משמר הבזים

ערד בן דוד 03/01/2019 00:00

ראיתם פעם בז ציידים? החורף יש שניים, באתר החריפה המסורתי שלהם בארץ - בערבות הנגב הצפון מערבי.

פעם היו יותר.

שדות החיטה הנובטים בימים אלה, מושכים אליהם את זרעית השדה - מין עפרוני טעים שמשקלו 30 גרמים בממוצע. מגוון רב של דורסי יום - ביניהם גם מינים נדירים ובסכנת הכחדה עולמית - מלווים את הזרעיות. עבורם היא סם החיים.

 

 

זרעית השדה - אוכלת יותר מזון ירוק משאוכלים עפרונים אחרים - בייחוד בחורף.

לכן היא עלולהה לגרום לנזקים בשדות חיטה נובטים.       צילום: עודד לוי

 

מבין הבזים "הגדולים" שמשתתפים בחגיגה - הבז הנודד והבז המדברי הם המותאמים ביותר ליירוט זרעיות באוויר. השטחים הפתוחים מהווים זירת ציד נוחה עבור מינים אלה ומשנבחרה המטרה, הבז צולל אליה בכנפיים אסופות ובמהירות גדולה: כ- 320 קילומטרים בשעה ויותר. לעתים הוא מתנגש בציפור בחזהו הקשוח  - תאונה שמסתיימת ב"טוטאל-לוס", אבל לרוב הוא חותך את המטרה בעזרת הטופר של האצבע האחורית - כך הוא שובר לציפור כנף או צוואר. כעת היא מסתחררת מטה, הבז צולל בעקבותיה ועל הקרקע הוא מעניק לה המתת חסד - מכת מוות בגולגולת או בצוואר.

 

 

מומחה ביירוט ציפורים, בז נודד - ינואר 2017.     צילום: ברק גרניט

 

בחורפים "טובים" כל שלושת תתי המינים האירופיים של הבז הנודד נצפים בשדות הנגב הצפון מערבי: peregrinus שדוגר בדרום ובמערב האזור הפליארקטי, calidus שדוגר בטונדרה האירואסיינית - מלפלנד ומזרחה ותת המין הים תיכוני brookei שבעבר אף דגר בכרמל ובגליל המערבי (ואולי גם היום, אבל אין הוכחות חד משמעיות לכך, עדיין)..

 

גם בזי צוקים יכולים להופיע שם, אבל הם נדירים מאוד - כנראה שמדובר בפרטים "מקומיים", מהנגב וממדבר יהודה.

בז הצוקים מותאם גם הוא ללכידת ציפורים - בעיקר יונים, שלווים, קאקים וחופמאים. אצבעותיו ארוכות ועדינות, אמנם, אך אינן משתוות לאצבעות הקטלניות של הבז הנודד.

 

 

בז צוקים - צעיר - יוני 2016 שדה בוקר        צילום: ליאור כסלו

 

נחזור לבז הציידים, ש"זכה" בשמו בגלל היותו חביב כל כך על בזיארים - אותם אנשים שנעזרים בבזים ודורסי יום אחרים (בדרך כלל) לציד עופות ויונקים. את עניין הזכייה שמנו במרכאות שכן נתוניו המרשימים וההערצה הגדולה שרוחשים לו - הם גם הקללה הרובצת על כנפיו. מין זה שרוי בסכנת הכחדה עולמית עם אוכלוסייה שגודלה אינה עולה על 15 אלף זוגות, במקרה הטוב, או במקרה הרע - כ- 6,000 זוגות בלבד. (זוגות = פרטים בוגרים).

