מבוא לחיים עירוניים

אייל שוחט 21/06/2018 00:00

על האקולוגיה והאבולוציה של ציפורים עירוניות

כתבה ראשונה

 

נער חדש בעיר

בתחילת שנות האלפיים, במסגרת מחקר על אוכלוסיה עירונית של יונקו שחור-עין, עקבה החוקרת פמלה ייה אחר זוג בחצר אחורית בסן דייגו, קליפורניה. מספר ימים ניסתה למצוא את הקן אך ללא הועיל. החושים אמרו לעקוב אחרי הציפורים במיוחד באזור השיחים והעצים אבל הציפורים משכו משם לכיוון אחר. תעופות חוזרות לכיוון בלתי סביר גילו לבסוף את הקן. ליד הדלת האחורית עמדו זוג אופניים. בסבל הגדול נחה קסדת רוכבים והחלל העגלגל שלה נמצא על ידי היונקו כאתר קינון מושלם.

 

 

למעלה: חצר אחורית בסן דייגו, קליפורניה. למטה: תקריב קסדת הרוכבים בסבל האופניים צילומים: Pamela Yeh

 

 

למי שכבר הכיר את המחקר, האנקדוטה החביבה הזו הייתה לאחת הדוגמאות המכוננות בתחום האקולוגיה העירונית. עד שנות השמונים היונקו שחור-העין היה דוגר חורש ויער בלבד, ולסביבות עירוניות מסוימות הגיע כחורף בלבד. יום אחד הוא ארז ועבר לגור בעיר, ומי שעקב אחרי התהליך יכול היה לזהות ברבות השנים את השינויים בגודל, בשירה, בגוון, בצמצום השטח הבהיר בשולי הזנב, ודרכם - לנחש מהם כוחות הסלקציה שפעלו על האוכלוסייה העירונית למען תתאים יותר לסביבתה החדשה.

עם השנים נתמכו השינויים האלה בתימוכין הורמונליים וגנטיים, ללמדנו שלא תמיד הסיפור הוא שינויים סביבתיים. החצרות של דרום קליפורניה נותרו כשהיו עשרות שנים. הציפור - היא זו שהשתנתה והתאימה עצמה אליהם.

עבורי, כמי שעסק אז בנסיון להבין את חיי בציפורים בעיר במרחק מדינה אחת מקליפורניה, הסיפור היה מאלף במיוחד. ניסיתי אז להבין מה הופך מין לעירוני? מדוע, ממאגר המינים האזורי, מין אחד כן והאחר לא? התשובה לשאלות מסוג זה היא סוג של יעד שברור מראש שלא ניתן לנווט אליו במדויק, אבל מה שנלמד לאורך הדרך, לרוב במקרה, מעניין לא פחות.

 

מחקר חוצה גבולות

יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חיה כיום בערים, ועד שנת 2050 שני שלישים יגורו. כמערכת אקולוגית, העיר, שעד לפני כעשרים שנים עניינה מעט מאד חוקרים, הפכה להיות אחת מהמערכות החמות ביותר במחקר. העניין באקולגיה עירונית גבר בעקבות ההכרה שהנפח של מה שנתפס בעבר כסביבה אבודה מראש הולך ומכסה את כדור הארץ, ובמקום להתעלם ממנו יש להבין כיצד בני אדם ויצורים חיים יכולים לחיות בעיר אלה לצד אלה. העיר הפכה להיות אתגר עולמי בשמירת טבע.

 

מטבע הדברים חקר בעלי החיים, ובכלל זה העופות, בסביבה העירונית התמקד ראשית בדגמים. אורניתולוגים זיהו שני דגמים עיקריים:

1. בהשוואה לסביבות הטבעיות שבצדה, העיר מאופיינת בצפיפות אוכלוסייה גבוהה מאד, ואולם…

2. מגוון המינים בה נמוך יחסית.

כבר בנקודה זו ניתן היה לזהות פרדוקס: סביבות עשירות בפרטים הן בדרך כלל אלה העשירות במינים, דגם הצפוי ולו רק באופן אקראי, ואילו בעיר התהפכו היוצרות. אלא שלהבנת התהליכים שבבסיסם של הדגמים ופתרון הפרדוקס, נדרשו יותר מאשר תצפיות.

דרוש היה מחקר מנגנוני המשתמש בגישה ניסויית והנשען על תאוריות אקולוגיות מקובלות. השאלה היא האם תאוריות אלו שמצאו תימוכין בסביבות טבעיות מתאימות גם כגישה עקרונית למחקר אקולוגי בעיר.

גם רשת ה- LTER (מחקר אקולוגי ארוך טווח) הפרושה על פני עשרות מכוני מחקר בצפון אמריקה זיהתה את הפוטנציאל הטמון באקולוגיה האורבנית.

