עלון הטיבוע הרביעי

העלון המצורף הוא עלון הטיבוע הרביעי שהוציא מרכז הטיבוע הישראלי. העלון יצא באוקטובר 1991, מעט יותר משנה לאחר צאת העלון הראשון. הספק מרשים של איסוף נתונים וכתיבה.

כבר בתחילת העלון, מתוארת לכידה מעניינת מאוד - עלווית מלכילונית שטובעה בערבה סמוך ליציאת העלון. מדובר בפעם הראשונה שציפור זו נראתה בארץ! מאז, עלווית מלכילונית נצפתה בארץ פעמים בודדות - כאשר הפעם האחרונה הייתה בחורף 2017-2016, בשמורת עין גדי (נחל דוד).

 

בעלון מופיעות לכידות חוזרות רבות מהארץ ומחו"ל. מעניין לראות שבחודש יולי, זמן קצר לפני נפילת ברית המועצות, הגיעו דיווחים רבים על ציפורים עם טבעות ישראליות שנמצאו ברוסיה - למרבה הצער, רובן נמצאו מתות (ניצודו?). אחת מן הציפורים הללו היא נחליאלי לבן, שהגיע מאילת עד לבלארוס (אז חלק מברית המועצות) ב-3.5 שבועות בלבד. מסע מרשים לציפור שמשקלה כמו שתי שקיות קטשופ קטנות, 20 גרם, עם השומן, המשמש לנדידה.

 

 

מאילת לבלארוס ב- 3.5 שבועות - נחליאלי לבן.      צילום: מיקי ללום

 

בהמשך העלון נמצאת כתבה של שי בליצבלאו על לכידה מסתורית ביותר של שני חרגולנים - בתחילת ספטמבר נלכדו בשמורת עין אפק שני חרגולנים שלא זוהו על ידי המטבעים. אז וגם היום - אין לטבע ציפור בלתי מזוהה, אולי מתוך ההבנה שלמידע הנאסף על ציפור כזו אין ערך מדעי רב. כיום, ניתן ליצור קשר עם מטבעים אחרים בכל רחבי העולם, לצלם, לשלוח תמונות ולקבל תשובות בתוך שניות. אבל לפני 27 שנים לא ממש... האם הם זוהו עד לצאת העלון הבא?

ומה דעתכם? האם בהתחשב במידע הזמין לנו היום אתם מצליחים לזהותם? מוזמנים להגיב בתחתית הכתבה.

 

בנוסף, בעלון שתי כתבות על סקרי טיבוע -  טיבועים שערכו קבוצות מטבעים במשך מספר ימים באתר מסוים - הראשון בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) בסוף אפריל, והשני במעגן מיכאל בסוף אוגוסט. בשני הטיבועים טובעו ציפורים רבות ממינים שונים - במיוחד במעגן מיכאל, שם נלכדו למעלה משליש ממספר החופמאים שנצפו שם באותם ימים (בעיקר חופיות קטנות, אבל גם מינים רבים נוספים). מאמץ קבוצתי זה יכול לאפשר דיגום מקיף עם סיוע מקסימלי לטיפול יעיל ואיכותי בציפורים - אותו מאמץ מאפשר לנו כיום הבנה טובה הרבה יותר של הציפורים, מסלוליהן וצרכיהן.

 

לאחר מכן, מופיע סיכום של הטיבועים שנערכו בצפון הארץ בשנת 1990 על ידי חמישה מטבעים. במהלך השנה המטבעים טיבעו אלפי ציפורים מ- 122 מינים שונים. המינים שטובעו במספר הגבוה ביותר הם קנית קטנה, נחליאלי לבן וסנונית רפתות. מעניין לראות, בנוסף, שמספר החורפים שנלכדו היה גדול כמעט פי 3 ממספר הפרושים המצויים (אם כי את רוב החורפים טיבע מטבע אחד בלבד, בעיקר באזור קיבוץ מצובה, לעומת הפרושים, שנלכדו באופן שווה פחות או יותר על ידי חמשת המטבעים).

 

בסוף העלון מופיעה הזמנה ליום העיון השנתי לצפרות, שהתקיים כבר לפני כמעט 30 שנה באוניברסיטת תל-אביב בחנוכה (כפי שהוא מתקיים גם בשנים אלו). ההרצאות המתוכננות עסקו בדורסי יום, דורסי לילה, ציפורי החרמון ועוד. ההרצאות נראות מעניינות מאוד! אין לנו איך לשחזר את תוכנן אבל לפחות עלוני הטיבוע מאותה תקופה שופכים אור על מה שהתרחש באותן שנים בתחום הצפרות והטיבוע בישראל. מוזמנים לפתוח את העלון ולהתרשם בעצמכם.

 

 

 

 

כתבה זו הוכנה במסגרת ההתנדבות של נטע ורקר, מחוגי הצפרות לנוער, בתחנה לחקר ציפורי ירושלים. תודה רבה לירון בזר על היוזמה ועל שהשאיל לנו את עלוני הטיבוע.

 

כתבות

land marks