סערה באגם אניטה

נועם וייס 07/12/2018 00:00

 

 

אגם אניטה - פארק הצפרות אילת   צילום: נועה גל

 

החורף עושה את אגם אניטה, בפארק הצפרות באילת, יפה ורגוע מתמיד. זו הזווית של השמש והעננים ברגעים הראשונים של הבוקר, אבל גם המנוחה מטרפת הנדידה. העופות הנודדים העסוקים באובססיביות בזלילה חסרת מעצורים, מלחמות על שטח מחייה ועל כול דג במים, מאחורינו. הימים האחרים, של הנדידה, יזכרו כאן אצל הציפורים המקומיות ברגשות מעורבים. היה מזון לכולם, אבל הנצים קצרי-האצבעות השאירו אחריהם שובל של זעקות שבר ודם. עתה נשארו איתנו כאן רק הציפורים שיישארו כאן כדי להחליף נוצות, או סתם להעביר את החורף בשלווה או כאלו שוויתרו הפעם על השלמת הנדידה. זמירונים, צטיות, עלוויות חורף וכחולי חזה, לצד זרוני סוף והשנה גם כ- 5 איות מזרחיות.

 

אגרסיביות ואף אלימות, אינן זרות לציפורים כאן ומתקבלים בהבנה. קניות קטנות הן יצורים עצבניים במיוחד, אולי בגלל שהיכן שהן חיות, בינות לקנים, הסכנה מתגלה שנייה לפני הסוף. רליות המים שלנו, גם הן מגלות יחסי אנוש לא פשוטים, בעיקר בתוך המשפחה - כשההורים מכים תכופות זה את זה ואת אפרוחיהם. הצרחות שלהן הן שירתן.

 

אבל מה שעשו כאן האנפות המשורטטות החורף, יירשם  כנראה על ה-ד.נ.א. הקולקטיבי של כול מי שהיה כאן.

החורף הזה הוא החורף של האנפות המשורטטות באילת. בשנים רגילות לא רואים אותן כלל. בשנתיים האחרונות הצלחנו לזהות אחת או שתיים מהן, מסתתרות היטב בין הקנים, משמיעות קולות של שטיח. אבל עכשיו הן כאן בכול הכוח - לפחות עשר מהן, כנראה יותר, מהלכות בשבילים, בין העצים ובעצם בכול מקום.

 

אנפה משורטטת בין קני הסוף באגם אניטה.

מחבבת חישות קנים צפופות ושטחים מוצפים.

צילום: שחר שלו

 

הנערות החזקות שלהן מעירות אפילו את הפלמינגו המנמנמים בשמש. הייתי בטוח שהן אוכלות דגים, ואולי פה ושם איזה זוחל או חרק גדול. אבל הן אוהבות כאן את כחולי החזה, כממתק. האימה אוחזת בכול ואין מקום בטוח. העלוויות, כחולי ואדומי החזה והקניות, חסרות אונים אל מול המקור האלים, החזק והמהיר של המשורטטות. "זה מגיע משום מקום, מכת המקור הזאת. הן רואות ובלתי נראות",  קירקרה סופית מרוטה, עם פצע מדמם מעל עינה, "ספק אם ישארו כאן ציפורים, לספר את שקרה כאן", ואז חזרה במהירות אל מעבה שיחי הסלבדורה.

 

אז אירופים יקרים. האנפות המשורטטות שלכם הן נדירות, מתמעטות ומאוד בררניות בקשר לבית הגידול שלהן ואנו מעריכים את המאמצים הגדולים שאתם משקיעים בשימורן. אך כאן, בחלק הכול כך רגוע הזה של העולם, זה יותר מדי עבורנו. קחו את האנפות המשורטטות שלכם בחזרה, יש לנו מספיק צרות משל עצמנו.

 

 

 

רואה לך בעיניים... אנפה משורטטת.   צילום: נועם וייס

ברגע האחרון

אולי סוף עצוב - מתברר שגם למשורטטות לא ממש טוב כאן. בשנים האחרונות מצאנו את חלקן מתות (גם בפארק הצפרות וגם בבריכות הביוב) והשנה נראה שזה חוזר על עצמו. אחת הסתבכה בעץ שיטה ומתה ואחרת מסתובבת בשטח כחושה וחלשה.

 

 

אחד מתוך ארבעת הפרטים שטובעו.   צילום: שחר שלו.

 

מתוך ארבעת הפרטים שטובעו, שלושה היו עם שריר תעופה מצומק. קראנו את הספרות המקצועית כדי לנסות לעזור להן. הן אוהבות קנים צפופים ללא עשביה ושטחים מוצפים. כדי לסייע להן אנו מרוקנים חלק ממי מהאגם כדי שיהיה להן קל יותר לתפוס את הדגים הרבים שבמים ואנחנו מציפים מחדש את שטחי המלחה. יתכן וכול זה מעט מדי או מאוחר מדי ואולי זהו גורלן, הן באות לכאן כדי למות. נעשה כמיטב יכולתנו למענן.

 
land marks