 

בז הציידים הוא הבז הגדול ביותר באזורינו - בעיקר הנקבות שאורך גופן (מהקודקוד ועד לקצה הזנב) הוא 55 סינטמטרים, משקלן יכול להגיע ל- 1.3 קילוגרם ומוטת כנפיהן הממוצעת 125 סנטימטרים. במילה אחת: "בהמה". הזכרים קטנים יותר, תופעה מוכרת מאוד בקרב עופות דורסים, כך בני הזוג יכולים ליהנות ממגוון גדול יותר של מטרות ציד. לפחות "על הנייר". כי בפועל זה לא כל כך קורה…

חוקרים שעקבו אחר זוג בזי ציידים בצפון הונגריה מצאו שהזכר הוא המפרנס העיקרי ואפשר לומר - כמעט בלעדי בעונת הקינון. בין 90% ל- 95% מהזמן שהוקדש להשגת מזון, נוצל על ידי הזכר! והיא, מבחינתה, הייתה אחראית על האכלת הגוזלים. מתוך 207 פרטי מזון שהובאו לקן בעונת הקינון (מדגם מייצג) - 67% היו זרזירים מצויים, יונים - 9%, סוסליק (סנאי קרקע) - 8%, תורים - 6%, מכרסמים - 1% והשאר בלתי מזוהים.

מחוץ לעונת הקינון בני הזוג, הנאמנים זה לזה, מבלים באזורי הציד ואילו הצעירים נודדים דרומה - זאת הסיבה שבגללה כמעט כל הפרטים שאנחנו רואים הם צעירים או "מתבגרים" בחורף השני לחייהם.

 

סוסליק - יוני 2016 טורקיה

צילום: אבי שנאור 

 

אצל בז הציידים ההתנהגות, בכל הנוגע לשיחור מזון, שונה מאוד בין עונת הקינון ומחוץ לה. מחוץ לעונת הקינון ב- 84% מהמקרים נצפה שיתוף פעולה בין בני הזוג להשגת המזון. אבל מה שעוד יותר מעניין הוא שב- 87% מהמקרים האלה הבזים לא באמת צדו בעצמם אלא "שדדו" פרטי מזון מעופות דורסים אחרים כמו עקב חורף, זרון תכול, בז מצוי, עקב מכנסיים ועוד. אולי כאן באים לידי ביטוי ממדיה של הנקבה - איתה אף אחד לא רוצה להתעסק, כנראה. נציין שבין אותם קורבנות סחיטה היו גם ניצים גדולים, שנחשבים טיפוסים קשוחים במיוחד. באשר לציד אקטיבי של הבזים, צריך לזכור שהסוסליק נכנס לתרדמה בחורף והזרזירים נודדים - אז מרכיב היונים תופס מקום גדול יותר.

 

 

בז ציידים, חורף שני - ינואר 2017     צילום: ברק גרניט

 

שדות הנגב הצפון מערבי מציעים, בנוסף להמוני זרעיות השדה, גם יונים (כולל יוני עצים חביבות שחורפות במקום), תורי צווארון עסיסיים, זרזירים קריספיים ועוד. גם בז הציידים מצטיין בכושר תמרון נהדר לצד מהירות טיסה גבוהה ושיטות הציד מגוונות: צלילה מהירה באלכסון אל עבר מכרסמים, טיסה מהירה בגובה אפס והפתעת ציפורים ולעתים אף רפרוף מעל הקרקע, כדרך הבז המצוי. אין מה לומר - מכונת ציד משוכללת.

 

וזאת הסיבה שבכל שנה בזי ציידים רבים "נחטפים" מהטבע אל השבי - לאימון אכזרי של בזיארים, לחיים של עבדות ועצבות שמהם אי אפשר לחזור - גם אם ישוחררו, יום אחד, בחזרה אל הטבע.

במכון לחקר הסביבה ופיתוח משאבי הטבע של אבו דאבי העריכו, בשנת 2003, שבכל שנה נתפסים במזרח התיכון 6,825 - 8,400 בזי ציידים! 4,000 בסעודיה, 1,000 בקטר ובין 500 ל- 1,000 בבחריין, כוויית ואיחוד האמירויות - כל אחת. 77% מהבזים שנתפסים הן נקבות צעירות - אלה עדיפות על הציידים בשל גודלן המרשים. גם אימון של פרטים צעירים נחשב קל יותר בהשוואה לאימון בזים בוגרים. המצב הזה גורר גם מחסור גדול של נקבות בטבע וכתוצאה מכך נפגע מאוד פוטנציאל הרבייה.

