חוטבי עצים ו...

דרור נואה 20/05/2019 00:00

אני לא אלאה אתכם בפרטים על איך נודע על לי כנס הנקרים הבינלאומי בפולין - פשוט בגלל שזה סיפור מעט ארוך ולא בדיוק מרגש. על כל מקרה, לאחר כמה חודשים של ציפייה מצאתי את עצמי בביאלוויצה  (Bialowiza), אחד מהיערות הבתוליים והקדומים האחרונים באירופה, המהווה בית גידול לכל הנקרים האירופיים, ציפורים רבות אחרות ויונקים שונים כמו ביזונים, חזירים, סמורים ועוד.

מעט פרטים על הכנס: זו הפעם שמינית שהוא מתקיים, מטרתו העיקרית היא להביא חוקרי ואוהבי נקרים מרחבי העולם על מנת לשתף ידע חדש שנרכש בשנים האחרונות, ליצור קשרים חדשים ולדון על היבטים שונים של במחקר של נקרים. הכנס מתקיים כל מספר שנים במרווחים לא קבועים וכמעט תמיד במקום חדש. הוא מורכב בעיקר מהרצאות של משתתפי הכנס, הנבחרות על ידי המארגנים ונוגעות בנקרים ובנושאים אחרים הקשורים אליהם. בעיקר שימור.

 

מעבר להרצאות התקיים בכנס סיור אחד לאזור המוגן של היער - אליו קשה לקבל גישה, הרבה (מאוד) הפסקות קפה שבהן היה אפשר לשוחח עם אנשים שחולקים את אותו תחום עניין, וזמני צפרות עצמאיים בבוקר ובערב.

אז כמו שהזכרתי קודם, התפאורה של כל מאורע הזה היא יער ביאלוויצה, יער שחווה הרבה שינויים ותמורות במהלך השנים. היער, שארית קטנה מהיער הקדום שהשתרע לרוחבה ואורכה של צפון-מזרח אירופה בימים עברו, מתפרש על שטח של 3085 קמ"ר (מהם 30% בצד הפולני) וגם כיום איזורים רבים בו נמצאים בסכנת היעלמות מכיוון שאינם מוגדרים כשמורת טבע.

נראה שאת הישרדותה חבה שארית היער הזו לביזון האירופי. כבר במאה ה- 15 בנה שם המלך ולדיסלב השני בקתת ציד כדי ליהנות משפע הביזונים תוך כדי הגנה על היער ובהמשך הכריז המלך זיגמונד הראשון שביזוני היער הם רכושו ולכן אסורים לציד והיער נשאר מוגן.

 

 

נקר עקוד - הנקר הנפוץ ביותר באירופה. כדי לחלץ זרעים מאצטרובלים הוא נועץ אותם (ועל ידי כך מקבע אותם) בסדקים שבקליפות העץ. היער הבראשיתי - ביאלוויצה, פולין.    צילום: דרור נואה

 

עם השנים הוכרז היער כשמורת ציד ופחות או יותר נשאר שמור למעט זמנים בהם המצב הפוליטי היה לא יציב וההגנה עליו לא הייתה בדיוק בראש סדר העדיפויות של האצולה. במלחמת העולם הראשונה ספג היער את המכה הקשה ביותר - אלפי יונקים וציפורים ניצודו אז על ידי חיילים גרמנים ואיתם כל אוכלוסיית הביזון האירופי, שלפני המלחמה עמדה על כמה מאות והייתה האחרונה באירופה.

מ- 1932 מוכרז חלק גדול מהיער כשמורת טבע (מנוהלת) וחלק קטן הרבה יותר כשמורת טבע תחת תנאים מחמירים בה ההתערבות היחידה של האדם היא פינוי השבילים מעצים שנפלו.

ב- 1951 יצאה  לפועל תכנית להשבת הביזון האירופי לטבע, ואכן, מגרעין רבייה של 7 ביזונים, יש כיום 3,000 ביזונים אירופאים, מהם לפחות 700 נמצאים בצד הפולני של ביאלוויצה.

