBO

אילון גור 19/06/2018 00:00

חודש יוני בירושלים, נדידת האביב כבר הסתיימה, המינים המקומיים עסוקים בקינון והפרחת גוזלים והציפייה למשהו מעניין שיופיע בתחנת הטיבוע, אינה רבה. יצחק ביקש ממני שאחליף אותו בטיבוע הבוקר, הסכמתי. אמנם הפתעות לא יהיו, אך יהיה נחמד להעביר בוקר קיצי במסתור ולהביט מקרוב בציפורים המתרחצות בבריכה. כצפוי, הטיבוע התנהל לאיטו עד שמשה, ממתנדבי התחנה, חזר מהרשת והודיע כי הביא עלווית. מעניין, מה מחפשת פה עלווית בחודש יוני?

במבט ראשון ביד, העלווית לא נראתה שונה מאוד מעלווית אפורה. אך במבט נוסף אי אפשר היה שלא להבחין, כי רוב הסוככות הגדולות בכנף הציפור, מנוקדות בקצותיהן בכתם בהיר צהבהב.

 

 

קצוות צהבהבים לסוככות הגדולות     צילום: עמיר בלבן

 

כאשר כנף הציפור סגורה, רצף כתמים שכזה יצר פס-כנף שגם הוא נראה בבירור. כעת שהמגדיר כבר נפתח והמבט נעשה בוחן יותר, פס הגבה היה נראה ארוך, ונמשך הרבה מאחורי העין. החלטתי לצלם את הציפור ולשלוח למנהל התחנה, גדעון פרלמן.

בעת הצילום התגלה סימן שדה נוסף שגם אותו לא הכרתי מעלוויות אחרות: הציפור זוקרת את נוצות ראשה. עיון נוסף במגדיר גילה שכך נוהגת עלווית הרים. לאחר שעמיר בלבן הגיע, סגר את הזיהוי והפיץ את הידיעה, ההתרגשות הייתה רבה. אבל אני לא יכולתי שלא להצטער בשביל יצחק, איך דווקא היום, מכל הימים, הוא ביקש ממני להחליף אותו? לא נורא, בסוף גם הוא הספיק להגיע ולראות את הציפור שנרשמה כעלווית הרים הראשונה ל- JBO ולירושלים, והשמינית לישראל.     

 

 

התרגשות בתחנה לחקר ציפורי ירושלים      צילום: עמיר בלבן

 

 

טעות בניווט? עלווית הרים בתחנה לחקר ציפורי ירושלים - 10.6.18      צילום: עמיר בלבן

 

תיאור המין

עלווית ההרים (Phylloscopus nitidus) ובאנגלית Green Warbler, מקננת בהרים גבוהים בצפון טורקיה, בקווקז וצפון איראן. לא כל כך רחוק מישראל.

בית גידולה כולל יערות עצים בעיקר מהמינים אלון, אשור וערער המלווים בצמחיית תת-יער מפותחת או במיני עצים מחטניים המלווים בנשירים .אולי בגלל שהיא חורפת בדרום-מזרח הודו וסרי-לנקה, וישראל אינה נמצאת על ציר הנדידה שלה - היא כה נדירה בארץ. זוהי עלווית אופיינית, קטנה ותזזיתית, המאופיינת בגוונים ירקרקים צהבהבים בחלקים העליונים והתחתונים. פס כנף נוסף מצוי בקצה הסוככות הבינוניות קשה יותר להבחנה, בעיקר כאשר נוצות הכנף חדשות וטריות.

 

עלווית ההרים שייכת לקבוצת מיני עלוויות, אשר אין הסכמה מוחלטת בין החוקרים באשר למעמדן הטקסונומי והוא מתעדכן מדי כמה שנים. כיום מקובל על ידי רוב הסמכויות הטקסונומיות בעולם שעלווית ההרים היא מין בפני עצמו. המין הקרוב ביותר לעלווית ההרים הוא העלווית הבלטית(Phylloscopus trochiloides) שטרם נצפתה בארץ. עם זאת, עלווית ההרים נחשבת לתת-מין על ידי חלק מהחוקרים.

עלוויות אלו נבדלות ביניהן בהבדלים מורפולוגים עדינים למדי, אך שירתן שונה מאוד אחת מהשנייה, הדנ"א שלהן שונה בצורה משמעותית, והן מנותקות זו מזו גיאוגרפית בשטחי הקינון. ההתעמקות בהבדלים אלו היא לאמיצים בלבד ואם אתם בעניין - צפו בהרצאתו של ד"ר פר אלסטרום.

 

 

באופן כללי העלווית הבלטית נבדלת בגווניה הקרים יותר בחלקים העליונים, ובגוונים לבנים יותר בחלקים התחתונים. גוונים אלו הם גם אלו שסייעו לבסוף לסגור את הזיהוי של הציפור מהתחנה בירושלים.

 

 

מיד לאחר השחרור - קופצים לבריכה בתחנה!      צילום: עמיר בלבן

 

 

על אף תפוצתה הדרומית-מזרחית יחסית של עלווית ההרים באירופה, היא נצפתה כבר בלא מעט מקומות מחוץ לאתרי הקינון - בריטניה, צרפת, גרמניה ושבדיה. נראה כי הפרטים שנצפו בישראל אינם שונים מבחינה זו ובהחלט ייתכן כי בדומה למינים רבים, פרטים מסוימים טועים ונסחפים אל מחוץ לנתיבם המקורי. עם זאת, מעניין לציין כי התצפית השישית של עלווית ההרים בישראל, אשר נלכדה באשדוד על ידי יואב פרלמן, הייתה גם היא בתחילת יוני בדומה לציפור של ה-JBO. ייתכן כמובן כי זהו צירוף מקרים אך עדיין שווה לזכור, אם ראיתם עלווית בחודש יוני, חפשו טוב את הפס הכנף שלה.

 

סיכום תצפיות העבר בעלווית הרים בישראל:

 

1. אילת, אוקטובר 1987, טיבוע (ה. שיריחי)

2. רמת סירין, אוגוסט 2004, תצפית (ז. לבינגר)

3. שדה בוקר, מאי 2008, טיבוע (ד. ברנס)

4. נתיב הל"ה, אוקטובר 2009, טיבוע (ר. הרן)

5. אילת, נובמבר 2010, תצפית (ר. שיש)

6. אשדוד, יוני 2011, טיבוע (י. פרלמן)

7. ירוחם, אוקטובר 2014, טיבוע (י. צביק)

8. ירושלים, יוני 2018, טיבוע (א.גור)

 
land marks