ברווזים ואנשים נדירים

נדב ישראלי 13/09/2019 00:00

אחד, שניים, שלושה, ארבעה... עשרה, עשרים, שלושים... מאה, מאה ועשרה.. מאה וחמישים... מאתיים ושמונים... שלוש מאות ושלושים. זהו? לא, יש עוד. 

שלוש מאות ארבעים, חמישים, שלוש מאות תשעים, ארבע מאות, ארבע מאות חמישים, ארבע מאות חמישים ואחד, אבע מאות חמישים ושניים. זהו. זהו? לא יכול להיות. תספור שוב. אחת, שתיים, שלוש... ארבע מאות חמישים ושניים.

ארבע מאות חמישים ושניים ברווזים משוישים - הכי הרבה שראיתי אי פעם בחיים שלי והמספר הגבוה ביותר שנספר בישראל לפחות 30 שנה! חייב להתקשר לגיורא גיסיס לספר לו, אה, גיורא כבר לא איתנו. חבל.

 

זה לא היה חלום, בתחילת ספטמבר 2019, אי שם בבריכות הדגים של עמק החולה, הסצנה הזו באמת התרחשה, באמת ספרתי (שלוש פעמים, כדי להיות בטוח) ארבע מאות חמישים ושניים ברווזים משוישים (אחד הברווזים הנדירים בישראל ובמזרח התיכון), ובאמת רציתי לספר עליהם לגיורא, ובאמת לא יכולתי, ובאמת חבל.

 

אז מי הוא הברווז המשויש?

הברווז המשויש הוא מין בסכנת הכחדה עולמית. תפוצתו מקוטעת עם מרכזים עיקריים במערב הים התיכון, צפון-מערב אפריקה, מזרח הים-התיכון ומערב ודרום אסיה. האוכלוסיות מבודדות זו מזו וכולן נמצאות בתהליך של ירידה מספרית. גורם האיום העיקרי על קיומן של אוכלוסיות הברווז המשויש הוא הרס בתי הגידול, בעיקר באזורי הרבייה. חלק גדול של האוכלוסייה העולמית, זה שבדרום-מערב אסיה, נמצא תחת איום חמור במיוחד עקב פעולות ייבוש נרחבות של ביצות דרום עיראק. קודם לפעולות ייבוש אלו, שהחלו בעשור האחרון של המאה העשרים, נאמדה האוכלוסייה העולמית ב- 34,000 עד 40,000 פרטים, עם כ- 8,000 - 13,000 זוגות מתרבים (מתוכם כ- 10,000 זוגות בביצות עיראק). 

כיום נאמדת האוכלוסייה העולמית ב- 14,000 עד 26,000. האוכלוסיות הקרובות ביותר לישראל הן אלו המקננות בצפון-מזרח סוריה, דרום טורקיה ובעיראק, מרחק של כ- 500 ק"מ.

 

ברווזים משוישים (וברכיה אחת) - עמק החולה     צילום: גיורא גיסיס

 

מעט מאוד מידע נאסף עד היום על הביולוגיה של המין, כגון: רבייה, תזונה, דרישות בית הגידול ותנועת אוכלוסיות. קיימת תוכנית פעולה בינלאומית להצלת המין והיא פועלת תחת כנפי האמנות הבינלאומיות להגנת עופות המים.

בישראל מוגדר הברווז המשויש כמין בסכנת הכחדה חמורה. רוב האוכלוסייה המקננת נמצאת בעמק החולה וזוגות בודדים גם בעמק זבולון ועמק יזרעאל. ניתן לראות ריכוזים של עד עשרות פרטים בסתיו ובחורף במספר אתרים בארץ. בסוף המאה התשע-עשרה ציין טריסטרם "מספרים גדולים" של מין זה בעמק החולה. אמוץ זהבי תאר אוכלוסייה של זוגות בודדים במהלך ייבוש הביצות והאגם בעמק החולה.

 

החל משנת 2003 נערך מעקב אחר קינון ברווזים משוישים בעמק החולה שהחל על ידי טליה אורון וגיורא גיסיס ונמשך על ידי יפעת ארצי ונוספים עד היום. בשנת 2018  תועדו בעמק החולה 30 משפחות של ברווז משויש וסך הכל מספר מקסימלי של 244 פרטים.

