האתגר

יואב פרלמן 30/07/2019 00:00

אני צפר נלהב מילדות, ואני עובד כצפר מקצועי מעל 20 שנה - אני צופה בציפורים למחייתי. במהלך חיי, חוויית הצפרות שלי, כלומר מה הצפרות מהווה עבורי, משתנה ומתפתחת עם השנים. אני מתבגר ומשתנה, הסביבה הטבעית בה אני חי משתנה ללא הרף, היחס של החברה בה אני חי כלפי צפרות ועיסוק בטבע בכלל משתנה גם הוא וגם הטכנולוגיה הקשורה לצפרות התפתחה מאד ושינתה את היחס שלי כלפי צפרות. במהלך חיי היו לי תקופות שכללו צפרות אינטנסיבית מאוד: הטיול הגדול אחרי הצבא - 18 חודשים של צפרות ברחבי אסיה, השנים בהן ניהלתי את תחנות הטיבוע בכפר רופין ובאגמון החולה, עונות עמוסות של עבודת שדה בסקרים, בניטור ובמחקר. אך השנה, הצפרות שלי עלתה מדרגה.

 

בשנים האחרונות, שני תהליכים חשובים משפיעים מאוד על הצפרות שלי. ראשית, התפתחות התפיסה החברתית כלפי צפרות כעיסוק "מיינסטרימי" ומקובל גרמה להפניית תשומת הלב לתועלות של הצפרות לגוף ולנפש האדם. ההבנה הזאת, שצפרות מועילה לבריאות הנפשית, צוברת תאוצה ברחבי העולם כתפיסה חברתית מובילה. Joe Harkness, צפר בריטי, לקח את זה צעד אחד קדימה וטבע את הביטוי 'Bird Therapy'. ג'ו תרגם למילים את התחושות שלי, וללא ספק גם של צפרים רבים אחרים: הצפרות היא התרפיה שלי, הדרך שלי להתמודד עם האתגרים והלחצים של החיים בעולם המודרני.

 

ורדית אירופית - נחל עקרון 6.2.19         צילום: יואב פרלמן

 

ההתפתחות השנייה בצפרות שלי בשנים האחרונות היא הופעת הסמארטפון. בתור צפר צעיר, ערכת הצפרות הבסיסית שלי כללה משקפת ומגדיר ציפורים. כיום, מכשיר הטלפון שלי הפך לכלי צפרות בסיסי, חשוב כמעט כמו משקפת כאשר אני מצפר. כשאני בשדה, אני מתעד את הציפורים באמצעות אפליקציית eBird. דרך הטלפון יש לי גישה למידע אינסופי בנושאי זיהוי ציפורים, כולל חומר ויזואלי וקולות. אני מצלם ציפורים בעזרת הטלפון, דרך טלסקופ. אישית אני לא משתמש לעתים קרובות באפליקציית Merlin, אך יש לאפליקצייה זאת יכולת טכנולוגית מדהימה להוות כלי עזר לזיהוי ציפורים. נכון שחלק מהצפרים לא מתחברים לטכנולוגיות הצפרות, אך עבורי אני מרגיש שהטכנולוגיה הופכת אותי לצפר טוב יותר.

 

השנה, הצפרות שלי הותאמה לשתי ההתפתחויות האלה. לאחרונה, בזכות שיתוף פעולה עמוק ופורה בין מעבדת האורניתולוגיה של אוניברסיטת קורנל לבין מרכז הצפרות הישראלי, השקנו את eBird ישראל. אני מוביל את הפרויקט מטעם מרכז הצפרות הישראלי, ומכאן יש לי מחויבות עמוקה להצלחת eBird בישראל. בסוף דצמבר 2018, eBird השיקו אתגר עולמי לשנת 2019: 'אתגר תצפית ביום'. צפרים וצפריות המשתתפים באתגר זה צריכים להגיש 365 תצפיות מלאות במהלך שנת 2019, בהן מזוהים ונספרים כל מיני הציפורים בתצפית. אני החלטתי לקחת חלק באתגר, ואף לקחתי אותו צעד אחד קדימה. בעוד שלפי כללי האתגר, יש להגיש בממוצע תצפית אחת ליום, אני החלטתי לאתגר את עצמי ולהגיש תצפית כל יום. 

שחף צר-מקור (מלפנים) ושחף אגמים - מעגן מיכאל 7.1.19      צילום: יואב פרלמן

 

בנוסף, בעוד לאתגר מתקבלות בהחלט תצפיות קצרות, למשל חמש דקות בחצר הבית או שתי דקות במרכז המסחרי, אני החלטתי שבאתגר שלי אנסה להגיש מדי יום תצפית משמעותית, כלומר כיסוי מלא ועמוק של אתר צפרות, או תיעוד של תופעה יוצאת דופן. המשמעות מבחינתי היא שמדי יום ביומו אני יוצא לצפר ממש. היום (28 ביולי) זה היום ה- 218 ברצף בו אני מגיש תצפית ל- eBird. היום האחרון בו לא הגשתי תצפית ב- eBird היה בזמן הסופה הגדולה, ב- 23 בדצמבר 2018.

