פסטיבל של ציפורים!

ברק גרניט 25/03/2014 00:00

אילת ודרום הערבה, נמנים על המקומות הטובים ביותר בעולם לצפייה בנדידת ציפורים.

באביב, מליוני ציפורים, כמעט מכל המשפחות והסוגים הנראים בארץ, מתנקזות לכאן בנדידתן מאתרי החריפה באפריקה - בדרכן אל מחוזות הקינון באירופה ובאסיה וכל זאת, דרך צוואר בקבוק צר.

מדי שנה, בחצי השני של מרץ, מרכז הצפרות הישראלי מקיים פסטיבל צפרות בן שבוע ימים בו משתתפים צפרים מחוץ לארץ ומישראל בהדרכת טובי הצפרים בישראל.

 

 

במסגרת הפסטיבל מתקיימים סיורים יומיים, המתמקדים בכל יום או חצי יום בנושא אחר: נדידת דורסים, עופות מים, צפרות כללית, סיורי לילה ועוד.

במחצית השנייה של מרץ, הנדידה באילת נכנסת להילוך גבוה.

זוהי אחת התקופות המהנות, העמוסות והצבעוניות ביותר מבחינת הרכב ומגוון המינים הנודדים.

זהו זמן שיא של נדידת דורסים כאשר מאות אלפי עקבים מזרחיים חולפים בהרי אילת ולעתים מעל העיר עצמה, מלווים בעשרות אלפי דיות שחורות, ובלא מעט עיטי ערבות יחד מינים רבים אחרים.

 

הצפייה בנדידת הדורסים באילת בימי השיא של העקבים המזרחיים, היא אחת החוויות הצפריות המלהיבות ביותר - אזור נחל שלמה והר יואש, וכמו כן הבסיס על כביש 12 ליד אתר קצצ"א, הם המקומות המומלצים לצפייה בנדידה.

 

מבחינת ציפורי שיר, זהו שיא הנדידה של סבכיים כשהמינים הנפוצים ביותר הם סבכי טוחנים, עלווית חורף ועלווית לבנת-בטן.

המקומות המומלצים לצפייה בסבכים הם פארק הולנד ושטח הרכפתנים שנמצא ממערב לבריכות המלח של K20. כאן, בדרך כלל, אפשר לפגוש אי אלו סבכים שחורי-גרון לצד סבכי רונן (לעתים כמה פרטים) המרהיב כשברי המזל עשויים להיתקל גם בסבכי אשלים הנדיר.

 

בשני מקומות אלה, כולל גם בפארק הצפרות, נראות דרך קבע שני מינים נדירים: האחד, חמריה שחורה היפהפייה שתפוצתה בעיקר בחצי האי ערב, הנראית כאן מדי שנה, לעתים יותר מפרט אחד.  השני - החוורנית, אורחת נדירה מעיראק, המופיעה רק אחת לכמה שנים.

 

סלעיות הינן קבוצה נוספת דומיננטית שנדידתם מגיעה לשיא כעת, כשהמינים השולטים הינם סלעית אירופית וסלעית קיץ (לעתים מאות פרטים בשטח, בכל בית גידול מתאים). סלעית קפרסאית היא נודדת נדירה אך רגילה בזמן זה, כשעל המקומות החביבים עליה נמנים בית הקברות של אילת (מקום שתמיד כדאי לבקר בו) ומטעי התמרים של אילות - במיוחד המטע הצפוני.

המקום האחרון הוא אתר חובה! כאן נראים כמעט מדי שנה פפיונים זיתיים שחורפים כאן ועדין נמצאים בזמן זה. זהו מקום נהדר לצפייה בחטפית טורקית ובציפורים נפוצות כמו חכלילית עצים מתת המין samamisicus, גבתונים אדומי-מקור ופפיוני עצים. באתר זה גם חורפת גם חורפת איה מצויצת כבר מספר שנים ברצף.

 

התעלה שנמצאת ממזרח לרפת שמצפון לבריכות הביוב (K19) גם היא אתר ש"חובה" לבקר בו. שלושת מיני הברודיות יכולים להימצא בו בימים אלה - זו לצד זו. בנוסף גם מינים נוספים כמו נחליאלי לימוני, גבתונים, עפרוננים, סלעיות, תורית זנבתנית, שרקרקים ירוקים, נחליאלים צהובים, קניות, המוני סנוניות, כוכיות וטסיות.

 

כמובן שאי אפשר לפסוח על בריכות המלח ועל בריכות הביוב שבקילומטר ה-20 (K20)  ובקילומטר ה-19 (K19). לצד מאות פלמינגו ומאות שחפים צרי-מקור, אפשר כבר לראות חופמאים נודדים רבים, כשגולת הכותרת היא חופמי אסיה היפהפה, שפרטים בודדים נראים כאן מדי שנה - לעתים אף בקבוצות קטנות.

מין נדיר נוסף, שנראה כאן עכשיו הוא קווית לבנת-זנב ובדרך כלל ניתן כבר לראות את השחיינית צרת-מקור הראשונה לעונה.

קטות הודיות מגיעות הנה מדי ערב כדי להרוות את צימאונן. בקרב המינים הנדירים ביותר שנצפו כאן במהלך הפסטיבלים האחרונים ראויים לציון החופמי האפריקאי במרץ 2009 והחופמי המונגולי במרץ 2010.

לבסוף, אי אפשר מבלי לבקר בחוף הצפוני, כששעות אחר הצהריים הן השעות המועדפות. כאן ניתן לראות את מיני הים האדום שהבולטים בהם עכשיו הם שחף לבן-עין, שחפית כספית, אנפית מנגרובים, ולבנית ים-סוף.

 

 

זהו זמן מצויין לסולה לבנת-בטן כמו גם ליסעור הכהה הראשון ולקבוצות הראשונות של חמסנים טפילים ורחבי אברה.

בערב, אפשר לראות להקות ענק של מאות ולעתים אלפי ברווזים, הנודדים עכשיו צפונה. המינים העיקריים הם מרית צפונית, ברווז צהוב-מצח, ברווז חד-זנב וקרקיר כשלצידם גם לעתים עשרות צוללי ביצות.

בזמן זה, כל נדיר אפשרי עשוי להראות כאן, כולל מינים שטרם נראו בישראל דוגמת אווז האחו הראשון לארץ שנצפה כאן במרץ 2007.

 

לפרטים והדרכה נא לפנות למרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע.

 

 

 

 
 

כתבות

land marks