 

צמד משוישים      צילום: גיורא גיסיס

 

איים בזרם

אתרי הקינון של הברווזים המשוישים הם מקווי מים מתוקים רדודים, בעלי צמחיית גדה מפותחת. בשנים האחרונות אנחנו עדים לקינון נרחב של ברווזים משוישים במט"שים (מתקני טיהור שפכים - בריכות ביוב), בעמק החולה. עד חצי מהקינים בכל שנה נמצאו בבריכות אלו. בבריכות הביוב הגולמי, נוצרים "איים" של מגבונים ומוצרי טואלטיקה שונים - שם נובטת ומתפתחת צמחיית גדה כמו קנה מצוי, סוף ואחרים. בדיוק מה שהברווזים המשוישים אוהבים. כך, איי המגבונים הצפים בביוב גולמי הופכים להיות אתר קינון מועדף על הברווזים המשוישים בעמק החולה. עד כדי כך, שעל מנת להגן על הקינון, יצרנו שיתוף פעולה עם תאגיד הביוב האזורי, "קולחי גליל עליון", על מנת לתזמן את פעולות התחזוקה ההכרחיות כך שלא יפריעו לקינון. כדי לעקוב אחר התקדמות הקינון, גיורא גיסיס נאלץ לבלות שעות ארוכות בבריכות הביוב, מה שהוסיף לריח הסיגריות והקפה, גם ריח של ביוב.

 

מספרי שיא בספירת ברווזים משוישים - ספטמבר 2019

 

 

 

ומי הוא גיורא גיסיס?

גיורא עבד שנים רבות בחברה להגנת הטבע וברשות הטבע והגנים - בספירות של כל מה שזז ופיחלוץ מה שכבר לא זז. הוא ספר ברווזים משוישים, שדמיות, צבאים, חזירים, קורמורנים, נשרים ומה לא. גיורא היה שותף בעשרות פרויקטים שונים והשקיע בהם אינסוף זמן, אנרגיה ואהבה. הוא עבד גם כמפחלץ ואוצר בבית אוסישקין, המוזיאון לטבע, ולשם כך נסע ללמוד פחלוץ וארגון אוספים במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון (Natural History Museum ). גיורא היה איש מקצוע מעולה, עם המון ניסיון.

 

הצפר גיורא גיסיס סופר עופות מים     צילום: נעם רווח

 

היכרנו במהלך עבודה משותפת בפרויקט להגנה על מושבות הקינון של השדמיות בעמק החולה. גיורא עזר לנו בעבודת השדה והמעקב אחרי מושבות השדמיות ועם סבלנות של פיל (ובעזרת לא מעט קפה וסיגריות), הוא ישב ימים שלמים, צפה בהתנהגות השדמיות ותיעד הכל לפרטי פרטים - הכל נרשם. עם עט. במחברת. רצוי בלויה ומרוטה. 

עונת הקינון של השדמיות נגמרת לקראת אמצע יוני ואז בדיוק הגיע הזמן לספור את הברווזים המשושים. גיורא הזמין אותי להצטרף אליו לספירות ולימד אותי איפה לחפש את הברווזים, מתי האימא מוציאה את האפרוחים ממסתור הקנים הבטוח ל"טיולים" ברחבי המים ואיך לרשום את גודל האפרוחים. הוא קרא להם אפרוחים בגודל  מטבע של "עשר אגורות" או גודל "חצי שקל". 

מדי שנה הוא נהג לפקוד את כל מקווי המים המתאימים בעמק החולה (כולל בריכות ביוב מצחינות), מחפש ומוצא את משפחות הברווזים המשוישים, סופר ורושם הכל במחברת לפרטי פרטים.

ב- 7.2.2019 יצא גיורא מביתו בראש פינה לטיול, כפי שעשה כמעט מדי יום, ונפטר במהלך הטיול. הוא נמצא לצד השביל עליו הלך. הוא חסר מאז מאוד.

אז באותו בוקר בתחילת ספטמבר 2019, כשנדהמתי לספור ארבע מאות חמישים ושניים ברווזים משוישים בבריכה אחת, נורא רציתי להתקשר לגיורא ולספר לו. שישמח גם הוא מכמה שהברווזים המשוישים הצליחו השנה, ולשמוע אותו אומר "יופי חי".

 

 

הכתבה מוקדשת לזכרו של גיורא גיסיס ז"ל

צילום: עמיר בלבן

 
land marks