בשנת 2019, עד עתה, הגשתי 495 תצפיות, כמעט כולן מלאות. עד עתה ראיתי 422 מינים בשנת 2019: 327 בישראל, 227 בקזחסטן, 158 באוזבקיסטן, 92 בקפריסין ו- 8 ברוסיה (שעת צפרות מבעד לחלון הטרמינל בנמל התעופה במוסקבה). 

זו משימה לא פשוטה להגיע למספרים האלה, תוך איזון עם המחויבות שלי למשפחתי ולעבודתי. אך עד עתה אני מצליח לשמור על רמות גבוהות של מוטיבציה, לקום מדי בוקר (לפנות בוקר בעצם) ולצפר. 

 

עכשיו בקיץ, כשהטמפרטורות גבוהות מאוד והזריחה מוקדמת, אני צריך לקום עוד יותר מוקדם. לא קל בקיץ - יש מעט מאוד תנועת ציפורים ומגוון המינים בהם אני פוגש נמוך למדי, יחסית. אך אני עדיין מצליח לגרור את עצמי מהמיטה ולצאת לצפר, תוך ציפייה לסתיו... אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה בה התעוררתי באור. אני עייף תמידית, אבל בכל לילה לפני שאני נרדם אני כבר מצפה לבוקר לצאת לצפר שוב. 

 

הצפרות התמצבה אצלי כתרפיה שלי, הטענת הבטרייה הפנימית לפני יום עמוס נוסף. תחושת רצועת המשקפת על הצוואר, מראות קולות הציפורים, מספקים לי כוח פנימי בצורה הקמאית ביותר. אני ממליץ בחום על יצירת שיגרה בה נכללת חוויית טבע יומית לכל צפר וצפרית.

הצפרות שלי השנה נחלקת לשני סוגים עיקריים. בערך שלוש פעמים בשבוע אני מבקר באתר הצפרות הקבוע שלי, הקרוב לביתי במזכרת בתיה -  נחל עקרון. אני חב לכלבה שלי, במבה, את הדבקות בביקורים באתר זה - לשם אני לוקח אותה לטיול בוקר. לשמחתי, אתר זה מספק חווית צפרות משמעותית בכל ביקור, אפילו במהלך הקיץ. ואני מנצל את הביקורים שם לצפרות המעמיקה ביותר לה אני מסוגל. אני משתדל להגיע לשם עם שחר, וקורע את עצמי בניסיון למצוא כל מין - אני שומע את השריקה הדקה ביותר, מאתר את משק הכנף הרחוק ביותר, את רשרוש הקנה שמסגיר, ואת הכל רושם באפליקציית eBird. במהלך עונת הקינון אני גם מנסה למצוא עדות לקינון של כל מין דוגר פוטנציאלי.

 

אין כמו במבה, נחל עקרון    צילום: יואב פרלמן

 

בית הגידול באתר הקבוע שלי הוא איכותי למדי. המדובר בנחל קטן המקבל מעט מים ממערכת המעיינות של עינות גיבתון, במרחק כשני ק"מ במעלה הנחל. כרגע יש בחלקים שונים של הנחל בתי גידול לחים מגוונים, מבריכות עמוקות וגדולות ועד שלוליות בוץ רדודות. לאורך הנחל מתקיימת צמחיית נחל עבותה, הנשלטת על ידי קנה מצוי כמובן. לא ממש חישת קנים מפוארת, אבל מספיק כדי להכיל מספר זוגות דוגרים של קנית קטנה, צטיה ואנפית גמדית. 

בגדה אחת של הנחל - מזכרת בתיה, עם גינות מפותחות בעלות עצים גדולים ושיחים עבותים. בגדה השנייה - שטחים חקלאיים, הכוללים פרדס, כרם נטוש, ושדות פתוחים שונים. כך בית הגידול המגוון משמש מספר נאה יחסית של מינים, אפילו בשיא הקיץ. 

