הציפור שמצאה אותי

גל שרבליס צילם אותה ביום רביעי ה- 24.10.2018, בשדות הדשא של געש. שרבליס, שלא הצליח לזהות אותה, פרסם תמונה בקבוצת צפרות וצפרים בפייסבוק.

הגזרה דקה, חלקי הגוף העליונים - מנומרים, החלקים התחתונים - צהבהבים/חומים, חלקים יותר, וראש היונה העגול, עם הפנים הבהירים סגרו את הזיהוי: זו חופית זהובת-גחון! תצפית ראשונה לישראל.

הנה מה שגל כותב - עליו כצפר, על התצפיות בגעש ועל המפגש עם זהובת-הגחון.

 

הציפור שמצאה אותי

 

"אני לא צפר ולא צלם, איפה שהוא באמצע. תמיד הוקסמתי מכל דבר מעופף ולצפות בציפורים התחלתי כבר בילדות.

בשנים האחרונות אני מבקר באתרי צפרות שונים לפי העונה ומנסה לצלם כמטיב יכולתי. אין לי רשימה של הציפורים שראיתי אבל אני זוכר איפה ראיתי כל ציפור בפעם הראשונה. אלבום התמונות שאני מפרסם בפייסבוק כולל כ- 1,200 תמונות כשבתחילה הייתי אובססיבי לפרסם תמונה ביום. לאחרונה נרגעתי קמעה אבל תכיפות היציאה לשטח לא שככה.

עד לתגלית החופית זהובת-הגחון, רגע הצפרות הכי הגדול שלי היה כשהצלחתי להציב מצלמת אקשן על עמוד בגדר באתר דודאים שתפסה להקת זרזירים מהרגע שהם על הקרקע ועד שיצרו את אחד העננים המפורסמים שלהם. הקליפ שצילמתי הוצג בתערוכת טבע מקומי במוזאון הארץ.

 

 

את שטחי געש וארסוף התחלתי לפקוד באופן תדיר מסיבות של נוחות, זאת נקודת הצפרות הטובה הקרובה ביותר לביתי. כשמתפנה לי שעה אני לוקח את המצלמה חותך דרך השדות את הפקקים ומגיע בזמן קצר. היו לי הרבה רגעי צפרות מרגשים ופגשתי הרבה מינים שלא חשבתי שאפשר לפגוש "באמצע העיר": חופמי ערבה, חופזי זהוב שדמית אדומת-כנף, חרטומית ביצות, פפיון ארך-רגליים וגם בז נודד - אותו צילמתי אוכל.

במרחק לא רב מהמקום שבו פגשתי את החופית, צילמתי עפרוני שחור-זנב שגרם להתרגשות "קלה" אצל הצפרים, אבל הוא לא שיתף פעולה ונעלם משם כשהגיעו לחפש אחריו.

 

 

חופמי ערבה - דצמבר 2016            בז נודד - דצמבר 2017          עפרוני שחור-זנב - אפריל 2017

להגדלה - לחצו על התמונה          צילום: גל שרבליס

 

לאחרונה התמקדתי בצילום סנוניות שותות. יומיים לפני התגלית הייתי באזור וזה היה ביקור מתסכל - חוץ מכמה נחליאלים לבנים לא ראיתי כלום. הסנוניות לא היו ולא צילמתי אפילו קליק אחד. ביום התגלית יצאתי מהבית וכבר עם היציאה הסתמן שהולך להיות יום שונה. בשדות בפאתי רעננה ראיתי עקב אוכל נברן, אבל לפני שהספקתי לצלם עורבים הבריחו אותו. שהגעתי לפסי הרכבת של בני ציון המחסום ירד ועיכב אותי, אבל שהבטתי לצד השני ראיתי להקת חוחיות שנתנה לי לצלם אותן ללא פחד. וכשהן עפו דוחל שחור-גרון בא להחליף אותן כדוגמן. הרכבת עברה ואני עם הרגשה טובה המשכתי למדשאות. לשמחתי הסנוניות חזרו. מיקמתי את הציוד והתחלתי לצלם כאשר אני ישוב ברכב לא מכוסה עם חלון פתוח.

