שחף נדיר. מאוד

רצועת החוף האחרונה במישור החוף של ישראל, בערך 3 ק״מ אורכה, בין תחנת הכח של אשקלון לגבול הרצועה.

זה חוף הבית שלי כבר 10 שנים מאז שעברתי לגור באזור, אני פוקד אותו לא מעט ולפעמים יותר, תלוי בעונה ותלוי במצאי. הכל פה נזיל כי החוף סובל מהרבה הפרעות אנושיות (דייגים, אצנים, מהלכים, נסיעת רכבים, לכלוך בכל מקום) ולכן כולם מתעופפים די מהר ודי חשדניים למראה אדם אבל עדיין למרות שהוא לא שופע כמו מקומות אחרים הוא מציע כמה בתי גידול שונים המאפשרים בשטח קטן פגישות נעימות עם הרבה מיני עופות, זה דורש הרבה מזל ורצוי להגיע השכם בבוקר כשאין הרבה אנשים שמסתובבים שם או פשוט להסתובב קצת ולתצפת כי תמיד משהו בעל עניין עלול לצוץ.

 

בתי הגידול הם רצועת החוף, לגונת שפך השקמה הלא מקורית, השפך המקורי היה קילומטר ומשהו דרומה ואני יכול לדמיין מה היה שם בזמנו לפני הקמת המאגר והטיית השפך. הלגונה הנוכחית נוצרה לפני 4 חורפים בעקבות הגשמים - סכר המאגר גלש והמים סחפו את כל האפיק שהתחבר לים. באותו חורף נוצרו איי עצים שנסחפו גם הם אל תוך הים ומאז נסוגו המים אבל עדיין יש לגונה ונחל קטן באורך קילומטר וחצי. בנוסף דיונות חשופות ודיונות עם הרבה צומח ושרידי בוסתנים מישובים שהיו פה בעבר, לא רחוק נמצא מאגר מים לא נגיש בשטח אש, מאגר הביוב של זיקים ובחורף, תלוי בגשמים, מתמלא מאגר שקמה אשר בשנים ברוכות יוצר הרבה אגמים עונתיים בין הדיונות ואז גם מתמלאות בריכות החילחול דרומית לאשקלון. נוסיף לזה שטחים מיוערים, שטחים דמויי סוואנה, שדות חקלאיים ופרדסים וישובים מלאים בגינות, זה אזור מפגש בין כמה אזורי אקלים וכל זה מאפשר הופעת מינים רבים בכל עונות השנה, לא שופע אבל מגוון ולמי שמחפש ודאי ימצא שזה נכון.

 

החוף חולי אבל פה ושם נחשף כורכר שכנראה מסתתר תחת החול ויחשף בהמשך עקב הירידה בכמות החול המגיעה לחופינו, הרוח וסערות החורף משנות את פני השטח של החוף, עדיין קיימת צמחיה טבעית אבל מינים פולשים מכסים שטחים נרחבים. יונקים, זוחלים וחרקים נראים כאן, או מותירים את עקבותיהם מהפעילות הלילית.

 


רשימת מיני הציפורים שלי מחוף זיקים וסביבתו מתקרבת ל- 200 ואני בטוח שיש עוד מה למצוא שם. בינתיים אתם מוזמנים להציץ ברשימת המינים שלי. לחצו כאן.


 

שחפים בחוף זיקים: קל לזהות את השחף הבלטי (שני מימין), שאר השחפים "הגדולים" הם צהובי-רגל צעירים

וביניהם ניצב לו אחד "קומפקטי" - שחף אדום-מקור מתבגר (שנה שנייה). 17.7.19   צילום: גבי לויצקי

 

ביולי 2019 הצפר גבריאל לויצקי מצא שחף אדום-מקור בחוף זיקים. שחפים אדומי-מקור נדירים מאוד בישראל עם תצפית אחת או שתיים בשנה - בדרך כלל מדובר בפרטים צעירים בשנתם הראשונה או השנייה.

וזה די מפתיע כיוון שתפוצתו של אדום-המקור היא ים תיכונית: רוב האוכלוסייה מקננת במערב הים התיכון, אמנם, אבל לא מעט זוגות מקננים ב"שכונה" שלנו - 350 - 500 זוגות ביוון, 47 - 90 זוגות בטורקיה ו- 14 - 28 זוגות בקפריסין. מדוע אנחנו פוגשים אותם לעתים נדירות כל כך?

