שיטים ושיטות

 

בספר האדום של העופות המקננים בישראל הוא נמנה עם המינים המוגדרים בסכנת הכחדה חמורה - חבורה "עצובה" שעתידה לא ברור. סבכי שיטים.

את שמו העברי קיבל סבכי השיטים בזכות הקשר המיוחד שלו עם עץ השיטה. בכל אזורי תפוצתו, מין זה מוכר כמקנן אך ורק באזורים עם ריכוזים של עצי שיטה מפותחים.

 

 

 

מתוך הספר האדום של העופות המקננים בישראל

 

סבכי השיטים ניזון בעיקר בזחלי עשים שהוא אוסף מקליפת עץ השיטה. הוא קוטף שפיריות קטנות מהאוויר, מלקט חרקים הנעים לאיטם על הקרקע ואף נובר בחול, בעזרת מקורו, כדי למצוא חרקים. בנוסף הוא ניזון גם בפירות של צמחי מדבר שונים.

חוקר הציפורים הדורם שיריחי העריך כי עד לשנות ה- 80 של המאה הקודמת, סבכי השיטים היה שכיח למדי בעמק הערבה ושכ- 120 זוגות קיננו מדרום ים המלח (בצפון) ועד עין עברונה שבדרום הערבה. ואז הוא פשוט נעלם.

 

סבכי שיטים - זכר. באופן עקרוני "יציב" אבל תתכן שוטטות מחוץ לעונת הקינון.

תת המין negevensis - אנדמי לבקע הערבה, בישראל ובירדן.

צילום: עדי גנץ

 

בין השנים 1999 - 2009 התצפיות היחידות בסבכי שיטים הגיעו משמורת שיזף ומאזור יטבתה. בהמשך, בסקר קינון כללי שנערך לאורך הערבה בשנים 2009 - 2011, גודל האוכלוסייה הוערך בכ- 20 פרטים בוגרים בלבד, כלומר - ירידה של 85%.

 

מה גרם לסבכי השיטים "שלנו" negevensis ("מהנגב") להיעלם?

האם יכול להיות שעצי שיטה רבים התייבשו כתוצאה מריבוי שנות בצורת, שאיבת מי תהום והטיית נגר עילי? אם כן, כיצד זה השפיע על החרקים המצויים עליהם? או שאולי היו אלה פיתוח ישובים, תשתיות חקלאיות וחומרי הדברה חקלאיים שהרחיקו את החרקים?

ומה לגבי תנועה על כבישים, טיולי 4X4, רוכבי אופניים וכל מי שמבקש לעצמו צל שיטה בלב מדבר - עם ערכת קפה ובוקסה משוכללת, עם התקן בלוטות' - שמנגנת את הלהיטים הכי גדולים של לד זפלין בפול ווליום.

 

 

ביקשתי מעוזי אישור לפרסם את התמונה בכתבה - בהקשר של סבכי השיטים כמובן - והוא אפילו לא היסס.

"אשמח לשתף את הכתבה בכל הפורומים הקשורים לנושא שבהם יש לי אפשרות לפרסם", כותב לי עוזי,

"זה המעט שאני יכול לתרום לטובת העניין..."

תודה עוזי, על התמונה החשובה - 18.3.17 עמק הערבה.

 

המידע המדאיג שהתקבל לפני כ- 10 שנים, בסקר הקינון, ודרגת הסיכון בספר האדום הובילו לביצוע סקר הקינון של סבכי השיטים באביב 2018.

לצורך תכנון הסקר היה צורך להכיר את כל האזורים הפוטנציאליים להימצאות סבכי שיטים, ויש לא מעט כאלה.

מיפוי עצי השיטה בערבה הסתמך ברובו על סקר שיטים בערבה שבוצע בשנת 2013. איתור חורשים של עצי שיטה התבצע גם באמצעות צילומים מן האוויר ואם כל זה לא מספיק, מארגני הסקר טרחו להתייעץ עם צפרים שלהם היכרות טובה עם מרחב הסקר - עודד קינן וענבר שניצר, עדי גנץ  ונועם וייס.

סקר קינון  - סבכי שיטים - אביב 2018. אתרי הדיגום הנבחרים מוקפים בכחול ובתוכם נקודות הספירה.

 

שטח הסקר גדול, לא לכל מקום אפשר להגיע בקלות, אם בכלל. בחירת מקטעי הדיגום נעשתה באופן "שרירותי", על פי שיקולים לוגיסטיים ובעדיפות לכאלה שאינם מוכרים כמאוכלסים על ידי סבכי שיטים. כלומר - שמורת שיזף ויער השיטים של יטבתה מחוץ למשחק.

