אוקטן גבוה

עדי דומר 18/02/2019 00:00

ישראל, על צומת שלוש יבשות, מהווה את אחד מצירי הנדידה החשובים בעולם ופעמיים בשנה חוצים את שמי הארץ כארבע מאות מיליון עופות בדרכם בין אזורי הדגירה והחריפה.

נדידה בין יבשתית וחציית מכשולים גיאוגרפים רחבים כמדבריות ואוקיינוסים דורשת אנרגיה רבה. הדלק המספק את האנרגיה לנדידה הינו שומן, אותו הציפורים אוגרות לפני הנדידה ובחניות במהלכה. על מנת לצבור שומן באופן יעיל ומהיר, ציפורים רבות משנות את הרגלי התזונה שלהן בתקופת הנדידה, ומינים רבים הניזונים בשאר השנה מחרקים מתחילים לצרוך בעיקר פירות. הדבר נובע מזמינות הפירות הגבוהה בעונות הנדידה, אך גם מערכם התזונתי עתיר האנרגיה ומתכולת שומנים גבוהה.

 

״עין רימון״, חלקת אלה אטלנטית שניטעה בשנת 1981 בדרום מערב יער להב, הפכה ברבות השנים לאתר חניה חשוב מאוד עבור ציפורי שיר נודדות בעונת הסתיו. נטיעתו של יער להב החלה בשנות החמישים של המאה העשרים, וכללה בעיקר עצי מחט: ברושים ואורנים שונים. עם השנים הורחבו הנטיעות וכללו גם עצים רחבי עלים, בחלקם נשירים. האלה האטלנטית הפכה להיות עץ בעל שימוש רחב יחסית בייעור, וחלקות מעורבות של אלה אטלנטית ואלת בוטנה (פיסטוק) פזורות ביער להב וביערות נוספים בצפון הנגב.

פירות האלה נוצרים באביב ומבשילים לאיטם לאורך הקיץ והסתיו. הפירות עתירי שומן ולכן יש להם תפקיד חשוב בהזנת אלפי ציפורי שיר החונות בחלקות אלה במהלך הנדידה. מבין חלקות האלה האטלנטית שביער להב וביער כרמים שממזרח לו, חלקת עין רימון מתבלטת בצפיפות ציפורים גבוהה במיוחד.

 

אלה אטלנטית - ענבות

צילום: נועם כנרות

 

ניטור ציפורים נודדות בעין רימון  על ידי לכידה וטיבוע החל בסוף שנות השמונים, אולם עד אמצע שנות התשעים הוא נותר על אש קטנה. "המפץ הגדול" של פירות בחלקה החל באמצע שנות התשעים, והוא התבטא בעלייה מיידית בצפיפות הציפורים החונות בחלקה. בעקבות זאת החלה עבודת ניטור ומחקר מסודרת וארוכת טווח, הנמשכת עד היום. מהניטור עולה כי בעשור האחרון חלה ירידה במספר הנודדים החונים בעין רימון, ככל הנראה כתוצאה מבצורת מתמשכת שגרמה לתמותת עצים ניכרת ומסלילתו של כביש 6, במסגרתה נכרתו עצים רבים בדרום החלקה.

בנוסף לניטור הציפורים, בתחילת שנות האלפיים החל ממשק הוספת מים בשקתות בעין רימון. מחקר שבחן את הקשר בין זמינות המים ורמת השומן של הציפורים (Sapir et al. 2004) מצא כי הוספת מים מעלה את צפיפות הסבכים שחורי-הכיפה בחלקה וכן משפרת את קצב אגירת השומן שלהם, ומנגד אינה משפיעה על סבכי הטוחנים.

 

 

סבכי שחור-כיפה - נקבה ניזונה בפירות אשחר - אוקטובר 18      צילום: דודי יפרח

 

על מנת להבין טוב יותר את הגורמים המגבילים את צבירת השומן בנודדי סתיו השוהים בחלקה ואולי אף לקשור תהליכים אלו למגמות ארוכות טווח במספרי הציפורים בחלקה, ערכנו בעונות הסתיו 2014 - 2015 ניסוי שדה. במסגרת הניסוי, ניתנו שלושה טיפולים לסירוגין: (1) תוספת מים, (2) תוספת מים ותמיסת סוכרוז ו- (3) ללא הוספת מים כלל (ביקורת).

