על שפת הצוק

 

חזרנו מתצפיות צפרות מדהימות בנסיכות ווילס. התצפיות נעשו בין התאריכים  12.5 - 14.5 כולל, עת מזג האוויר נעים, השמיים כחולים והציפורים בשיא פעילותן.

את הביקור תכננו איתן ואני עם המדריכים המקומיים כבר קרוב לשנה. המדריכים הם אלן דיוויס ורות מילר מצפון ווילס, שמקיימים הדרכות צפרות רבות ברחבי העולם ומתמחים במיוחד בהדרכה באזור מגוריהם.

הגענו ברכבת מתחנת יוסטון בלונדון בנסיעה חלקה ומהנה של פחות מ- 3 שעות אל עיירת הנופש לונדודנו (חלונדידנו בניב וולשי) אשר בצפון ווילס.

המלון בו שהינו יושב במרכזו של מפרץ מרהיב, לאורכו פרושה טיילת ומשני צידיו מצוקי קינון של עופות ים.

כבר עם הגעתנו למקום, הבחנתי בשחפים גדולים שנראו במבט ראשון כשחפים צהובי-רגל, אך הם היו עם רגליים ורודות. היו אלה שחפים כספיים אותם ראיתי לראשונה בחיי.

השחפים הכספיים היו הקול אשר ליווה אותנו בכל בוקר עם ההשכמה, וגם מאוחר בלילה כשעפו מגג המלון ואליו. אלו הם שחפים ללא הפסקה.

 

שחף כספי     צילום: איתן קאופמן

 

את יום התצפיות הראשון התחלנו בשעה 6 בבוקר, אל מול המצוק הגדול של לונדודנו. במצוק התגלו לנו בפעם הראשונה עופות ים מסוג סערון שחפי, שצורת מקורם מוזרה ומורכבת. הסערונים מקננים שם ונראו בחברתם של המוני שחפים כספיים, בנוסף לזוג זגים אדומי-מקור שהיו מטובעים. גם פיפיון סלעים נראה שם, לראשונה בחיי.

 

סערון שחפי

 

לאחר מכן הגענו למקום שהוא מעין חוף הצוק בסגנון ווילס. גם כאן ניתן לראות באביב ציפורים נודדות שמגיעות מהים, ועופות ובעלי חיים נוספים. בתחילה נראה פסיון מרהיב, אחר כך נראו לא מעט סלעיות אירופיות, פיפיוני שדות ותפוחיות מצויות.

גם כמות עצומה של ארנבונים אירופיים נראתה במקום, בז נודד הגיח לפתע מאי שם וערך סיבובים מעל החוף שמפרץ מרהיב ביופיו נשקף ממנו.

בהמשך עברנו במעברים יבשתים ל- 2 איים וולשיים הצפונים מערביים ביותר - אנגלסי והוליאילנד. הים נשקף משני צידי הכביש ובזמן השפל הוא נראה למעשה כיבשה המוצפת חלקית במים, מראה מיוחד עבורנו הישראלים.

קטיפניות שחורות              צילום: איתן קאופמן

 

עצרנו באי אנגלסי וערכנו תצפית ים מפתיעה בקטיפניות שחורות! לראשונה בחיי התגלו לי עופות מים צפוניים אלו, אומנם הרחק בים, אך עדיין ניתן היה להתרשם מהלהקה הגדולה בצבעי שחור השטה בטור ארוך במים או מתעופפת מדי פעם. לאחר מכן המשכנו לאי הוליאילנד.

במצוק הנקרא סאות סטק ערכנו תצפית שחיכיתי לה זמן רב, למעשה חיים שלמים. אוריות מצויות אלקות גדולות, ועוד עופות ים למיניהם של צפון האוקינוס האטלנטי.

המצוק, שמשקיף על מגדלור יפהפה הניצב על לשון יבשה צרה, הוא למעשה מסלעה גבוהה היושבת מעל מפרץ מרהיב עם מים בצבע טורקיז עמוק. מדרגות הסלע עמוסים בעופות ים בסגנון סרטי נשיונל ג'אוגרפיק של דיויד אטנבורו: אוריות מצויות בכמות עצומה עומדות עם הפנים לקירות הצוק ומנקדות אותו בשחור. בצדדים ובכוכים מתגלות האלקות הגדולות - מדהימות עם הפסים הלבנים הדקים והעדינים המצויירים כביד אומן על מקורן השחור. סערונים שחפיים מקננים, שחפים כספיים, ועוד.

ואז נראית גם סולה צפונית עפה בים ממרחק רב.

 

מושבת קינון של אוריות מצויות     צילום: איתן קאופמן

 

"הצימוק שבדובדבן"  - תוכי ים אטלנטי, בודד, נראה שוחה בתוך המפרץ התכול למרגלות התהום העמוקה הפעורה מעל למצוק ממש מתחתנו.