בזכות השמירה ארוכת השנים הזו, נוצר בביאלוויצה דבר שאי אפשר לראות כמעט באף מקום אחר באירופה: יער בראשיתי ובו צמחייה טבעית, עצים נרקבים וכל מה שבעלי חיים צריכים. נוסף על כך, היער מוקף בבתי גידול שונים שרק מעצימים את גודל החוויה. גדות נהר עם קנים, יער פארק, מרעה, אדמות ביצה - כל אלה מושכים עוד הרבה מינים מעניינים מעבר לכמות הנקרים הבלתי נתפסת.

 

 

נקר ירוק. מין זה וקרובו הסבראש נוהגים לבלות בעיקר על הקרקע.     צילום: דרור נואה

 

לנקרים יש תפקיד חשוב, עבור היער ולבעלי החיים המצויים בו. למעשה הנקר הוא אינדיקטור למצב היער ולמגוון הביולוגי המצוי בו. עצים נרקבים וחלשים הם חלק בלתי נפרד מהרגלי הקינון ושיחור המזון של הנקרים מכיוון שהם מציעים קליפה רכה יחסית וכמות גדולה של מזון.

לצערנו, רבות משיטות היערנות המודרניות כוללות הרחקה של עצים באלה מטעמים קוסמטים/כסתחי"ם. ברגע שעצים אלו לא נמצאים במשוואה, מתחילה תגובת שרשרת בה עוזבים הנקרים את האזור ובעקבותיהם מינים רבים שנקראים מקנני חורים שניוניים: בעלי חיים המקננים בחורי נקרים אך לא יכולים לחצוב אותם בעצמם, כמו: סיטות, ירגזים, סנאים,ינשופים, סבראשים. בהמשך תתרחש עזיבה של טורפים בגלל מחסור במקורות מזון.

בסופו של דבר ניהול יערות באופן הזה מוביל לדילול דרמטי של המגוון הביולוגי ומהווה את אחד המכשולים הגדולים העומדים בפני אקולוגים. לסיכום, בזכות חשיבותם למערכת האקולוגית ורגישותם לשינויים סביבתיים, הנקרים חוצבי המחילות מספקים אינדיקציה מצוינת לאיכותו של היער.

 

 

נקר בינוני - תרגום מהשם המדעי - Dendrocopos medius המתייחס למידותיו.

בשפת המדע, שם הסוג "נקר" - Dendrocopos מורכב מ: Dendron - עץ ו- Kopos - חוטב.   צילום: דרור נואה.

 

נקודת השיא של הכנס היא הסיור באזור המוגן של היער. כל כניסה לאזור הזה מותנית בליווי מדריך וגודל הקבוצה לא יעלה על 11 משתתפים. זהו אזור שב- 80 שנים האחרונות לא דרכה רגל אדם בחלקים מאוד גדולים ממנו ולכן יש בו כמויות מאוד גדול של עץ מת ומרקיב שכמו שכבר הזכרתי חשוב לנקרים.

במשך 5 השעות שבהן סיירנו ביער, כמות ציפורי השיר שנצפתה הייתה מדהימה, בעיקר פרושים, עלוויות וקיכלים, כמה עקבי חורף ואפילו ניצים גדולים. אבל הנקרים היו מן הסתם מסמר הערב.

תיפופים וקריאות מכל כיוון, בעיקר של נקרים מהמין נקר עקוד, אבל היו ביניהם גם נקרים ממינים: נקר בינוני, נקר שחור, נקר ירוק ונקר בינוני. רוב הקבוצות גם ראו, או שמעו, נקר אפור-ראש ונקר תלת-אצבעי.

 

 

נקר לבן-גב. קנאי למקום חיותו - יערות בתוליים ללא השפעת אדם.    צילום: קטיה רודנב. פברואר 2019 רוסיה

 

מין המטרה העיקרי שלי היה נקר לבן-גב - הנקר המפוספס הגדול באירופה. מין זה נוטה להימנע מפעילות אדם  ולכן אוכלוסייתו נמצאת בירידה מתמדת באירופה המתועשת. למזלי חוקר נקרים לבני-גב היה איתי בקבוצה וברגע שהגענו לעומק העיר הוא איתר זוג לפי שמיעה על עץ ענק-ממדים. צמד הנקרים העניקו לנו תצפית מצוינת! ביזונים דווקא לא נראו, אומרים שהייתה שנה מצוינת מבחינת כמות בלוטים כך שהביזונים נשארים במעבה היער. אבל סך הכל היה מאוד מספק.