 

 

בז מדברי מורט את נוצותיה של זרעית שדה, באוויר - דצמבר 2016 צפון הנגב המערבי.       צילום: ליאור כסלו

 

לצד ההערכות האלה קיימות גם הערכות המציגות מספרים נמוכים יותר. הרבה יותר. החוקר מוחמד שוברק עקב אחר פרסומים וראיין ציידים נחשבים וסוחרי בזים. במאמר שפורסם ב- 2014 שוברק טוען שבסעודיה נלכדים בכל שנה 19.7 בזי ציידים בממוצע ושבין השנים 1996 - 2013 נלכדו בסך הכל 575 בזי ציידים ו- 3,067 בזים נודדים. כן, גם בזים נודדים נחשקים בעיני הבזיארים וההבדל במספרים נובע מכך שהבז הנודד חולף דרך סעודיה במספרים גדולים הרבה יותר בהשוואה לבזי הציידים, הנדירים.

ענף הבזיראות מאיים מאוד על עתידו של בז הציידים אבל הוא בהחלט לא הבעיה היחידה. במונגוליה בזי ציידים מתחשמלים במספרים גבוהים במיוחד, במקומות רבים הערבות ומישורי העשב החביבים מפנים את מקומם לחקלאות המודרנית, שטחי מרעה של כבשים - שדואגות להשאיר את הצמחייה בגובה נמוך (חשוב לסוסליק - קשר עין…) נעלמים גם הם ויש גם הרעלות, ירי ועוד ועוד ועוד.

 

עד להרעלות של שנות ה- 50 בז הציידים היה חורף שכיח למדי בארץ, בייחוד במישורי הנגב. בשנים האחרונות מספר בזי הציידים הגבוה ביותר שנצפה בחורף אחד בישראל הוא 9 - אי שם בשנות ה- 80. שישה פרטים בשנות ה- 90 ו- 20 בזים נודדים בחורף 99/00 לצד כ- 50 בזים גמדים - שיא אזורי מרשים. בשנים האחרונות מספר בזי הציידים נע בין 1 - 3 ויתכן כי בעתיד יהיו שנים שבהם לא נראה אותם כלל.

צפרים רבים משוטטים בימים אלה בשדות הציד של הבזים הגדולים. לא פעם הם נתקלים בעדויות למעשה בזיארות: בזים (וגם עיט שמש בחורף שעבר) אזוקים ברצועות עור. וזה עוד לא הכל, יש עדויות לכך שבשטח מסתובבים גם ציידים.

 

 

 

בז נודד קשור ברגליו ברצועות - דצמבר 2017 אורים.     צילום: רוני לבנה.

 

מידד גורן, מנהל מרכז הצפרות ברמת הנגב ומורן בקיש, מרשות הטבע והגנים פתחו "קבוצה" שנקראת "משמר הבזים" ומטרתה להגן על הבזים הגדולים שחורפים בימים אלה בצפון מערב הנגב מפני ציידים. רוצים להצטרף לקבוצה? פנו למידד 052-3689608.

בהצלחה

 

תודה גדולה לכל הצלמים: ליאור כסלו, ברק גרניט, רוני לבנה, אולגה צ'גין, עודד לוי ואבי שנאור 

תודה לברק גרניט על העזרה בהכנת הכתבה.

 

מקורות


 

1. פז, עוזי, 1986, האנציקלופדיה לחי ולצומח בא"י, כרך 6 הוצ' החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון.

 

2. BirdLife International (2018) Species factsheet: Falco cherrug. Downloaded from http://www.birdlife.org on 24/12/2018

 

3. Janos Bagyura, Laszló Haraszthy, Sandor Grof and Ivan Demeter. 2004. Comparison of Saker Falcon Falco cherrug Prédation during and after the Breeding Period. Chancellor, R. D. & B.-U. Meyburg eds. Raptors Worldwide WWGBP/MME

 

4. Shobrak MY. Trapping of Saker Falcon Falco cherrug and Peregrine Falcon Falco peregrinus in Saudi Arabia: Implications for biodiversity conservation. Saudi J Biol Sci. 2014;22(4):491-502.

 

 

 

land marks