משם עברנו לסיור רגלי נוסף בסגנון חוף הצוק, הפעם לתצפית במבקר נדיר ביותר בווילס - חופמי ערבה.  בדרך אליו אנחנו פוגשים סתרי מצוי וגדרון. אחד מהצפרים הוותיקים במקום מוביל אותנו אל החופמי. צפרים רבים באים ועולים לרגל, משהו בסגנון הצפרות בישראל. החופמי מתגלה, אם כי ממרחק, מטייל בין תלוליות העפר - ואין הצפרים הוולשיים מתקרבים אליו מחשש להפרעה לקינון עופות קרקע במקום.

במהלך הסיור הרגלי במקום התגלה לנו נחש צפע אירופאי בצבעי צהוב ושחור, וגם Spathulate Fleawort -  צמח אנדמי לאי Holy Island בו שהינו. זגים אדומי-מקור רבים הסתובבו בשטח.

 

אלקות גדולות                   תוכי ים אטלנטי                        אורייה שחורה    

צילומים: איתן ויהודית

 

משם עברנו לנמל הוליהד ללייפר הבא - אוריות  שחורות! האוריות השחורות מקננות שם בחורים בחומת הנמל. אחת האוריות, מדהימה ברגליה האדומות כשני, נראתה שוחה לידינו ממרחק של מטר! לאחר מכן היא צללה, בתנועת כנפיה, ונעלמה אל תוך תהום המים במראה מופלא.

בהמשך חוזרים לאי אנגלסי, הפעם לצפונו, למקום הנקרא לגונת סמלין. בלגונה נמצאות שחפיות קוטב, אותן ראיתי לראשונה בחיי ובשכנות להן מקננות המוני שחפיות ים ושחפיות שחורות-מקור. כמו כן נראו בלגונה מרגונים בינוניים, חופית להקנית שהיתה מעט מוסתרת, חופזי זהוב, חופיות אלפיניות בלבוש קיץ, ועוד.

בתצפית ים שערכנו לסיום היום נראו 2 חרמשונים גדולים, מתחתם נראו 2 חרמשונים קטנים ועל הסלעים ובים ראינו, לראשונה בחיי, כלבי ים אפורים - (כלבי ים אטלנטיים).

 

היום השני התחיל עם עלות השחר, עת מי המפרץ הנשקף מחדר המלון מקבלים צבע כחול קובלט בהיר מדהים ביופיו.

אנחנו בדרכנו למקום ששמו אכן משקף את המקום בו אנו נמצאים - סוף העולם (Worlds End).

כאן, בסוף העולם, מתגלה בשעת זריחה אחד הלייפרים הגדולים ביותר בביקור זה בווילס - זירת לק (lek) של שכווי שחור, שם הזכרים שם הזכרים עורכים מופעי איום וקרב האחד מול השני.

כמות השכווים מדהימה, כ-15 שכווים נמצאים בזירה אחת! החוויה היא לא רק ויזואלית אלא גם קולית - כל 15 הזכרים משמיעים קירקורים מוזרים והאוויר מלא בקולותיהם. צבעם שחור עם זוהר כחול, קישוטים אדומים ולבנים להם ומאחור בוהק זנבם הפרוש בלבן.

 

שכווים שחורים - זכרים     צילום: איתן קאופמן

 

רבים מהם ניצבים בזוגות האחד מול השני: אני עוקבת אחר אחד הזוגות. הם מתקרבים בצווארים זקופים אחד לשני. תוך שניות הם נלחמים ביניהם - הרגע לו חיכיתי. לאחר מכן הם נסוגים. לא כל השכווים נלחמים זה בזה, רבים מעדיפים לסגת בטרם קרב - או אז ילך השכווי הנסוג אחורה באיטיות זהירה. בנסיעה בשטח זה נראו עוד זירות לק נוספות, אם כי קטנות יותר.

שכווי נוסף שזכיתי לפגוש לראשונה בחיי הוא השכווי הסקוטי. בתחילה מתגלים ראשו וצווארו הבולטים בצבעם האדמדם מעל גובה הצמחייה. לזכר דלדולי עור אדומים המקשטים את צידי כיפת ראשו ועוזרים לזהותו. השכווים הסקוטים היו מצויים למדי ובנוסף שמחנו לפגוש גם משפחה עם 2 אפרוחים.

 

את הפסקת הקפה בשטח המיוער בילינו בחברת תפוחיות שחורות-סנטר, קוקיה אירופית, קיכלי רונן, חוחיות, ועוד.

ביקור בערוץ נחל מיוער מביא לנו את הלייפר הבא - אמודאי, המחכה לנו על ענף קטן וצר המוטה מעל למים. בין העצים, על הקרקע והגדרות נראים נחליאלים זנבתנים בהזדווגות, חטפית שחורת-עורף, ירגזי זנבתן, חכלילית עצים, ירגזי כחול, חורפי וסנאי אפור.