גם מאמץ הדיגום השתנה בין אזורי הסקר. על פי ההערכה - עיקר האוכלוסייה (בתקווה שאוכלוסייה כזאת אכן קיימת) עשויה להימצא בערבה התיכונה. עיקר העבודה התבצעה בתחילת חודש מרץ, לפני שמתחיל מחזור הקינון הראשון - בזמן שבני הזוג פעילים מאוד בשירה ובחיזור ובין השעות 06:00 - 11:00, אז הסבכיים פעילים יותר.

 

חמושים בשלל אפליקציות - להתמצאות בשטח ולרישום המינים, הצפרים עושים את דרכם אל מקטעי הדיגום. הנקודה שבה הם אמורים להתייצב מסומנת על המפה.

התצפית מתקיימת בשיטת "ספירת נקודה" שבה הסוקרים ניצבים בנקודה אחת במשך 5 דקות בלבד. בזמן הזה הם רושמים את כל מיני הציפורים שהם מאתרים סביבם בשני טווחי מרחק: 0 - 100 מטרים ו- 100 - 250 מטרים.

בתום חמש הדקות על הסוקרים לצעוד אל הנקודה הבאה, הנמצאת במרחק של 500 מטרים מהנקודה הקודמת. זהו המרחק המינימלי לקביעה כי נקודות הספירה השכנות הן "בלתי תלויות", ותוך כדי התחשבות במאמץ דיגום אפקטיבי ליום דיגום רגלי.

 

 

הטענות בנוגע להתייבשות חריגה של עצי שיטה מושמעות מזה כשני עשורים והן מעסיקות חוקרים רבים,

אולם טרם נמצאו הוכחות לכך שתופעת ההתייבשות אכן קיימת בהיקפים חריגים.

 

"בערבה התיכונה בפרט, הוצג במחקר שהשווה בין תצלומי אוויר מ- 1956 לבין 1996. בניגוד למצופה, אוכלוסיית העצים באתרים שנבדקו גדלה במהלך השנים.

נמצא כי שלדי עצים באזורים צחיחים קיצוניים נשארים לעמוד לפחות 15 שנים. לכן, אחוז העצים המתים ברגע נתון מייצג את הכמות המצטברת של עצים שמתו במהלך 15 השנים האחרונות לפחות, דבר שעשוי להטות את הרושם הנוצר מתצפיות בשטח באשר לשיעור התמותה השנתי".

ד"ר סיון איזיקסון - המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית. אוניברסיטת בן-גוריון.

בתמונה: עץ שיטה מת בשמורת שיזף. מרץ 2015. צילום: ערד בן דוד

 

 

תוצאות

צוות הסוקרים דגם 27 קילומטרים רבועים, נרשמו 965 תצפיות בעופות שונים, מהן 918 בנקודות הספירה.

בוצעו 205 נקודות ספירה ב- 21 מקטעי דיגום וכפי שציינו קודם לכן, עיקר המאמץ התמקד בערבה התיכונה, בקטע שבין צומת חצבה לנחל פארן, אזור המהווה את ליבת תחום תפוצת עצי השיטה בערבה.

 

וגם סבכי שיטים היו שם, לאורך הערבה ובנחלים הנשפכים אליה ממערב - החל מגובה 175- מטר מתחת לפני הים ועד לגובה 210 מטר מעל פני הים.

בסך הכל נצפו 55 פרטים של סבכי שיטים ב- 42 מיקומים שונים. מתוך 42 המיקומים האלה, ב- 31 מיקומים נצפה פרט אחד, ב- 9 מיקומים נצפו שני פרטים וב- 2 מיקומים נצפו שלושה פרטים. 70% מהפרטים נמצאו בזמן ששרו או קראו.

 

 

 

 

 

מתוך 17 אתרים שנדגמו, ב- 13 אתרים נרשמה נוכחות סבכי שיטים.

בשלושה אתרים נוספים לא נרשמה נוכחות אך מוכרות תצפיות מאתרים אלו: נחל מרזבה (עדי גנץ, דצמבר 2017), נחל חיון (שמעון ויעל שיף, אפריל 2018) ונחל צין (יצחק כהן, מרץ 2017). ראוי לציין שהאתרים בנחל חיון ובנחל צין נדגמו בסוף חודש מרץ, תקופה שבה סבכי השיטים דוגר ואיתורו קשה יותר.