 

לאחר זמן לא רב ראיתי ציפור מעופפת קרוב לקרקע, את הצללית זיהיתי כחופמאי כלשהו אבל לא ממש שמתי לב כי הייתי מרוכז בסנוניות. באופן די מוזר הציפור יצאה מתחום הראיה שלי עשתה סיבוב ונחתה במרחק לא גדול ממני תוך שהיא צועדת וסוגרת את המרחק. בשלב זה התחלתי לגלות קצת יותר עניין. היא נראתה לי מוזר, מה זה? לוחם גדול יותר? לחופזי יש ראש אחר, לביצנית מקור אחר ובכלל… למה שחופמאי יחטט בדשא ויתעלם מהשלולית שהייתה במרחק קצר ממנו? התחלתי לצלם ובמקביל לחפש בטלפון. לא מצאתי כלום בטלפון, המשכתי לצלם. הציפור הייתה רגועה לגמרי והתקרבה אלי בלי חשש.

 

 

"אנא זיהוי. געש היום"     גל שרבליס - קבוצת צפרות וצפרים בפייסבוק - 24.10.18

 

כשחזרתי הביתה ופתחתי את התמונות על המחשב הבנתי שיש פה 'משהו'. מיד העליתי תמונה לקבוצת הצפרות ובתוך כמה דקות הטלפון שלי התחיל להשתולל.

אני מרגיש בר מזל שמצאתי את הציפור הזו או יותר נכון שהיא מצאה אותי וגרמה התרגשות לכל כך הרבה אנשים.

יתכן שזה מקרה של פעם בחיים אבל מתברר שיש די הרבה אנשים שהברק הכה בהם יותר מפעם אחת…"

 


חופיות זהובות-גחון ידועות בנטייה שלהן להזדמן הרחק אל מחוץ לתחום תפוצתן - בעיקר בסתיו. באיים הבריטים כבר לא מתרגשים מהן ומבין החופמאים האמריקניים שמזדמנים אל מערב אירופה - מין זה נמצא במקום השני ב"שכיחותו", אחרי חופית כהת-חזה.

הכי מצחיק (זה צחוק מיוחד - של צפרים) שצפרים אמריקנים חוצים גם הם את האטלנטי במיוחד כדי לסמן X על זהובת-גחון באנגליה. נראה ששם הסיכוי לפגוש בה גבוה יותר מאשר באזורי הקינון - בטונדרה הארקטית או בעונת הנדידה - במישורים הגדולים של מרכז אמריקה הצפונית, בערבות העשב האינסופיות, החביבות עליה כל כך.

 

החופית זהובת-הגחון מקננת מצפון לחוג הארקטי באלסקה, באי דבון שבצפון קנדה ובאי וראנגל ומערב מחוז צ'וקוטקה - בצפון המזרח הרחוק הרוסי.

"...צועדת וסוגרת את המרחק..." גל שרבליס, שדות געש 24.10.18

 

 

שטחי המרבדשא של געש, ובני השיח המקומיים אינם משתווים לפמפס של ארגנטינה ו/או לצ'אקו (Chaco - הנקרא גם "האזור המערבי" Región Occidental ובו סוואנה) של פרגוואי. גם הכישלון בניווט והמרחק שעברה, לא שברו את רוחה - כולה שמחה וחיונית, צדה חרקים, מופיעה ונעלמת בין הגבעולים.

 

תצפיות בחופית זהובת-גחון - סתיו 2018.    Image provided by eBird (www.ebird.org) 28/10/2018

 

 

 

אפשר לראות שגם בסתיו 2018 מספר התצפיות במערב אירופה "צנוע" ביחס לשנים קודמות.

האם זה קשור לירידה בגודל האוכלוסיה העולמית?

שימו לב לפרט של געש - דווח ב- eBird על ידי 16 צפרים ישראלים - רובם אף צירפו תמונה.

שימו לב לתצפית מבריזברן אוסטרליה... גם שם זהובת-הגחון נחשבת "סופר-נדירה"

 

מוזמנים לבקר בדף של זהובת-הגחון באתר eBird - לחצו כאן.

 

 

הגיע הזמן ששרבליס ימצא לנו אותה. בנוסף לתצפיות באירופה ראו אותה ביוון (ספטמבר 2012), בדובאי (נובמבר 2010) ואפילו במצרים - לפני 90 שנה… טוב שלא מצאו פרט חנוט, מונח לצד פרעה כלשהו, כשחיוך מנצח מרוח על פניו… בקיצור, חיכינו מספיק.

אני עומד שם ומסתכל בדודה האבודה מאמריקה, תוהה אם תצליח לחזור למסלול, למצוא את בנות מינה. לא הרבה נותרו מהן, דרך אגב, כ- 56,000 זהובות-גחון שסכנת הכחדה מלווה אותן (בדרגת NT) לכול אשר יפנו: הרס מקומות חיות, הרעלה, שינויי אקלים והמילה האחרונה בתחום האנרגיה "הירוקה" - טורבינות רוח.