אמודאי הנחלים      צילום: איתן קאופמן

 

לאחר מכן ביקור בשמורת RSPB Burton Mere. המוני סייפינים גודשים את גדות האגמים והבריכות, קיוויות מצויצות, ברנטות קנדיות,שחפים שחורי-ראש ואגמים ועוד מינים רבים.

בשטח המיוער בשמורה צפרים נרגשים קוראים למדריך שלנו ומצביעים על גזעו של עץ תמיר. במרומיו נראים גוזלים של טפס עצים צפוני! הטפס הבוגר נראה מיד מגיע ומאכיל את הגוזלים. כעבור 15 - 30 שניות בלבד הוא מגיע שוב ומעביר זחל לגוזלים. בכל פעם מקבל גוזל אחר את המזון. הגוזלים נאחזים בציפורניהם בגזע העץ ואינם מרפים ממנו כשהם צמודים מאד אחד לשני.

מעל לשמורה עובר שחף אפרורי, ליפר נוסף עבורי, ואחריו לייפר נוסף ואחרון בשמורה -  3 נקרים ירוקים עפים מעל קו העצים ונוחתים הרחק אי-שם.

 

טפס עצים צפוני        צילום: איתן קאופמן

 

בחזרה למצוקי ווילס, שם צפינו במיטב עופות המים אם כי ממרחק רב: סולות צפוניות, סערונים שחפיים, ריסות, אוריות מצויות ושחורות ואלקות גדולות. כלבי ים רבצו להם על החוף ופיפיון סלעים שוטט על השטח המסולע.

 

את היום השלישי התחלנו בתצפיות של טרום ארוחת בוקר עם לייפר נוסף - אדמון מובהק בשמורה פתוחה. האדמון עמד על הקרקע וליקט מזון. ממרחק קרוב זו היתה תצפית ראשונה נהדרת בציפור כה צבעונית.

לאחר מכן תצפית ים שמביאה את הלייפר המדהים הבא - אדרית שחורת-כיפה! האדריות נראו רובצות על אבן או שטות במי הים. שילוב הצבעים, צורת המקור, גודלן ומראן האצילי היה אחד מחוויות הצפרות המרגשות ביותר כאן. שלצדפים הגיעו ונחתו אחד אחר השני על החוף מרוצף האבנים. חרמשון קטן נראה רודף אחר חרמשון גדול מעל מי הים.

מימין: אדמון - זכר   משמאל: אדרית שחורת-כיפה - זכר   צילום: איתן קאופמן

 

לאחר מכן נסענו אל אזור Snowdonia ההררי, המזכיר במראהו ובסוג הסלעים שבו את רמת הגולן.

שם מתגלה הלייפר הבא - תפוחית הרים. אבל תפוחיות ההרים לא היו לבד, ואליהן הצטרפו תפוחיות שחורות-סנטר. תפוחיות ההרים פטפטניות ואוהבות להגיע למתקן ההאכלה הנמצא בפאתי אחד הכפרים, שם צפינו בהם. המדריך שלנו הגיע עם שק זרעים ופיזר על המדשאה הקטנה מתחת למתקן. כל התפוחיות נהרו לשם מיד ואתן סתרים מצויים וחוחיות.

 

תפוחית שחורת-סנטר

צילום: יהודית קאופמן

 

בתצפיות לעבר ההר בניסיון לאתר קיכלי סהרון אני רואה בטלסקופ אך בחטף את דמותה של ציפור שחורה עם כתם לבן הנעלמת לי חיש מהר. ציפורים נוספות מסתובבות בפיסגה - צחיחניות חרמון ופיפיוני שדות.

משם אנו נוסעים לשטח תצפיות מיוער.

 

בדרכינו אנו חולפים על פני עמק מדהים מתקופת הקרח. העמק מסוג U,  נוצר על ידי קרחון שגלש במורדותיו וגרף אחריו את אדמתו.

בתצפיות ביער נראו בחטף ירגזי שחור וסיטה אירופית. כמו כן נראו עלווית ירוקה וציפורי חורש ויער נוספות .לסיום נראה גדרון - אחד מיני רבים בכל רחבי בריטניה ווילס, ולמעשה אחת הציפורים הנפוצות ביותר כאן.

 

צילום: יהודית קאופמן

 

עת להפרד הגיעה גם מהמדריכים היקרים אלן ורות, וגם מהשחפים הכספיים אשר היוו רקע לכל שהותינו בווילס בכל שעה כמעט משעות היממה.

זכינו לצפות ב- 20 מינים חדשים, מרגשים, כאלה שתמיד חלמתי לראות.

 
land marks