הטיפולים ניתנו בשקתות הפזורות בחלקה, כל טיפול ארך שבוע, מתוכו שלושה ימי התאקלמות לטיפול וארבעה ימי דיגום. בנוסף לעין רימון, בחנו השפעות טיפולים אלה על קצבי השמנה בשני אתרי חניה נוספים בצפון הנגב: מדרשת בן גוריון ופארק אגם ירוחם. באתר שבמדרשת בן גוריון חלקת עצי אלות ממינים שונים, ולכן מבחינת המזון היא דומה לעין רימון. פארק אגם ירוחם מהווה מעין אתר ביקורת לעין רימון ולחלקת האלות במדרשה, מאחר שיש בו מים זמינים בשפע ועצי אקליפטוס הפורחים בעונות שונות ומספקים סוכר לציפורים המגיעות לשתות צוף.

פרוטוקל זה איפשר לפיכך להשוות בין שתי חלקות האלה היובשניות, בהן בעיקר מזון מבוסס פחמימות מורכבות (שומן), לאתר עשיר במים ומבוסס על פחמימות פשוטות (סוכרים).

 

הניסוי התבסס על מאמץ לכידה ולכידה חוזרת של מספר גבוה ככל האפשר של פרטים, במטרה לעקוב אחרי השינויים בצבירת השומן ובמשקל הגוף כתלות בטיפולים השונים. בניסוי נמדדו קצבי ההשמנה של מגוון רחב של ציפורי שיר, בעיקר ממשפחת הסבכיים ומשפחת הקכליים (סך הכל 12 מינים). בנוסף, בסתיו 2015 נמדדו גם ההבדלים בצריכת הפירות בין חלקת האלה בעין רימון לחלקת האלה במדרשה: ציפורים שנלכדו נשמרו בשקית ולאחר מכן נספרו זרעי האלה בלשלשת שבשקית.

מאמץ הלכידה הניב אחוזים גבוהים יחסית של לכידות חוזרות  בעין רימון ובירוחם (26% ו- 10% בהתאמה), ואילו במדרשת בן גוריון אחוז הלכידות החוזרות היה נמוך מאוד, 2.5%, ולא איפשר ניתוח סטטיסטי. אחוז הלכידות החוזרות הנמוך במדרשת בן גוריון מצביע אולי על איכותו הנמוכה של האתר לציפורים. ניתוח נתונים מהעשור האחרון מראה כי עבור ארבעה מיני נודדים נפוצים בסתיו (סבכי שחור-כיפה, סבכי טוחנים, סבכי חורש וחכלילית עצים) מדד המצב הגופני בשלושת האתרים נמצא במתאם עם אחוז הלכידות החוזרות (איור 1).

 

 

איור 1: מצבן הגופני של ציפורים בשלושת האתרים (למעלה), אחוז הלכידות החוזרות בכל אחד מהאתרים (למטה)

 

הציפורים בשדה בוקר נלכדות במצב גופני ירוד ביותר אשר לא מאפשר את המשך הנדידה לפני תדלוק נוסף, בעוד שהציפורים בעין רימון נלכדות במצב הגופני טוב בהרבה ומסוגלות להמשיך בנדידה לאחר העצירה. ציפורים אשר מגיעות לאתרי חניה באיכות נמוכה עשויות לנטוש אותו גם אם מצבן הגופני רע. אחת ההשערות היא שלמרות תנובת הפירות הגבוהה במדרשת בן גוריון, איכות הפירות מבחינה תזונתית נמוכה ואיננה מאפשרת השמנה בקרב נודדי סתיו החונים בחלקה. ייתכן שהשערה זו מסבירה גם את צריכת הפירות הנמוכה יותר במדרשת בן גוריון.

 

מבחינה של הנתונים בעין רימון עולה כי קצב העליה במסת הגוף בציפורים אשר צרכו תמיסת סוכרוז הוא הגבוה ביותר, ובתוספת מים בלבד קצב אגירת השומן הוא הגבוה ביותר (איור 2).

