קפריסין

רוני לבנה 10/05/2019 00:00

שבת, נפרדתי מאשתי נכנסתי לאוטו. אזעקה. חזרתי בריצה הביתה, אשתי חיכתה בממ"ד, נפרדנו בממ"ד, חזרתי לאוטו ומשם לנתב"ג. עוז ישב עם מחשב פתוח ואמר שהוא עוד עובד. רמי בדרך. אותי הטריד החמאס ומשקל התיקים. אחרי 45 דקות של טיסה נוחתים בפאפוס שוכרים רכב נוסעים למלון ועכשיו מתחיל הטיול.

יש לנו  מטרות. ביום הראשון סבכי קפריסאי וסלעית קפריסאית. ראינו אותם בארץ אבל פה המקור. לקראת ערב נחפש את הבונבון האמיתי של הטיול - שעיר קפריסאי. זה שהוא לא מופיע במגדיר כמין נפרד זה נכון, אבל הוא שונה במראה ובקולות משעיר מצוי וכנראה גם אינו נודד, אז הוא שווה מין נפרד אנדמי לקפריסין.

 

אחרי שראינו סבכי שחור-ראש שהתחפש לקפריסאי ראינו את הדבר האמתי סבכי קפריסאי ששר ומסביבו עדר ענק של עיזים. הרועה המודרני כיוון אותם תוך כדי צעקות וצפירות כמו פעם רק שבמקום חמור הוא רועה מהטנדר. לקראת ערב נעלם הרועה והעדר וחיכינו לשמוע את השעיר.

הערב ירד השעיר נשמע מעלינו וגם במורד הנחל וגם במעלה הנחל וגם מהגדה הנגדית. סימפוניה של שריקות הקיפה אותנו רמי ואני התרגשנו מעוד מין שנוסיף לרשימת ה- Western Palearctic List -  WP - הרשימה של מי ראה מה?

אחרי שהחשיך לחלוטין ראינו את הצללית של הגמד הלילי צולל לתוך עץ חרוב. התקרבנו וסרקנו כמה דקות מבלי לראות אותו אך את קריאותיו שמענו גם שמענו. עברו עוד כמה דקות עד שיצא ממחבואו והתגלה דורס לילה זעיר. אחרי חצי שעה של תצפית בחמוד חזרנו לאוטו עם חיוך ובארוחת הערב הרמנו כוס בירה לחגוג את האירוע.

 

 

שעיר קפריסאי - "הבונבון" של הטיול.    צילום: רוני לבנה

 

למחרת עולים לטרודוס. ההר הגבוה בקפריסין מגרד מלמטה את ה- 2,000 מטר. מחפשים 4 תתי מין ייחודיים לקפריסין. עורבני שחור-כיפה ללא כיפה שחורה, טפס עצים קצר-אצבעות, צלוב מקור וירגזי שחור.

ראשון מתגלה ירגזי שחור.

 
 
ירגזי שחור, מזדמן סופר-נדיר בישראל   צילום: רוני לבנה
 
 
 
אחריו הופיע העורבני   צילום: רוני לבנה
 
 

ואז הטפס. טפס עצים זו ציפור משונה, הוא הולך על הגזעים כאשר רוב הזמן הוא הפוך.

הוא ניזון בעיקר בחרקים ופרוקי רגליים שאותם הוא מלקט במקורו המאונקל. צילום: רוני לבנה

 

חיפשנו וחיפשנו את צלוב המקור וכלום. פעם קינן בארצנו בתחילת שנות ה- 80 ואחר כך נעלם עם מעט מאוד תצפיות משנות 2000, אבל פה בטרודוס בעצי האורן השחור הוא קבוע. אחרי כמה שעות של חיפושים עצרנו ללא הרבה תקווה בצדי הכביש. כמה דקות של הקשבה ורמי שמע אותו ואנחנו גם ראינו 2 פרטים צעירים חסרי צבע אבל עם מקור מפלצתי ומוצלב.

 
 

אורן שחור וצלוב מקור צעיר.   צילום: רוני לבנה

 

את רשימת המטרות שלנו הצלחנו להשיג וגם צה"ל הצליח להשלים את בנק המטרות שלו אבל החדשות מהארץ מאוד קשות. בארץ נופלים טילים ועלינו אצטרובלים. אני אוהב אצטרובלים.

בירידה מהטרודוס יש עמדת תצפית - שם הנופשות הצעירות מצטלמות בתנוחת אינסטוש. אז גם אנחנו.

 
 
משמאל לימין: רמי, עוז ואני

 

בקפריסין כ 420 מיני ציפורים ויש להם לא מעט מינים שלנו אין כמו בז אמור, אדמון, Grey-headed

Swamphen.  לטוס 45 דקות ולראות נוף צומח ובעלי חיים מאוד מוכרים וגם מאוד שונים, מצד אחד מרחיב את הלב, מצד שני, הדאגה ליושבים בציון מכאיבה בלב.