שתי אוניברסיטאות השוכנות בלב מרכזים אורבניים גדולים, בפיניקס אריזונה ובבולטימור מרילנד, נבחרו לחקר האקולוגיה בעיר. כקבוצות טקסונומיות להבנת מה שכונה ״בקרת מגוון המינים על ידי האדם״ נבחרו פרוקי הרגליים והעופות. בשלב מוקדם הכירו מובילי המחקר כי בניגוד למערכות אקולוגיות אחרות, את התהליכים האקולוגיים בעיר לא ניתן לפענח ללא הבנת ״הגורם האנושי״ בכל הרמות ההיררכיות. ה״גורם האנושי״ יכול להשתנות מהפרט, ופעולותיו בחצר הקדמית והאחורית שלו, ועד לחוקים והחלטות ברמה המוניציפלית. למשל, ניכוש עשבים שוטים, קצירת הדשא, ניקוי בריכת השחייה, או כריתת עצים מתים, יכולים להיעשות בהחלטה של בעלי החצרות, או בעיגון בחוקים עירוניים. לכל הפעולות האלה השפעה רבה על צמחים ובעלי חיים החיים בעיר.לכן, מחקר שייערך על ידי אקולוגים בלבד יחמיץ את המטרה. העיר דורשת מחקר "קרוס-דיסיפלינרי" שבו משלבים כוחות ביולוגים, גאוגרפים, סוציולוגים, אנתרופולוגים, מהנדסי סביבה וכלכלנים. מחקר שכזה איננו פשוט לביצוע, והוא גורם נוסף שהפך את חקר האקולוגיה של הציפורים במרכז אריזונה למאתגר מאוד.

 

מדוע נדרש מחקר קרוס דיסיפלינרי להבנת תהליכים אקולוגיים בעיר?

אחד הדגמים המעניינים שתוארו ממרכז אריזונה הוא העליה בעושר המינים עם העליה ברמת ההכנסה השכונתית הממוצעת. דגם זה נמצא בצמחים ובעופות, והוא נכון לרמת חצרות בתים כמו גם לפארקים עירוניים. משמעות הדבר הינה כי למעמד סוציו-אקונומי השפעה על עושר המינים. דגם זה מדגיש את הקשר בין כלכלה, סוציולוגיה, גאוגרפיה ואקולוגיה. יהיה אשר יהיה הגורם, זיהוי דגם זה פותח בפני אקולוגים אורבנים אפשרויות רבות למחקר, וברור כי פיענוח המנגנון שבבסיס הדגם יוכל לסייע רבות בשמירת טבע עירונית.

 

החיים בעיר

בשל המוביליות הגבוהה שלהם ויכולתם להתסגל לסביבות מאתגרות, עופות הצליחו לכבוש את העיר טוב יותר ממחלקות אחרות. בני אדם מבחינתם סובלניים יותר למרבית מיני העופות, בעוד מכרסמים, זוחלים, פרוקי רגליים שונים וצמחי בר חשופים למשטר הדברה והרחקה. לקטגוריה זו אפשר להכניס גם את יונת הבית, אולם גם היום אין פתרון מושלם לנזקי יונים, והמין משגשג בערים ברחבי העולם.

אחד היתרונות שהעיר מספקת לציפוריה הוא סביבה יציבה וחזויה. הרוטינה היומית של בני האדם מייצרת אספקת מזון ומים רציפה על ידי אשפה, אספקת מזון ב"פידרים" (Feeders) והשקיית גינות פרטיות וציבוריות.

ברמה היומית הציפורים יכולות להתקבע על פעילות התלויה במועדי פעילויות אלה. בטווח הזמן הארוך סובסידיות אלה, במיוחד של אספקת מים בסביבות צחיחות, מפצה על חוסר במים, אם בעונה החמה, ואם בשנים שחונות.

 

בסביבה הטבעית מתקיימת תנועת מטוטלת של רמת משקעים המשפיעה על ביומסת הצמחייה, וזו בתורה על רמת המזון. בעקבות תנודות קיצוניות אלה בין השנים, נוצרות תנודות גם בגודל האוכלוסיות של ציפורי בר ובעלי חיים אחרים. למשל, בשנה שחונה צפיפות פרוקי הרגליים במדבר נמוכה מאשר בשנת משקעים קיצונית ("אל ניניו") פי עשר. בשטחים חקלאיים לעומת זאת צפיפות פרוקי הרגליים בשנים שחונות יורדת לשבעים אחוזים מאשר בשנות אל ניניו, בשל סובסידיות ההשקיה. לפיכך ניתן לראות בשטחים חקלאיים ועירוניים "בועות טרופיות" שבהן התנודות העונתיות והבין-שנתיות מתגמדות בהשוואה לשטחים טבעיים.