 

כשהולכים ביער, בעיקר באזורים מבודדים מעט, ניתן לראות  סימני שיחור המזון של הנקרים ואף לדעת באיזה מין מדובר - על פי אותם סימנים. העקבות של הנקר השחור לדוגמא פשוטים מאוד לזיהוי - מין זה, שחוטב באגרסיביות, פשוט מרסק את העץ באיזשהו שלב. הנקר התלת-אצבעי יוצר טבעות חורים סביב גזעי אשוחיות כך שהוא מגיע ללשד העץ המורכב בעיקר ממים וחומרים מזינים. לרוב העצים הרקובים והחלשים קליפה מקולפת לגמרי או חלקית כתוצאה מפעולתם של הנקרים. את הסימנים של הנקר הירוק כנראה לעולם לא תראו, כי ביחד עם הסבראש הוא הנקר היחיד שניזון על הקרקע מנמלים ודרגות צעירות של חרקים אחרים.

 

"עקבות" של נקר שחור - התיפוף באביב מזכיר צרור של מקלע! הנשמע למרחק של עד 4 ק"מ. 

צילום: Gilberti Pasinelli

 

את הבקרים ניצלנו, שני חבריי השוויצרים ואני, כדי לחפש ציפורי שיר ונקרים שונים, בעיקר במטעים ולאורך היער. כל טיול בוקר כזה לווה בצרורות ירי מכיוון הגבול הבלרוסי שבדיעבד התגלו בכלל כתיפוף של נקר שחור. בעונת החיזור והקינון כל הנקרים בביאלוויצה חוץ מהסבראש והנקר הבינוני נוהגים לתופף על מנת למשוך נקבות ולהכריז על הטריטוריה שלהם.

לכל מין נקר קצב ועוצמת תיפוף משלו, דבר הנקבע על ידי גודל הציפור וגודל "תיבת התהודה" עליה הנקר מתופף. נקרים גדולים יותר, כמו הנקר השחור והירוק, בוחרים גזעים וענפים גדולים יותר לעומת המינים הקטנים וקול תיפופם נשמע למרחק של קילומטרים. היה מאוד נחמד ללמוד מהמומחים איך לזהות את המינים על פי הדקויות שבתיפוף והקריאה.

 

 

הנקר השחור נחשב "מין מפתח" ביערות שבהם הוא מצוי. יונקים ועופות נוספים מאמצים לעצמם את חורי הקינון שלו ובנוסף הוא "שומר" על העצים מפני התפרצות של מיני חרקים אשר מתחפרים בגזע. הנקר השחור יבחר, כמעט תמיד, לחטוב גזע של עץ הנגוע בפטריה (עצים "חולים" שליבת הגזע הפנימית שלהם רקובה).   צילום: קטיה רודנב. פברואר 2019 רוסיה. 

 

בבקרים האלו חוץ מהתיפופים שמענו וראינו מינים מאוד נחמדים כמו חוגות עצים, המוני נקרים עקודים, גיבתוני סוף וגיבתונים צהובים, מאות חורפים, לפחות ארבעה מיני ירגזים, אווזים לבני מצח בנדידה, אדמונים ופעם אחת, כשנכנסנו מעט ליער גם נקר תלת-אצבעי ונקרים בינוניים. וכל זה בזמן שערפל מכסה את האחו, השמש מתחילה לבצבץ וקריאות העגורים נשמעות מאזורי הקינון.

