Global Big Day

 

בארבעה במאי חל אירוע הצפרות הגדול בעולם אי פעם - Global Big Day.

ביום זה, שמאורגן על ידי עמיתינו בארה"ב Cornell Lab of Ornithology, צפרים וצפריות בכל רחבי העולם יצאו לבליץ צפרות, בו נאסף מידע על ציפורים בצורה מקסימלית, ודווחו ב- eBird.

שיא כל הזמנים נשבר השנה: 32,932 צפרים וצפריות מ- 171 מדינות יצאו לשדה באותו היום, דיווחו 86,380 תצפיות עם 1.85 מיליון רשומות(!) וראו 6,832 מינים - יותר משני שלישים ממיני הציפורים בעולם.

זו השנה השלישית ברציפות שקולומביה נמצאת במקום הראשון - 1,592 מינים במדינה אחת ביום אחד... בכלל, ההשתתפות במדינות מרכז אמריקה ודרומה מרקיעה שחקים, והתוצאות משם מדהימות - תשע המדינות המובילות בעולם מבחינת מספר מינים הן מאמריקה הלטינית. ארה"ב (במקום העשירי) דווקא מובילה עם מספר התצפיות עם 48,113 תצפיות שהוגשו ל- eBird ביום זה. כתבת הסיכום על המאמץ העולמי נמצאת כאן.

 

בישראל, השנה ראינו מאמץ ניכר ותוצאות יפות מאוד. אנחנו ממוקמים במקום ה- 32 והמכובד בעולם, עם 240 מינים שדווחו ב- 150 תצפיות, לפני מדינות רבות עם מסורת צפרית כמו בריטניה, הולנד, שוודיה וגרמניה. בהתחשב בכך שבישראל בעונה זו הנדידה דועכת ומגוון המינים המופיע כאן בתחילת מאי נמוך באופן יחסי לאביב המוקדם יותר, אני מרוצה מאוד מתוצאה זו. רשימת מיני הציפורים שנצפו בישראל מופיעה כאן.

 

 

עורב קצר-זנב - דיווח על מין זה התקבל רק מישראל. 4.5.19   צילום: יואב פרלמן

 

חשוב לציין כי מספר נאה של מינים דווחו בעולם רק מישראל, ובהם טריסטרמית, עורב קצר-זנב, צופית, בזבוז לבנון, תחמס נובי ולילית מדבר. מכאן החשיבות של המאמץ בישראל. אני יכול לשייך התגייסות זו של צפרי וצפריות ישראל למאמץ בשימוש המתגבר והולך ב- eBird, ובמיוחד באפליקציה המתורגמת לעברית.

 

אתגר קבוצתי

 

בארבעה במאי, בשעה שתיים לפנות בוקר, חברתי ליהונתן מירב ולרע שיש ויחד יצאנו לאתגר קבוצתי. מכיוון שזו לא תחרות, לא התחרינו באף אחד, אבל התאמצנו מאוד לצפות בכמה שיותר מיני ציפורים וגם למצוא כמה מינים מיוחדים ששיערנו שלא ידווחו במקומות אחרים בעולם.

התחלנו לפני אור ראשון בקיבוץ איילת השחר עם משפחה קולנית של ליליות מצויות. את שעת האור הראשונה בילינו באגמון החולה יחד עם נדב ישראלי, והיה כיף גדול - 76 מינים כולל עיטם לבן-זנב, ברווז משוייש וזהבנים. מרשימה במיוחד הייתה המראה מלינה עצומה של כוכיות גדות שכיסו את כל פני השמיים – הערכנו בזהירות 20,000, אך באוטו בשקט אף דיברנו על שש ספרות... נאלצנו לקרוע את עצמנו מהאגמון ועלינו לחרמון.

 

 

תחילה ציפרנו במדרון מעל מג'דל שאמס שם פגשנו כמה מיני חרמון אופייניים וגם לא מעט נודדים כמו סבכי ניצי ועלווית ירוקה. בחרמון, סביב הרכבל התחתון, מצאנו מהר את כל מיני המטרה של החרמון להם ציפינו בגובה זה - סיטת צוקים, ירגזי חרמון, גיבתון סלעים ועוד.

 

 

גיבתון סלעים - 4.5.19 חרמון.    צילום: יואב פרלמן

 

התחנה הבאה שלנו הייתה סוסיתא במורדות הגולן, שם חיפשנו ומצאנו כמה מיני בתה, ובראשם פפיון הרים.

עמק בית שאן, אליו הגענו לקראת בשעות הצהריים החמות, היה מעט שקט יותר אבל בסוף גם שם מצאנו לא מעט מינים וציפורים טובות: שלך, ברודית קטנה ואחרים. בבריכות כפר רופין צפינו בחופמאים רבים ובשמיים היו לא מעט נודדים.

 

משם נסענו נסיעה ארוכה היישר לעין גדי, שם ציפרנו סביב בית הספר שדה וחניון נחל ערוגות. מעבר למיני המדבר הנפוצים גם צפינו בבז מדברי. שתי התחנות האחרונות שלנו לפני השקיעה היו מאגר חימר, בו בלטו דרורי ירדן, והבריכות מדרום למפעלי ים המלח שם היו פורפיריות, חופמאים רבים ושרקרקים ירוקים. לאחר פינג'ן קפה נחוץ קראו אלינו מן החשיכה שני מיני לילה מיוחדים - תחמס נובי ולילית מדבר.

 

 

דרור ירדן - 4.5.19 מאגר חימר   צילום: יואב פרלמן

 

הסיכום היומי שלנו כקבוצה היה 164 מינים, והסיפוק היה רב. החמצנו כמה מינים טיפשיים, אך גם נהנינו מהפתעות תוך כדי נסיעה, כמו עורב שחור וסיס גליל, ובזמן צפרות.

תודה רבה לחברי לקבוצה, יהונתן, רע ונדב, על ההתגייסות, העבודה הקשה, ההשקעה והכיף. לי אישית הייתה הרגשה מיוחדת, להרגיש שאני חלק ממאמץ בינלאומי כל כך גדול. היום הגדול הבא יתקיים באוקטובר - אני מקווה שקבוצות נוספות יצאו לאתגרים כאלה ברחבי הארץ. אני בטוח שאפשר לעבור את 240 מינים.

 

 

 
land marks