להתראות בשטח

יעל לנרד 18/07/2019 00:00

בשבוע החולף יצא חוג הצפרות הארצי לטיול הקיץ המיוחל, הטיול לגולן ולחרמון עליו חלמו לאורך השנים האחרונות.

זה היה הטיול האחרון של כמה מהי"בניקים המתמידים שלנו אבל גם טיול אחרון שלי כרכזת חוגי צפרות. בהחלט לא טיול פשוט... 

קבלת האישורים הבטחוניים לטיול הייתה מורכבת מאוד, תיאום התאריכים הסתבך כהוגן הודות לעיסוקיהם הרבים של בני הנוער המוכשרים שלנו ומזג האוויר המתחמם לא הקל עלינו. אבל, ספויילר קל, עשינו את זה! חוג הצפרות הארצי לנוער הגיע לפסגת החרמון - פסגה צפרית מבחינה פיזית ומטאפורית.

 

יצאנו בשלישי בבוקר מהמרכז ונסענו דרך הבקעה אל הכנרת מלווים בהמוני כחלים (15 ויותר), תורית זנבתנית ואי אלו שרקרקים משלושה מינים (!). התצפית הראשונה הייתה על מושבת הקינון המרשימה בצמח: קורמורנים גמדיים, מגלנים ושלל אנפות - ארגמניות, לילה, בקר, אנפית גמדית ולבניות קטנות. אלו אמנם מינים מצויים ש"כולם מכירים" אבל עבור מרבית מחברי הקבוצה הייתה זו תצפית ראשונה בקינון במינים הללו, חוויה מומלצת בחום.

 

קורמורנים גמדים בצמח   צילום: יעל לנרד

 

לפני שהפכנו לשלולית קולקטיבית (שזה אולי מאוד מגבש אבל לא הכי נעים) ברחנו לגולן. בריזה נעימה ליוותה אותנו בעודנו צופים בחסידות מהאוכלוסיה המקננת בישראל (אחד הפרטים טובע בקן בשנת 2014 ומאז חוזר לקנן כאן מדי שנה), בחופמאים נודדים ראשונים ובעודנו משוטטים בעמק הבכא גם זכינו לתצפיות מעולות בכמה שיחניות גדולות, גבתון אדום-מקור יפיפה, משפחות של חנקנים גדולים ואדומי-ראש ועוד. היה נהדר לצפות לא רק בציפורים אלא גם בבני הנוער סורקים, משתפים פעולה באיתור או עוברים על סימני הזיהוי לוידוא התצפיות בשיחניות הגדולות. 

בגולן כמו בגולן אי אפשר לוותר על תצפית בקיר קינון של כחלים (תוך הקפדה על מרחק התצפית, משך השהות והישארות הקבוצה בדבוקה מרוכזת) או בשתיית ערב של אוכלי זרעים במעיין - המוני חוחיות וגיבתונים עפרוניים בלטו במיוחד, כאן עוד אפשר למצוא להקות גדולות של חוחיות. סה"כ שילבנו ביום אחד את מגוון האזורים ובתי הגידול שיש לגולן להציע: מאגרים, יישובים, שדות ומטעים, כתמי בתה טבעיים, קירות קינון ומעיינות. קצר וקולע.

 

צילום: ניתאי חיון

 

הנוער חוו על בשרם תצפית קייצית - לא להקות ענק של נודדים או עופות חורפים אלא חיפוש אחר משפחות צעירות וציפורים מקייצות רגע אחרי שהקינון מסתיים והן מתפזרות בשטח. זה אולי שלב קשה יחסית לצפרות אבל גם שלב בו ההפרעה שלנו לציפורים היא מצומצמת ותחושת ההצלחה הצפרית כשכן מוצאים ציפורים היא בשיאה. רשימה של מעל 70 מינים שונים תמכה בסיפור ההצלחה.

