נפילה חופשית

ערד בן דוד 28/11/2018 00:00

"הם דומים לאווזי ביצות אבל מעט קטנים יותר.

הם נוצרים על גבי קורות אשוח שנאספו על ידי הגלים ובראשית דרכם הם כמו גומי, או דבק.

בהמשך הם נאחזים במקוריהם, כאילו היו עשבי ים הנאחזים בקורות העץ,

ומסביב להם… צדפים, המאפשרים להם להתפתח בחופשיות.

כעבור זמן מה, לאחר שהצמיחו כסות נוצות - או שהם נופלים למים

או שהם מתעופפים בחופשיות אל האוויר הפתוח.

את מזונם הם מפיקים ממוהל העץ או מהים, בתהליך סודי ומופלא.

ראיתי אותם במו עיני - יותר מאלף גופים קטנים ומושלמים,

על חול הים - תלויים על קורת עץ וסגורים בתוך צדפה.

הם אינם מתרבים כשאר העופות.

הם אינם מטילים ביצים, הם לא בוקעים ולא בונים קן

בשום פינה על פני כדור הארץ…"

 

ג'ראלד הוולשי - המאה ה- 12

 

כך נשמעו האגדות אודות הברנטה לבנת-הלחיים אז, בימי הביניים.

הסיפורים "המעניינים" על הברנטות התקבלו בגלל שאף אחד לא ראה אותן בחודשי הקיץ - בזמן שהן "נוצרות" מתחת לפני המים ומגיחות לעולם מבלוטי ים, או לחילופין - מקננות על ראשי צוקים על איים באוקיינוס הארקטי.

בלוט ים באנגלית, דרך אגב - Barnacle ומכאן שמה של הברנטה לבנת-הלחיים באנגלית - Barnacle Goose.

 

מתוך הספר "קוסמוגרפיה" של סבסטיאן מינסטר - אמצע המאה ה- 16.

קוסמוגרפיה נחשב לתיאור הגרמני הקדום ביותר של העולם ומחברו, דרך אגב, היה פרופסור ללשון העברית.

מתוך ויקיפדיה

 

ויש סיכוי, שהאגדה הזאת נועדה לאפשר למאמינים הנוצרים לזלול ברנטות לבנות-לחיים בתקופת הצום הגדול שלפני חג הפסחא… ג'ראלד הוולשי, שהיה סגן הבישוף של בריקון, מציין שיש לא מעט אנשי כמורה בכירים ומאמינים שאינם מהססים לאכול ברנטות בימי התענית, בגלל שבשרן אינו בשר והן לא נולדו לבני בשר. ולמרות זאת אכילתן היא חטא!

זה כמו שנאכל את רגלו של אדם (מהצמד הידוע אדם וחווה. ע.ב.ד) שהרי גם הוא נברא ולא נולד מן הבשר…

בוועידת לטראנו הרביעית (1215) האפיפיור אינוקנטיוס ה- 3 אסר על אכילת ברנטות בימי הצום וזאת למרות דרך "רבייתן" יוצאת הדופן. תודו שימי הביניים זה כיף.

גם בהלכה היהודית נדרשו לבחון את נושא כשרותן של הברנטות. רבי יעקב בן מאיר, הידוע בכינויו רבנו תם שהיה גם נכדו של רש"י, פסק שהברנטות כשרות, גם אם הן באות מקונכיות שצומחות על עצים.

כמובן שיש לשחוט אותן על פי חוקי ההלכה.

 

 

ברנטה לבנת-לחי בעמק החולה. 25.11.18 - תצפית ראשונה בישראל.    צילום: חנוך סייף

 

ביום ראשון ה- 25.11.18 הצפר והצלם חנוך סייף צילם ברנטה לבנת-לחיים צעירה סמוך לאגמון החולה-קק"ל. תצפית ראשונה לישראל והמין הרביעי החדש לישראל במהלך 2018.

חנוך עובד בימים אלה בפרוייקט העגורים. אני מתקשר אליו ותופס אותו במרכזו של שדה אספסת - מוקף דאות שחורות-כתף, זרונים, עקבים, עיטים ואינסוף עגורים אפורים… "גם בעבודה האמתית (חקלאות) אני רואה הרבה", מספר חנוך, "ולמעשה אני לא יוצא מהבית בלי מצלמה. זאת עבודה פיזית קשה מאוד - מאור ראשון ועד אור אחרון, כל הזמן באוטו, לשבת ולהשגיח על העגורים. אבל יש גם את הדברים הקטנים האלה, שמחזיקים ומחזקים אותך: זריחה, שקיעה, ברנטה לבנת-לחיים…"

ביום שבו הברנטה נמצאה, חנוך עבד בצד המערבי של העמק ואילו חברו, דני ארליך נמצא בצד המזרחי. אולי זה המקום לציין שגם סייף וגם ארליך עבדו בעבר בחברה להגנת הטבע: חנוך עבד כמדריך בבית ספר שדה חרמון וארליך החל את דרכו בחצבה ובהמשך ניהל את מרכז המידע על זוחלים (ולכן הוא מכונה גם בשם "דני דני נחש!"). לכן, כאשר יש משהו יוצא דופן בשטח, השניים נדרכים מיד.