נתחיל מזה שרוב האוכלוסייה נודדת בסתיו אל חופי צפון ומערב אפריקה, כלומר - בכיוון ההפוך מאיתנו. חלק (קטן) מהאוכלוסייה בכל זאת נשאר לחרוף במזרח הים התיכון - קרוב מאוד אלינו, בחופי הים האגאי, אבל נראה שלשחפים אדומי-מקור יש נטייה חלשה לשוטטות. לדוגמה:

בימים אלה (אוגוסט) מרבית אוכלוסיית אדומי-המקור חוצה את מיצרי גיברלטר ומשם השחפים ממשיכים דרומה אל אתרי החריפה. בחופי האוקיינוס האטלנטי של מרוקו מצויים ריכוזים גדולים של שחפים אדומי-מקור אבל בחופי צפון ספרד - מין זה נחשב מבקר נדיר ביותר. בסקר ניתור עופות ים שערכו הספרדים בצפון מערב המדינה, מפברואר ועד חודש אוקטובר (בשנת 2006), מתוך 65,770 עופות ים נרשמו אפס (0) תצפיות בשחפים אדומי-מקור. 

סקר מקיף אפילו יותר נערך באותה שנה מחודש נובמבר ועד לחודש אוקטובר 2007 - הפעם נבדקו גם חופי פורטוגל. והתוצאות: 132,640 עופות ים ו… ניחשתם נכון, אפס אדומי-מקור. 

 

שחף אדום-מקור בחוף זיקים - נדיר מאוד בישראל. בקיץ, נדיר עוד יותר - 21.7.19   צילום: גבי לויצקי

 

בקיץ, ומחוץ לאתרי הקינון, שחפים אדומי-מקור "קיץ שני" הם ה"צפויים" יותר. למעשה מדובר בפרטים בשנה הקלנדרית השלישית לחייהם - משום מה את הקיץ שלאחר הפריחה לא סופרים להם.

דלתת נהר הליוברגט (Llobregat) שמדרום לעיר ברצלונה (כ- 180 קילומטרים מצפון לדלתת האברו - שם מצויה מושבת הקינון הגדולה ביותר בעולם של שחפים אדומי-מקור) מהווה אתר לינה חשוב לאדומי-מקור מתבגרים. בתצפיות שחפים שם, בין החודשים מאי-יולי, 72% מהשחפים אדומי-המקור הם פרטים "קיץ שני", 6% הם פרטים צעירים (קיץ ראשון), 15% הם תת-בוגרים (קיץ שלישי) ו-7% הם בוגרים. 

מהנתונים האלה החוקרים מסיקים שהפרטים הצעירים נוהגים להישאר באתרי החריפה, שהפרטים המתבגרים נודדים באביב צפונה אבל לא אל אתרי הקינון ושהפרטים התת-בוגרים כן מגיעים אל אתרי הקינון למרות שהם עדיין לא מקננים (אם תרצו - חזרה גנרלית). 

השחף מחוף זיקים הוא פרט צעיר - "קיץ ראשון" (בקע בשנה שעברה) וההופעה שלו בתאריך הזה אצלנו נחשבת חריגה מאוד.

 

שחפים אדומי-מקור נחשבו, בעבר, לנדירים ביותר בכל אזורי התפוצה שלהם. בשנת 1975 מנתה האוכלוסייה העולמית כ- 1,000 זוגות דוגרים בלבד וכול "השחפולוגים" דאגו מאוד. השינוי קרה בשנת 1981 כששחפים אדומי-מקור החלו לקנן בדלתת האברו שבצפון מזרח ספרד. 95 מיני עופות מקננים בדלתה העצומה ובמגוון מקומות החיות הלחים שבה. מה שמפתיע במקרה של השחפים היה הבחירה שלהם לקנן על החול, ולא על מצע סלעי - כך נמנעה תחרות על מקומות קינון עם הבריון השכונתי - השחף צהוב-הרגל המוכר לנו גם בישראל. ולבסוף הם נהנו משפע מזון - בעיקר "שלל לוואי" מתעשיית הדיג המקומית. בשנת 1983 הוכרזה דלתת האברו כאזור טבע מוגן ומספר הזוגות המקננים במקום עלה בקצב מעודד.

 

התפריט כולל בעיקר דגים ובשל כך מצוי בעיקר בחוף ובלב ים (עד 15 מיילים מהחוף) - 21.7.17    צילום: גבי לויצקי 

 

בשנת 1991, הוטלו הגבלים על הדייגים ונפח הדיג באזור הצטמצם מאוד. מה עשו השחפים? אילתרו, ובגדול.

באזור דלתת האברו מצויים שדות אורז ושם במים הרדודים מצויים "סרטני נהרות אדומים" (או סרטני ביצות אדומים - Red Swamped Crayfish). מדובר במין פולש אגרסיבי - חוץ מאוסטרליה ואנטארקטיקה, הוא התבסס בכל היבשות, הספרדים הביאו אותו מלואיזיאנה בשנות ה- 70 של המאה הקודמת, כיוון שסרטן הנהרות המקומי שלהם התמעט מאוד והרי אי אפשר להכין פאייה בלי פירות ים. בשנת 2013, לדוגמה, עמד יבול הסרטנים על 4,600 טונות וספרד נמצאה אז במקום השלישי בעולם באספקת הסרטנים האלה אחרי סין וארצות הברית. 