אתר נוסף, שלא נרשמה בו נוכחות סבכי שיטים (אתר מס' 14, ערוץ מדרום לרמת ברק), הוא אתר הנבדל מבחינה טופוגרפית מכל יתר האתרים, ובו חורשי השיטים ממוקמות בתוך ערוץ מצוקי. יתכן שהיעדרותו נובעת מסיבה זו, כלומר - סבכי השיטים מאכלס בתי גידול פתוחים בלבד.

 

חיזוי הסתברות נוכחות סבכי שיטים על רקע אתרי הדיגום

 

משתנים מרחביים שהוכנסו למודל חיזוי הסתברות התפוצה והתרומה היחסית שלהם לתוצאות המודל.

כלל המשתנים הם ברזולוציה של 20 מטר.

 

מודל חיזוי התפוצה מצא שצפיפות עצי השיטה הוא הפרמטר שמנבא הכי טוב את תפוצת הסבכי: צפיפות עצי השיטה בנקודות שבהן הוא נצפה נעה בין 5 ל- 45 עצים ברדיוס של 100 מטר מהצופה, וככל שצפיפות עצי השיטה גבוהה יותר, כך גם עולה ההסתברות להימצאות הסבכי.

כעת, בהתבסס על כל חורשי השיטים בערבה וצפיפותם, נוכל להעריך את גודל האוכלוסייה הכללי בשטח.

 

גודל השטח (קמ"ר) הפוטנציאלי לאכלוס סבכי שיטים בתחום הסקר וגודל השטח (קמ"ר) שנדגם בפועל.

 

כדי להעריך את האוכלוסייה באופן סופי נחזור שוב לערבה התיכונה - אזור זה מתאפיין בריכוזים גבוהים של עצי שיטה ובקישוריות רבה ביניהם.

במהלך הסקר נדגמו 6 קילומטרים רבועים המהווים כ- 30% מכלל השטחים הפוטנציאלים לאכלוס סבכי שיטים - שם נמצאו 36 טריטוריות.

בהנחה שהקשר בין גודל השטח המתאים לקינון ובין מספר הזוגות המקננים הוא מובהק ולינארי - הרי שמספר הזוגות שמקננים בערבה התיכונה נאמד ב- 108 (בערבה התיכונה ישנם 19 קילומטרים רבועים של שטחים בעלי פוטנציאל גבוה לנוכחות).

 

 

 

עיקר התפריט מבוסס על פרוקי רגליים שמנהלים גם הם מערכת יחסים קומנסלית עם עץ השיטה.   צילום: עדי גנץ

 

על מנת להימנע משגיאות אפשריות שנובעות מדיוק המיפוי של עצי השיטה וממשתנים מסבירים נוספים שלא נכללו במודל (כמו גודל ומצב בריאות העץ), הוחלט להוריד כ- 25% מהערכה זו. לפיכך, הערכה שמרנית של גודל האוכלוסייה בערבה התיכונה עומדת על כ- 80 זוגות.

באשר לכלל שטח הערבה - ההערכה נעה בין 80 - 120 זוגות. מה שנותר כעת זה לאמת את הנתונים האלה אל מול השטח - מול אתרים שלא נדגמו וזה יקרה, כך מקווים המארגנים, בעונות הקינון הבאות.

נתונים אלה מעודדים ביותר, ומעודדת לא פחות העובדה שכ- 70 אחוזים מהשטחים הפוטנציאליים לקינון סבכי השיטים מוגנים סטטוטורית באמצעות שמורות טבע (מוצעות או מוכרזות).

 

אם כך, מדוע שלא "נרכך" את דרגת הסיכון של סבכי השיטים - נאמר מ"בסכנת כחדה חמורה" (CR) למין "שעתידו בסכנה" (VU)?

המחברים מסכימים שאם זהו אכן גודלה האמיתי של האוכלוסייה - אין סיבה שהוא יישאר CR אבל הוחלט שעל סמך נתונים של שנה אחת לא משנים מעמד של מין ויש לבצע עוד מספר חזרות. בנוסף, במקביל לסקר בישראל נערך גם סקר בצד הירדני של הערבה, שתוצאותיו היו עגומות מאוד (סבכי השיטים נצפה שם רק באתר אחד! ומחבר הסקר מדווח על מצב קשה של השיטים בערבה הירדנית, הנובע מרעיית-יתר). לפיכך, יתכן שהנתונים המעודדים של אביב 2018 נובעים בחלקם מהגירה של פרטים מהערבה הירדנית לערבה הישראלית.

 

הסקר התקיים בשיתוף של רשות הטבע והגנים ומרכז הצפרות הישראלי. תודה לכל הפקחים והצפרים שהתאמצו והביאו בפנינו את התוצאות היפות האלו.

 

land marks