 

הגענו למרום גולן אחרי יום ארוך וזכינו לאירוח לבבי. הבישולים תוקתקו בעבודת צוות נהדרת, מים ואוכל ליום המחרת מולאו ושקי שינה נפרשו עד מהרה. בכל זאת, חמש שנים של שגרת טיולים יחד עשו את שלהן... צחוקים, קשקושים, בדיחות צפרים ובסוף כולם נרדמו לשנת לילה קצרה אך חשובה. בכל זאת, המטרה למחרת הייתה לכבוש את פסגת החרמון.

 

מעטה של ערפל   צילום: ארז סורמלו

 

את הבוקר השני התחלנו תחת מעטה ערפל יפהפה. שירת גדרון ליוותה אותנו באור ראשון למיניבוס ושירת בזבוז אירופי קידמה את בואנו לתצפית מרהיבה מנמרוד לכיוון מזרח, בנקודה בה התפזר מספיק הערפל לצפייה בשמש העולה דרך מעטה העננים. כדור טסיות מרשים הסתחרר מעלינו (110 פרטים לממהרים לספור) אבל אנחנו ממהרים ליעד הבא - החרמון!

בשער החרמון אספנו את המאבטח שלנו לטיול הלוא הוא יואב פרלמן בכבודו ובעצמו. עוד לפני שנגעו רגלינו בקרקע כבר ראינו שתי סיטות צוקים במעוף, חיוויאי מנמנם, בז מצוי מרפרף, שחרורים חולפים ועוד.

במגרש החנייה שמענו שירת עלוויות לבנות-בטן, חמישה עורבים שחורים עפו מעלינו וסיטות נשמעו לרגע קט אך רק בהמשך נגלו לעיננו, עם תחילת העלייה. שלוש שעות של טיפוס איטי וסריקה מתמידה של השטח נדרשו כדי להגיע לרכבל העליון דרך הר חבושית. בדרך זכינו לתצפית בקוקיה אירופית, שלל בזבוזי לבנון, חכליליות סלעים מתת המין החרמוני, ירגזי חרמון, משפחת סלעיות קיץ, עקבים עיטיים ועוד. הנוף המתחלף, פרפרי החרמון והצמחייה הייחודית הפכו את הדרך למעניינת ומהנה במיוחד.

 

צילום: ניתאי חיון

 

תשושים ישבנו על שפת עמק אשחר כאשר לפתע זוהתה באופק על ידי איריס להקת ענק של עורבים שחורים! כ-40 פרטים אשר קרוב לוודאי נמשכו לערימת זבל סמוכה לאחד הבסיסים. לאחר שנעלמו באופק ובסיוע כמה ופלים אזרנו כוחות וצעדנו לעבר גבעות הקרב. למרגלותיהן קידמו את פנינו זוג צחיחניות חרמון, ציפור עם קסם ייחודי. בעת ארוחת הבוקר על הגבעות אותרו גם באריות, חצוצרני חרמון נצפו בחטף ועוד צחיחניות התהלכו סביבנו. בדרך חזרה לרכבל צפינו בעיט ניצי בוגר - ממש כמו שביקש יוסף לפני שיצאנו לטיול לכבוד הטיול האחרון שלו עם החוגים.

 

הדור הבא בפעולה     צילום: יעל לנרד

 

צחיחנית חרמון   צילום: יואב פרלמן

 

מיהרנו להתגלגל למטה בסיוע נהג המיניבוס שלנו ובשעת צהריים מוקדמת כבר ישבנו בסמוך לבריכות ההשלגה נהנים מרוח קרירה, צילייה מתוחה, ארוחת צהרים ושפע ציפורים שהגיעו לשתות. פינוק אמיתי לאחר יום של עבודה קשה בחיפוש אחר כל ציפור שהחרמון יכול להציע.