 

מינים רבים דוגרים ממש באזור שבו אני הולך מדי בוקר. אך נחמד לפגוש בצורה פחות קבועה מינים שדוגרים רחוק יותר, מחוץ לשטח בו אני הולך, ומבקרים בנחל במהלך שוטטות. למשל, זוג דאות-שחורות כתף דוגר בחורשת אקליפטוס במרחק של כקילומטר וחצי. לעתים אני רואה אותן ממרחק רב עומדות על צמרת עץ יבש, או כשאני צופה באחד הפרטים מרפרף באלגנטיות מעל השדות הפתוחים. קנית אפריקאית איננה דוגרת במקטע זה של נחל עקרון, אלא רחוק יותר, בעינות גיבתון. לפני ימים אחדים פגשתי באחת במקטע שלי, מן הסתם פרט שמשוטט לאחר הקינון. עמוק לתוך יוני פגשתי בנודדי אביב מאחרים, וכבר מסוף יוני התחלתי לפגוש נודדי סתיו מקדימים. כתוצאה ממאמץ התצפית האינטנסיבי שלי באתר, הצלחתי למצוא בו כמה מינים מעניינים, כמו ורדית אירופית, עלווית לבנת-גבות ופיפיון זיתי. חריגות קטנות אלה מאסופת המינים הקבועה באתר התצפית מסבות לי סיפוק רב, ומתדלקות את המוטיבציה שלי לחזור לאתר הקבוע שוב ושוב.

ברודית קטנה - נקבה. 2.4.19 אילת     צילום: יואב פרלמן

 

הסוג השני של צפרות הוא ביקור באתרי תצפית איכותיים מרוחקים יותר, בטווח נסיעה קצרה מהבית שלי ישנם כמה אתרי צפרות איכותיים מאוד, למשל מאגר חולדה המעולה, או שדות האספסת העשירים של טל שחר. אתרים אלה אפשריים מבחינתי לצפרות אפילו במהלך השבוע, לפני השכמת הילדים או היציאה לעבודה. בכל הזדמנות שנקרית בדרכי, אני מבקר באתרי צפרות מרוחקים יותר. במהלך האביב סקרתי בהנאה רבה שטחי בתה נרחבים בשומרון, השתתפתי במירוץ אלופי הנדידה ובכנס מרכזי הצפרות הבינלאומי באילת, שם ציפרתי ללא הפסקה, הדרכתי טיול צפרות מטעם חברת Rockjumper לקזחסטן (44 תצפיות מלאות) ואוזבקיסטן (22 תצפיות מלאות),  Global Big Day בתחילת מאי היה ממש כיף (24 תצפיות). 

 

אני נענה בשמחה לזימונים לפגישות עבודה בכל קצוות הארץ, שם אני מנסה לדחוס צפרות בכל הזדמנות אפשרית. אני לא מבצע Big Year אמיתי - אני לא מטווץ' כל מין שמגיע לישראל שעוד לא נמצא ברשימה השנתית שלי. אך כשנקרית בדרכי הזדמנות סבירה להוסיף מין חדש לרשימה (למשל השחף האדום-מקור שנמצא לאחרונה בחוף זיקים), אני לא מתנגד...

קזחסטן - יוני 2019     צילום: יואב פרלמן - Rockjumper

 

מה הלאה? לפי הקצב הנוכחי, אני מקווה שאצליח לעמוד באתגר האישי שהצבתי לי, ואמשיך לצפר מדי יום לפחות עד סוף השנה. אני מצפה בכיליון עיניים לסוף הקיץ ולביאת הסתיו - הביאו לי את הנודדים! 

בהמשך החופש הגדול אשהה עם משפחתי שבועיים באנגליה, שם אולי יהיה מאתגר יותר למצוא אתרי צפרות טובים ומשמעותיים בקרבת המקום בו נשהה. יש היתכנות לביקור קצר בגיאורגיה בספטמבר, ואז צפרות בקצב מהיר במהלך הסתיו עד לסוף השנה.

 

באופן אישי, אני חובב אתגרים וממליץ להשתתף באתגרים כאלה למען ההתפתחות העצמית. האתגר הזה הוא ברמה אחרת - הוא מוביל אותי לחוויית צפרות מהעוצמתיות ביותר בחיי עד כה, ותופס חלק משמעותי מכלל הווייתי בתקופה זו. אני אמשיך לפתח את הצפרות ככלי לשמירה על יציבותי נפשית, במעגלי החיים הצפריים והלא-צפריים שלי. המשיכו לעקוב אחרי האתר שלי, ואחרי הפרופיל הציבורי שלי ב- eBird, כדי לראות איך אני מתמודד עם האתגר.

 

ולסיום תודות

לאשתי המדהימה למשפחתי התומכת, שמאפשרים לי להיעדר מהבית כל כך הרבה ולהקדיש כל כך הרבה זמן לצפרות - אוהב אותכם.

לחברי הצפרים, שחולקים איתי חוויות צפרות רבות, במיוחד לפיקי איש-שלום, יהונתן מירב, רע שיש, רוני לבנה ורבים אחרים.

וכמובן לכלבתי הנאמנה במבה, בת הלוויה המושלמת לצפרות. האו!

 

אחרי התצפית בשחף בחוף זיקים - מעתיקים קן של צב ים חום

צילום: פיקי איש שלום

 
land marks