 

25.10.18 - השכם בבוקר בשדות געש...      צילום: יובל דקס

 

 

מבין כל החופמאים של צפון אמריקה, זהובת-הגחון היא היחידה שמקיימת מפגשי פנויים פנויות בזירת "לק" (Lek) - אותה אסטרטגיית רבייה מעניינת שבה הזכרים נאספים באזור מסויים ומציגים עצמם בפני הנקבות. כאשר נקבה זהובת-גחון מתקרבת אל אחד הזכרים (הזירה כוללת שמונה-עשרה זכרים בדרך כלל) הזכר הנרגש מרים כנף ומציג בפניה את סוכנות השחי הלבנות שלו. בעיניה זה מקסים!

במקרה שבזירה מתייצבות מספר נקבות, ההתרגשות גדולה שבעתיים - אז הזכרים מרימים את שתי הכנפיים, מפנים מקור מעלה ומרעידים את גופם העדין. בצורה כזו, זכר "נחשק"/מוצלח אחד יכול לפתות מספר נקבות.

 

 

 

חופית זהובת-גחון - Caldris Subruficollis. עד לא מזמן מין זה לא השתייך לסוג חופית (Calidris) אלא לסוג Tringites -

ביצנית קטנה או "ביצניתוש" (Tringa - ביצנית). שם המין - subruficollis מורכב מ: subrufus - אדמדם ו- collis - צוואר. 

צילום: עזרא חדד

 

רק את הגנים הטובים שלו היא מבקשת! הוא לא צריך להישאר בסביבה, לפרנס ולהוריד את הזבל. היא כבר תסתדר בלעדיו: תערסל לעצמה גומה בטחב הארקטי, תטיל 3 - 4 ביצים, תדגור 23 ימים ותלווה את האפרוחים הצעירים (שעוזבים את הקן בגיל 12 שעות!) עד שיגיעו לגיל 16 - 20 ימים ויתעופפו בכוחות עצמם.

 

העין בטלסקופ אבל האוזן קולטת התרגשות הולכת וקרבה. אהוד דברת הגיע, גם הוא רוצה לראות אותה. אני נזכר איך לפני 31 שנים, בסקר נדידת הסתיו הראשון שלי בכפר קאסם, הוא אסף אותי תחת כנפו. אהוד מספר לי על הטוויץ המוצלח האחרון שלו - כרוון סנגלי במעגן מיכאל, על הכוכית האסייתית הוא ויתר אבל זהובת-הגחון קראה לו, לבוא!

 

"זאת ציפור נדירה", אני חושב לעצמי, כמוה יש רק אחת.

 

אהוד דברת - מי שחתום על ציר הנדידה "עוקף ים תיכון מזרחי", מחנכם שם צפרים ישראלים רבים - ביניהם גם בעלי שם עולמי, צופה בחופית זהובת-גחון.

שדות הדשא של געש - 25.10.18 09:45   צילום: ערד בן דוד

 

 

מימין - ערד מצלם את אהוד דברת ולצדו הצפרים והצלמים האדירים אמיר בן דב ועזרא חדד. צילום: דוד ראב"ד   

משמאל: התמונה...

 

עדכונים:

החופית הנפלאה של גל משכה לשדות געש צפרים וצלמים רבים, והיכן שיש עיניים - יש גם ציפורים (נוסחא פשוטה וידועה...). בימים שבהם נצפתה החופית, הייתה שם גם זרעית קטנה - מציאה אמתית, ביום רביעי - 31.10.18 הצלם אבי לבנה יצא לבדוק גם הוא את מרבדי הדשא של געש והוא מצא... תור מזרחי - אורח סתווי סופר נדיר. ב- 2.11 הצפר אורי עפרוני נאור דיווח על פפיון ממושקף, נראה שמשטחי הדשא של געש הם מקום בכלל לא רע עבור המין הזה. אין ספק, הפוטנציאל של געש גדול.

 

 

 

תור מזרחי צעיר - שדות געש - 31.10.18      צילום: אבי לבנה

מקורות:


1. All About Birds - The Cornell Lab of Ornithology - Buff-breasted Sandpiper

2. BirdLife International (2018) Species factsheet: Calidris subruficollis.

3. eBird. 2012. eBird: An online database of bird distribution and abundance [web application]. eBird, Ithaca, New York. Available: http://www.ebird.org. (Accessed: Date [e.g., February 2, 2012]).

 
land marks