 

היה זה אולי הטיול בו עבדנו הכי קשה ודיברתי הכי מעט בחמש השנים החולפות. עבודת הרגליים והעיניים החליפה את הצורך בהסברים ממושכים, הוותיקים סייעו לחדשים בהבנת המתרחש ואני התבוננתי מהצד גאה כל כך בדור הבא של הצפרים שלנו. אני עוזבת את תפקידי כרכזת חוגי הצפרות, בצער לא מבוטל, אבל בהבנה ברורה שהצפרים הצעירים הללו עוד יגיעו רחוק. גם כשאני לא שם צפרים בוגרים ומנוסים ממני ימשיכו להיות כתובת, ללוות ולחנוך. בסופו של דבר, כמו שהסברתי לנוער (ואולי בעיקר לעצמי) אני עוזבת את התפקיד אך גם אני וגם הם לא עוזבים את עולם הצפרות. להתראות בשטח!

 

חוג הצפרות של החברה להגנת הטבע - יולי 2019 

 

תודה גדולה לצוות מרכז הצפרות על הליווי הצמוד והסיוע בריכוז החוגים בכלל וארגון טיול זה בפרט, תודה מיוחדת ליואב פרלמן שהצטרף אלינו ליום טיול ושמר עלינו היטב, תודה לתומר ממרום גולן על האירוח ותודה לי"בניקים שלנו שסייעו בתפעול הטיול רגע לפני שהם פורחים הלאה.

 


תודה לך יעל


 

איך מסכמים ארבע שנים?

כשרק הגעתי לתחנה לחקר ציפורים להתנדב, יעל עברה שם במקרה באותו יום וככה הכרתי אותה. לא היה לי מושג לאן זה יוביל אותי. מאז נפגשנו אינספור פעמים בטיולים, תצפיות, טיבועים, הרצאות, ועוד. כל פגישה כזו למדתי משהו חדש, גם כצפרית וגם כבן אדם.

איריס גורין



כול שבועיים הייתי מחכה ליום חמישי בבוקר לפני הלימודים ללכת לצפר עם החוג של יעל במדרשה, זה תמיד שימח אותי קצת לראות ציפורים לפני הלימודים וללמוד מיעל מלא דברים שלא ידעתי קודם

אלונה כשר


אחרי הרבה טיולים בהם היינו רגילים לנסוע באוטובוס מאתר לאתר, לצפר כמה שעות ולהמשיך לאתר הבא, יצאנו לטיול עם יעל בהרכב מצומצם בהרי ירושלים, ללא אוטובוס ורק באתר אחד. הלכנו ברגל מנקודה לנקודה וצפינו בכל הטבע סביבנו. התצפיות לא היו נדירות או חריגות במיוחד, אבל הטיול הזה לימד אותי לצאת לצפר באופן אחר, שמחובר לטבע ולמקום בלי להתרוצץ אחר נדירים. זוהי רק דוגמה אחת לאין-סוף הדברים שיעל לימדה אותי על צפרות ועל טבע וההיבטים השונים בהם.

ליאור דור


זכורות לי הרבה חוויות צפרות עם יעל. אחת מהן היא מטיול חוג של פסח 2017 למדבר יהודה. אני זוכרת שזמן קצר לאחר תצפית מרהיבה בסבכי רונן ראינו בתוך קבוצת שיחים קטנה סבכי קפריסאי, שהיה גם הוא לייפר בשבילי באותו טיול. 

היה חם מאוד ולמרות זאת כולם באו בהתרגשות לראות את הסבכי. ואני זוכרת מאותו רגע את השילוב בין ההתרגשות של יעל, ההוראה שלה להתרחק מהשיחים ולאפשר לסבכי לנוח בלי להכניס אותו לסטרס, וההסבר המעניין על הסבכי ועל החשיבות של נווי המדבר הקטנים הללו עבורו.

נטע ורקר

 

צילום: יעל לנרד


לא אשכח את טיול החוג הראשון שהשתתפתי בו - שמונה באפריל 2015, טיול לנגב.