 

 

נקר תלת-אצבעי - מתמחה בלכידת זחלי חיפושיות בקליפת אשוחית     צילום: דרור נואה 

 

בדרך כלל לאחר ארוחת הערב היינו יוצאים לחפש אחר שני מיני כוסים חמקמקים: הכוס הגמדי והכוס החום אבל למרות המאמץ, לא הצלחנו לראות אותם. למרות זאת סיורים אלו לא היו לשווא, בכל ערב בזמן הדמדומים אפשר היה לשמוע ליליות רבות וחרטומני יערות מפטרלים מעל צמרות העצים תוך כדי השמעת הקריאות שלא הייתי מעז לשייך להם, אם לא הייתי רואה אותם במו עיניי.

 

כנס הנקרים התקיים לקראת סוף החורף (תוך התחשבות בחוקרי הציפורים ופועלם) ולכן מבחינת צפרות, התקופה היא לא הכי אופטימלית. למרות זאת, הטיולים אליהם היינו יוצאים בשעות אחר הצהריים המאוחרות התברכו בתצוגות חיזור ושירה שחלקם מעולם לא יצא לי לראות.

לאחר שהחלטנו שנפלה בחלקנו האחריות להראות לצפרים מהיבשת מעבר לשלולית כמה מינים אירופיים, יצאנו קבוצה של חמישה אל האזורים המוצפים שמסביב לנהר. כבר ממרחק ניתן היה לשמוע את קריאות החיזור של הקיווית הצפונית, אבל כשהתקרבנו לאזור התצפיץ "קול" נוסף הצטרף אליהם - הוא היה מאוד מוזר, אלקטרוני משהו, שלא הצלחתי לזהות. התעלומה נפתרה ברגע שראינו שתי חרטומיות ביצה עפות מעל השדה ביעפים מהירים - תוך כדי שירה שמזכירה סיבוב צינור פלסטיק בעל קוטר גדול בקצב מתגבר. מאוד מוזר.

 

לאחר מכן טיפסנו על אחד משלושת מגדלי התצפית לאורך הנהר ממנו קיבלנו הצצה נהדרת אל מעופי החיזור של קיוויות וביצניות לבנות-כנף וכן תצפית ראשונה בביצנית שחורת-כנף לאביב זה. מכל פינה נשמעה שירה של קיכלים רוננים, אדומי חזה, שחרורים, ביחד עם מעט קיכלים אפורים ואפילו קיכלי גדול. זו הייתה צפרות מהסוג הטוב ביותר (לא הטהור ביותר, כי אני לא יכול לעצור את עצמי מלספור), שאחרי חורף ארוך מדי הייתה בהחלט נחוצה.

 

 

על הדרך...    סתרי מצוי                         ירגזי זנבתן                                      גיבתון סוף        צילום: דרור נואה

 

חוץ מההרצאות המאוד מעניינות והצפרות האיכותית, מצאתי את חברת המשתתפים בכנס מאוד מהנה. השנה הגיעו מעל מאה אוהבי נקרים וצפרים לכנס, אנשים שבראש מעייניהם נמצא שימור הטבע וההגנה עליו. מן הסתם כל שיחה איתם רוויה בכמות מידע שקצת קשה לספוג, במיוחד במשך 4 ימים רצופים, אבל היה טוב לראות שכל כך הרבה אנשים אוהבים את הטבע ומקדישים חלק גדול מחייהם למטרה לשמור עליו.

חשוב לציין שהכפר ביאלוויצה מורגל לאירוח צפרים במשך שנים. הלינה מאוד זולה אצל אנשים פרטיים והאירוח שאני חוויתי לפחות, היה מצוין והרבה מעבר למצופה.

הכנס הבא יתקיים בעוד 4 שנים בארגנטינה וסביר להניח שהוא יהיה חוויה מסוג אחר לגמרי, אני, בכל מקרה, אשתדל לא לפספס אותו...

 

 

מבין 11 בני משפחת הנקריים המצויים באזורנו - הסבראש הוא יוצא דופן. מין זה אינו "חופר" חור קינון משלו אלא משתמש בחורים קיימים. צילום: Gerard Gorman

 

 
 
תודה לקטיה רודנב על העזרה בהכנת הכתבה.
 

כתבות

land marks