 

 

צוות לעניין! ארליך, פלוקי וסייף - נובמבר 2018 עמק החולה

 

"אנחנו משוחחים בטלפון", מספר חנוך, "על הא ועל דא, ופתאום הוא אומר לי: 'יו! אתה לא מאמין, יש כאן עגור בלי רגליים…' דני, כפי שאתה מבין, נוהג להתבדח.

מה זאת אומרת?" שואל חנוך. "יש פה משפחה של עגורים וביניהם מסתובב איזה ברווז…" מסביר ארליך. "ברווז?" חנוך חוקר. "אולי אווז", מודה ארליך. "צלם אותו! דרך המשקפת", מבקש חנוך וכעבור זמן קצר הוא מקבל תמונה ובה צלילת. חנוך ממשיך לחלץ מידע ומבין שהאווז הזה אינו בעל לבוש אפור אופייני אלא מקושט יותר - שחור ולבן… הוא מרים קלאץ' וממהר מזרחה.

בינתיים משפחת העגורים ממריאה והאווז איתם - התנהגות שמזכירה מאוד את זו של אווז האחו שבילה באגמון החולה-קק"ל בחורף 2014/2013 (השלישי לישראל) - וגם הוא נמצא אז על ידי חנוך.

 

ארליך עוקב אחריו, מזהה את מקום הנחיתה ובזמן הזה חנוך מגיע. הוא רואה את האווז המעניין ממרחק של 500 מטרים, מרים משקפת ומתחיל להתקרב אליו באטיות. "אין לי זמן לפתוח מגדיר", מספר חנוך, "כי אני עליו - לא מוריד ממנו את העין לשניה אפילו". במרחק של 300 מטרים מהחבורה, חנוך מבין שהם אוטוטו ממראים - כבר שבע שנים שהוא מבלה עם העגורים האפורים וכשהם מותחים את הצוואר הוא יודע שעוד מעט הם באוויר. הוא מרים את המצלמה, מצלם את התמונה המפורסמת ואז הם ממריאים. כעת הוא פותח מגדיר, שולח את התמונה לצוות האגמון וכל השאר… היסטוריה.

 

 

ברנטה לבנת-לחי בחברת עגורים אפורים - 26.11.18 מזרח עמק החולה.    צילום: דרור גלילי

 

נהוג לחלק את הברנטות לבנות-הלחי לשלוש אוכלוסיות - בהתאם למקום הקינון: מזרח גרינלנד, הארכיפלג הנורווגי סבאלברד והארכיפלג הרוסי נוביה זימליה (ברוסית - "הארץ החדשה"). בנוסף ישנה גם אוכלוסייה רביעית, "חדשה", שמאז 1975 התבססה באיים ולחופי הים הבלטי. בסתיו כל האוכלוסייה נודדת לאתרי החריפה: האוכלוסיות המערביות (גרינלנד וסבאלברד) מבלות את החורף באיים הבריטיים והאוכלוסייה המזרחית חורפת בחופי מערב אירופה - בהולנד ובגרמניה. גם הפרטים של הים הבלטי חורפים שם - עובדה שמרמזת על מוצאם של פרטים אלה.

 

 

הברנטה מגורשת על ידי העגור הצעיר - אולי הוא מקנא בבת המשפחה החדשה?   צילום: דרור גלילי

 

הברנטה "שלנו" בקעה במרומי צוק תלול - להגנה מפני טורפים, בעיקר שועלי שלג רעבים.

אצל החברים בסדרת האווזאים ההורים לא מאכילים את האפרוחים - כי הם אפרוחים - ואז קורה אחד הפלאים של הטבע: ההורים מתעופפים מהקן, נוחתים למרגלות המצוק וקוראים לאפרוחים הרכים - שיקפצו למטה.

 

"כאשר מתרוממים העגורים לתעופה גם הברנטה מצטרפת".

צילום: דרור גלילי

 

הנפילה החופשית של אפרוחי הברנטה היא מחזה עוצר נשימה. מדהים לראות כיצד הם פורשים "כנפיים" ורגליים לצדדים - כדי להגדיל שטח פנים ולשמור על מהירות נפילה חופשית/סופית - הגיונית. גם הפלומה משחקת תפקיד חשוב בכל הקשור לחיכוך עם האוויר וגם מסת הגוף הנמוכה - כל אלה עוזרים לצמצם את הסיכויים להיפגע בזמן החבטה - ויש חבטה.

במקרים רבים אחרי הזבנג הראשון, האפרוח ממשיך להידרדר לתהום כשהוא נחבט עוד ועוד. אבל כשכולם למטה מעודדים אותך - ההורים, האחים והשועל שחיכה כל כך הרבה זמן בסבלנות - יש סיבה להיות אופטימיים.

 
 
את הקטע הבא של ה- BBC אתם חייבים לראות.
אפרוח בקפיצת Base מדהימה, קריינות של סר אטנבורו ודרמה כמו שרק הטבע יכול לייצר.
הכינו את הממחטות.
 
 

מקורות:
 

1. Robinson, R.A. (2018) BirdFacts: profiles of birds occurring in Britain & Ireland (BTO Research Report 407). BTO, Thetford (http://www.bto.org/birdfacts, accessed on 2/May/2018)


2. BirdLife International (2018) Species factsheet: Branta leucopsis. Downloaded from http://www.birdlife.org on 28/11/2018.

 
 

כתבות

land marks