היה יום שרב, וביום חם שכזה פעילות הציפורים אמורה להיות נמוכה יחסית. למרות זאת, חוויה שאותה לא אשכח הייתה הצפייה בינשופי עצים מנמנמים על האיקליפטוס הגדול שבחורשת עזוז. זאת הייתה אחת הפעמים שהכי התרגשתי לראות אותם. יכולות להיות לכך הרבה סיבות אבל דבר אחד בטוח - הלהט וההתרגשות מהינשופים שיעל הוציאה מתוכה הם שגרמו לי לזכור ולנצור בתוכי את התצפית הזו.


יעל,

תודה ענקית, מעריך את העבודה המסורה שעשית למעננו, הדרך שבה לימדת אותנו צפרות מהי, וכמובן, איך לא, על הציפורים.

מאחל לך המון בהצלחה בלימודי הדוקטורט ובכל מה שתבחרי לעשות בהמשך!

בתודה והערכה,

אורי שטופמן


אני רוצה לומר תודה ליעל שריכזה והדריכה בחוגי צפרות לנוער, שבזכות הכישרון והאכפתיות שלה בתחום ההדרכה ובתחום הצפרות קיבלנו מיומנויות שמשמשות אותי לעיתים קרובות. אני זוכר לטובה שתיים-שלוש פעמים שאנחנו ויעל נפגשנו בירושלים ופתחנו רשתות-טיבוע בשעות חשיכה במטרה ללכוד ציפורי לילה. מעולם לא תפסנו משהו, רק ישבנו ושתינו תה.

נעם גבעון


כאשר פגשתי לראשונה את יעל, ראיתי למולי מישהי שעולם הציפורים נמצא בכל הגה, נשימה ותנועה שבה. 

לאורך חמש שנים של טיבועים, טיולים, מפגשי חוג, הרצאות והסברים, אני מרגיש שבזכות יעל והלהט והאהבה שלה לעולם הציפורים למדתי להיות צפר ואיש טבע טוב יותר. ושבזכות תכונותיה האנושיות וההדרכה האיכפתית, למדתי להיות אדם טוב ומוסרי יותר.

הייתי רוצה לאחל לך, יעל, הצלחה בהמשך דרכך, שהאהבה לציפורים ולטבע תישאר בך תמיד, לא משנה לאן יישאו אותך כנפייך.

אסף לוירר

 

צילום: יעל לנרד


איך אפשר לסכם את התקופה עם יעל רק בכמה שורות?

איך אפשר לסכם בכמה מילים חוויות של 4 שנות טיולים? במיוחד שבכל חופש היינו מחכים לטיולי החוג. 

ולכן במקום זה אני אבחר דווקא להביע הערכה על היחס אישי שהיא מעניקה לכל אחד, כדי לטפח דור חדש של צפרים. וכמובן על עזרה ותמיכה מחוץ לחוגים, אם זה להשקיע בתלמידי המדרשה בטיול לניצנה. או בעזרה וייעוץ כשצריך להכין הדרכות.

אבל אין שום ספק שליעל מגיע הכי הרבה הערכה על כך שהיא הצליחה לסבול את כל השטויות והחפירות של ילדי החוג כל כך הרבה זמן. אז תודה יעל ובהצלחה!

גל מרינוב   


טוב יעל אז איך מסכמים 5 שנים של היכרות יותר מחצי מהשנים שאני מצפר והרבה מזה זה בגללך כיף לי שזכיתי במדריכת צפרות כמוך והחוויה הכי זכורה לי זה הרגע שהגענו למעגן מיכאל בטיול הראשון שלי מצאתי פשוש (כן כולה פשוש) ואמרת לי וואו איזה יופי ואפילו התרשמת וזה גרם לי להתחיל מהטיולי חוג אז תודה תודה על הכל. גם על החוג במדרשה smiley.

ניתאי חיון

 
land marks