 

בעיר "אפקט הבופר" מתגבר גם בשל תופעת "איי החום". החום המשתחרר משטח הפנים הבנוי (כבישים ובניינים) יוצר לילות וחורפים חמים יותר בעיר מאשר מחוץ לה. בפיניקס, אריזונה, העיר חמה בכשלוש מעלות מאשר המדבר, ובהלסינקי לילות החורף קרים פחות מאשר מחוץ לעיר. תופעות אלה מגבירות את אפקט הבועה הטרופית ובטווח הארוך הן מונעות תנודות בגודל האוכלוסייה ומשמרות צפיפויות גבוהות קבועות. באופן מעניין עיקר המינים הפולשים המאכלסים ערים באזורים הממוזגים ובכלל הם מינים טרופיים המוצאים בעיר תנאים כמעט אופטימליים לקיומם: תוכים, מיינות, בולבולים ופינקים שונים. מחוץ לעיר החורף הממוזג איננו מאפשר את קיומם.

 

 

הבני (תוכי אהבה) בקמפוס בטמפי, אריזונה. אחד ממינים טרופיים רבים החיים בבועה הטרופית העירונית.

צילום: אייל שוחט

 

במקביל ליתרונות שיש לחיים בעיר, בעלי החיים צריכים להתמודד עם הבעיות שהסביבה העירונית מציבה בפניהם: רעש, זיהום אוויר, תנועת כלי רכב, צפיפות אנושית גבוהה, טורפים לא טבעיים, ושינויי אקלים (למשל: איי חום) הם רק חלק ממכלול הגורמים הנבדלים באופן קיצוני בין סביבות טבעיות ובנויות.

בטווח הקצר בעלי חיים משנים את התנהגותם כדי להתאים לסביבה העירונית. בטווח הארוך צפויה ברירה טבעית של תכונות המותאמות יותר לתנאים האורבניים. עם התפתחות המחקר בתחום האקולוגיה העירונית הצלחנו ללמוד על תופעות מרתקות בכל התחומים האלה. יחד עם זאת, לא תמיד ברור אם השינויים הנצפים מקורם בברירה טבעית או בגמישות התנהגותית.

 

כיצד מתמודדים העופות עם האתגרים שמציבה בפניהם העיר? הפתרון לבעיית הרעש הוא שירה חזקה יותר, או שירה בטונים גבוהים במיוחד, ביחס לשירה בסביבות טבעיו ושקטות יותר, כפי שנמצא במספר מיני ציפורים בערים שונות, וכן בצפרדעים.

פתרון אחר לבעיה זו הוא המעבר לשירה בשעות השקטות יותר. ברחבי צפון אמריקה, ה- Northern Mockingbird שר בחזקה כל הלילה, ומפריע קשות את מנוחת השכנים ההולכים על שתיים.

 

 

Northern Mockingbird - זכר שר לאור הירח בקמפוס בטמפי, אריזונה. צילום: אייל שוחט

 

בעיית הרעש היא אולי אחת מהקלות עמן צריכות ציפורים עירוניות להתמודד. הבנת הפתרונות לאתגרים הקשים שמציבה העיר מבחינות אחרות מחייבת גישה מכניסטית וניסויי שדה.

בסוף חודש מאי, שנת 2000 הצטרפתי לצוות המחקר של CAP-LTER (מחקר אקולוגי ארוך טווח, מרכז אריזונה, פיניקס), כדי לנסות לפענח את הגורמים המשפיעים על התנהגות הפרטים, דינאמיקת האוכלוסיות ומבנה החברה של ציפורי העיר, ובמיוחד בהשוואה לציפורי מדבר סונורה. בחלוף שלושה קיצים ארוכים ולוהטים, בהם ערכתי ניסויי שדה בעיר ובמדבר, החלו התור לבן-הכנף, גידרון הקקטוס, ורדית הבית וחבריהם לגלות את סודות ההתאמה לחיים בעיר.

 


 

ספרות נבחרת

 

Katti M, Warren PS. 2004. Tits, noise and urban bioacoustics. Trends in ecology & evolution 19(3):109-110.sx1z

 

Marzluff JM. 2001. Worldwide urbanization and its effects on birds. In: Avian ecology and conservation in an urbanizing world (pp 19-47). Springer, Boston, MA.‏

 

Shochat E, Warren PS, Faeth SH, McIntyre NE, Hope D. 2006. From patterns to emerging processes in mechanistic urban ecology. Trends in ecology & evolution 21(4):186-191.‏

 

Yeh PJ. 2004. Rapid evolution of a sexually selected trait following population establishment in a novel habitat. Evolution 58(1):166-174.

 

Yeh PJ, Price TD. 2004. Adaptive Phenotypic Plasticity and the Successful Colonization of a Novel Environment. American Naturalist 164(4):531-542.

 

 
land marks