לפני היציאה מהארץ הזמנתי מונופוד עם 5 פרקים כדי שיכנס לתיק. מונופוד חדש שהפרקים שלו מעוטרים בפסי זהב מקושקשים. את עוז המונופוד מאוד הטריד, הוא מיד קישר את הצעקנות הזהבית לתכונות אופי שלי שהפעם לא אגיב להן. אחרי שנשמנו אוויר פסגות יורדים לחפש בז חופים כאילו שטפס עצים וצלוב מקור לא מספיקים. יורדים לצוקים שלחוף הים ומרחוק שומעים אותם מפטפטים באוויר ומבצעים צלילות מדהימות. בז לא גדול אבל מהיר בטרוף. פרטים בהירים רודפים אחרי פרטים כהים שרודפים אחרי הרוח. מדי פעם סיסי הרים מנסים להדגים תעופה מהירה מה היא ואליהם מצטרפים קאקים שנראים מגושמים למדי. הבזים מבצעים צלילות מרשימות וכדי לצאת מהצלילות חובטים 3 פעמים בכנף ונוסקים. מהרעש של חבטות אלו אפשר להתפעל מהאווירודינמיות המושלמת שלהם.

 
 
זוג בזי חופים פרט אחד בעל מופע כהה ופרט שני בעל מופע בהיר.     צילום: רוני לבנה
 
 
 
בז חופים - מופע כהה. חתיכים כמוהו לא מדפדפים בכל פורטל...   צילום: רוני לבנה
 

לקראת ערב חוזרים לשעיר הקפריסאי להתענג מהדורס הזעיר.

עוז משדל אותי להצטרף לפרויקט "אתגר משפחות ציפורי העולם" ואני מצטרף לאט לאט וזורם על אדי ההתלהבות שלו. האמת, אחלה אתגר לראות 250  משפחות של ציפורים. זה מוביל את עוז לכל מני מקומות בעולם שללא האתגר הוא לא היה מטייל שם.


מחפשים מקום חדש לצפר בו. בכל טיול וגם בטיול הזה רמי עושה עבודת הכנה מפרכת ומסמן במכשיר הניווט שלו את כל הנקודות הטובות שאפשר לצפר בהן ומציע את ה- West end, הקצה המערבי של קפריסין שגובל עם קפריסין הטורקית, לקניון אשר יהווה מפלט מהחום. יאללה נוסעים בכביש מצוקמק שהופך לדרך עפר גרועה. עוזבים את קו החוף ומתחילים לטפס. פתאום בשדה בנאדם עם משקפת. עוצרים, אני מניף משקפת ואומר ואווי זה אבי בלומן. משקפת ומצלמה מתאימים לגוונים הכסופים של אבי. אבל כאשר הוא מוריד את המשקפת מתגלה המתחזה. כנראה קפריסאי מקומי חובב פרפרים.

מה לא ראינו בקפריסין מיינה ודררה, שני פולשים שעוד לא הגיעו לאי. פגשנו עפרונים מצויצים רק באיזור החוף ומעט מהם. בכלל שטחים גדולים עם מעט ציפורים הרבה עורבים קאקים ועקעקים השאר סלעיות קפריסאיות דרורים ויוני ענק ומדי פעם ה"זיט-זיט..." של תפר .

 
 
מימין: סבכי קפריסאי.    משמאל: סלעית קפריסאית   צילום: רוני לבנה
 

 

בחוף מוצאים קורמורן ימי. עוז גונב לי את העדשה והמונופוד המוזהב


חוזרים לארץ, יש הפסקת אש ולוויות, יוצאים מהטרמינל למטוס, הולכים לרחבה שמשם נעלה למטוס אממה, מטוס אין.  עוד חצי שעה ממריאים לא שמשנה אם יהיה איחור אבל... בינתיים עוז ממלא לרמי את טופס המשפחות (ככה הוא מפיל את כולנו למלכודת הדבש)  ואז נוחת מטוס. יורדים ממנו היורדים ומיד עולים העולים, לא ניקו לא החליפו, מילאו שמן, מים, דלק ויאללה, מה אני מקטר. תעלה למונית. תפוסה מלאה. הדיילות מנסות לפתות אותי לקפה ב-3 יורו ואני בכלל לא שותה קפה. עוברות 20 דקות והקפטן מודיע יאללה נחיתה כמובן שקצרי הרוח נעמדים עוד טרם המטוס עצר. שיחות בטלפון מכל עבר מגבירות לרמי תכאב ראש. המטוס מסתובב בשדה עוד רבע שעה עד שמוצא חניה, הטייס מרים הנדברקס, תודה לטיסות הלואקוסט שמאפשרות לבצע גיחה לחו"ל בזול, כל החבילה עלתה פחות מ- 1000 שקל.

מחכים ליעד הבא...

 

כתבות

land marks