השחף אדום-המקור הפך שם, ממין חופי, אנין טעם שמקפיד לדוג בעצמו מזון טרי, לאופורטוניסט ממולח, כזה שאינו בוחל בשאריות דגים מרקיבות ו/או לפצח סרטנים הרחק מחוף הים. 

בשנת  2000 חזרה תעשיית הדיג לפעול בחופשיות, אוכלוסיית השחפים אדומי-המקור המשיכה לשגשג וכעבור שש שנים נספרו שם מעל 15,000 זוגות מקננים. גם היום, מושבת הקינון בדלתת האברו משמשת 67% מכלל האוכלוסייה האירופית, שמהווה מעל 90% מכלל האוכלוסייה העולמית. 

 

לצד השגשוג בדלתת האברו, אנשי שמירת הטבע בספרד ביקשו לעודד קינון שחפים אדומי-מקור במקומות פוטנציאלים נוספים - הפעם באזור ולנסיה. הם הציבו בובות ונעזרו בפרטים נכים כדי לשכנע את השחפים לנחות בתקווה שהמקום ימצא חן בעיניהם. 

בהמשך הובאו לאותם מקומות פוטנציאלים אפרוחים, שאותם החוקרים שיכנו בכלובים. הרעיון מאחורי אקלום האפרוחים קשור לעובדה ששחפים אדומי-מקור הם פילופטרים, כלומר - נאמנים למקום שבו הם בקעו. דווקא במקרה הזה נמצאה חשיבות גדולה לנוכחות הבובות והפרטים הנכים - אלה עודדו את רוחם של האפרוחים הרכים.

ולצד כל אלה, היה צורך לפתור את הבעיה הכי גדולה - שחפים צהובי-רגל. 

 

שחף צהוב-רגל נטפל אל השחף אדום-המקור בחוף זיקים - 21.7.19   צילום: גבי לויצקי

 

שחפים צהובי-רגל הם טיפוסים קשוחים מאוד, אוכלוסייתם מונה כחצי מיליון זוגות והצחקוק המרושע שלהם גורם לאדומי-המקור כאב ראש רציני. 

צהובי-הרגל מתחילים לקנן כמעט חודש לפני אדומי-המקור וכך הם בעצם "תופסים" את מקומות הקינון המוצלחים. הזכרנו, קודם לכן, שאדומי-המקור הם דייגים מצויינים ואניני טעם בעוד שצהובי-הרגל אוכלים הכל ללא קשר למידת הטריות של המזון. אבל יותר משאדומי-המקור הם דייגים מוצלחים, צהובי-הרגל הם קלפטופרזיטים בחסד עליון - במיוחד אם היחס המספרי נוטה לטובתם. ואם כל זה לא מספיק, אז צהובי-רגל נוהגים לפשוט על קינים של אדומי-מקור - לגנוב ביצים, לטרוף אפרוחים וגם פרטים בוגרים.

החוקרים ניסו לטפל ב"בעיית" צהובי-הרגל בכל דרך אפשרית (עם דגש על בכל…) אבל ההצלחה בעניין הזה הייתה שולית. תשע שנים נמשכו מאמצי האכלוס עם "הצלחה" קטנה, בעיקר בזכות אקלום האפרוחים. כל הכבוד לספרדים שהתאמצו מאוד, הציבו פקחים על איים נידחים בתנאי מזג אוויר קשים לפעמים, קראו טבעות, שינעו מזון והבינו שעם בובות גומי זה לא הולך, אז עברו לבטון. הם הצליחו, למרות הקול - המלגלג של צהובי-הרגל.

 

כיום מונה אוכלוסיית אדומי-המקור 21 - 22 אלף זוגות. המגמה יציבה או בעלייה והמין מרחיב את תפוצתו. מי יודע, אולי בעתיד אנחנו נזכה לקינון של שחף אדום-מקור על אחד משלושת איי ראש הנקרה - נחליאלי, תכלת ו… שחף.

 


 

מקורות

 

1. Pérez, Irene & Mínguez, Eduardo & Sarzo, Blanca & Villuendas, Elena & Oro, Daniel & Carda, Josep & Jimenez, Juan & Martínez-Abraín, Alejandro. (2009). Lessons from the management of Audouin's gull in Eastern Spain. 10.13140/RG.2.1.1090.8883. 


 

2. Gutiérrez, Ricard & Guinart, Emma. (2008). The Ebro Delta Audouin's Gull colony and vagrancy potential to northwest Europe. British Birds. 101. 443-447.

 

3. Sustainable Fisheries Partnership (SFP). Red swamp crawfish Guadalquivir delta. FishSource profile. In: FishSource [online]. Accessed [22 August 2019]. https://www.fishsource.org/fishery_page/4207

 

4. BirdLife International (2019) IUCN Red List for birds. Downloaded from http://www.birdlife.org on 23/08/2019.

 

 

 

עוד מהאזור של גבי

land marks