ייתכן והעלייה המהירה במשקל ופחות במאגרי השומן נובעת מכך שציפורים מנצלות את הפחמימות הפשוטות מתמיסת הסוכרוז כמקור לאנרגיה מיידית במקום לצבירת שומן.

 

למסלול מטבולי שכזה יתרון מאחר שמיד לאחר הנחיתה ציפורים לא צריכות לנצל את רזרוות השומן שנותרו בגופן, עד שמערכת העיכול (המנוונת בזמן הנדידה האקטיבית) תוכל להתמודד עם מזון מוצק. הקצב הגבוה בעלייה במסה בנוכחות תמיסת סוכרוז נובע ככל הנראה מבניית מאגרי גליקוגן השוקלים יותר ממאגרי שומן, ומאחוז מים גבוה יותר בגוף הציפור בשל הנטייה לשתות את תמיסת הסוכרוז המתוקה. בפארק ירוחם נצפו הבדלים קטנים מאוד ולא מובהקים סטטיסטית בקצב אגירת השומן ובקצב העלייה במסה בעקבות הוספת מים או תמיסת סוכרוז.

 

איור מס' 2: קצב השינוי היומי במסת הגוף (למעלה) וברמות השומן התת עורי (למטה) בכל אחד משלושת הטיפולים, באתרים עין רימון (שחור) וירוחם (אפור). אחוז הלכידות החוזרות בשדה בוקר לא איפשר ניתוח סטטיסטי של הנתונים.

 

תוצאות מחקר זה מעידות על חשיבות פירות האלה כמקור שומן המשמש כדלק לנדידה, אך גם מצביעות על בעיה כאשר הם משמשים מקור פחמן ומים יחיד שכן הם אינם מספקים פחמימות פשוטות, חלבונים או מים, אשר נחוצים לציפורים במהלך חניות הביניים עבור אנרגיה זמינה, בניית שרירי התעופה ושיקום מערכת העיכול לאחר תעופות ארוכות.

במסגרת יישום המסקנות מהמחקר ושיקום האתר בעין רימון לאחר סלילת כביש 6, המלצנו לקק״ל לנטוע בסמוך לחלקה מגוון של עצים פורחי סתיו שיספקו לציפורים הנוחתות בחלקה פחמימות פשוטות כמקור לאנרגיה מיידית. בנוסף, פוזרו שקתות מים בחלקה, והחל תהליך של השקיית עצי האלה בתקופת הקיץ היבשה.  ניטור ארוך טווח, אשר ימשיך להתקיים בעין רימון יוכל לבחון את השפעת ממשק זה על מספר הציפורים החונות ועל מגוון המינים בחלקה, וכן על המצב הגופני של הציפורים במהלך החנייה.

 
 

תודה לצפרים הרבים שתרמו למאמץ בשלושת האתרים: דארן ברנס, יורם צביק, ארז ברקאי, ברוריה גל, ניר חסון, עומר רגב, רוני לבנה ורבים נוספים.

תודה לעמותת דוכיפת על הפעלת האתר בירוחם ולקרן הקיימת לישראל על מימון המחקר בשנים 1996-1998 וכן ב- 2015.

 

ספרות
 

1. Bairlein, F. 1990. Nutrition and food selection in migratory birds. Pages 198-213  Bird Migration. Springer.

2. Domer, A., O. Ovadia, and E. Shochat. 2018. Energy for the road: Influence of carbohydrate and water availability on fueling processes in autumn-migrating passerines. The Auk 135:534-546.

3. Sapir, N., Z. Abramsky, E. Shochat, and I. Izhaki. 2004a. Scale-dependent habitat selection in migratory frugivorous passerines. Naturwissenschaften 91:544-547.

4. Sapir, N., I. Tsurim, B. Gal, and Z. Abramsky. 2004b. The effect of water availability on fuel deposition of two staging Sylvia warblers. Journal of Avian Biology 35:25-32.

5. Tsurim, I., N. Sapir, J. Belmaker, I. Shanni, I. Izhaki, M. S. Wojciechowski, W. H. Karasov, and B. Pinshow. 2008. Drinking water boosts food intake rate, body mass increase and fat accumulation in migratory blackcaps (Sylvia atricapilla). Oecologia 156:21-30.

 
land marks