תוכי סנגלי בישראל

יואב פרלמן 21/09/2019 00:00

חברת העופות בישראל בימינו אנו כבר מזמן איננה מייצגת את ימי התנ"ך. מינים זרים רבים תופסים מקום דומיננטי בנוף הצפרות הישראלי. הצוצלת הובאה למזרח התיכון על ידי הרומאים (ככל הנראה), והיא כבר הפכה לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. הדררה, והמיינה ההודית, שני מינים בולטים מאוד, התבססו בישראל בעשרות השנים האחרונות והתפשטו מאד כל חלקי הארץ. התוכי הנזירי והזרזיר הבורמזי התבססו בעיקר באזור המרכז בעשור האחרון.

התהליך בו מינים זרים מתבססים במחוזות חדשים כתוצאה מפעילות אדם (לא כתוצאה מהרחבות תפוצה טבעיות) מוכרת ונחקרה לעומק. מחקרים רבים בעולם תיארו תהליכי התבססות של מינים פולשים במחוזות חדשים, וחלקם מצביעים על הנזקים של מינים זרים ופולשים למערכות הטבעיות ולחקלאות. אולם בישראל מעטים המחקרים על מינים פולשים, ובמיוחד אלה המעידים על קשר ישיר בין התבססות מינים זרים לבין מצב מינים טבעיים, הן ברמת הפרט והן ברמת האוכלוסיה. למשל, המחקר של Charter וחובריו (2016) מצא כי ישנה תחרות על אתרי קינון בין מיינות לדרורי בית וירגזים בתל אביב.

 

תוכי סנגלי - מישור החוף הדרומי   צילום: גבי לויצקי

 

ישנה חשיבות בתיעוד התבססות מינים פולשים וזרים בישראל, בין השאר כדי לאפשר ממשק וגילוי מוקדם שלהם. אולם, לתיעוד התבססות מינים פולשים ישנה משמעות נוספת, שונה לגמרי. כידוע, צפרים רבים מנהלים רשימות של הציפורים בהן צפו, למשל במדינת מגוריהם או בחלק של העולם בו הם גרים. ניהול רשימות מינים הפך לחלק מרכזי למדי בצפרות עבור רבים בתחום. צפרים נוסעים לקצוות הארץ כדי לראות מין נדיר שהגיע לישראל, כדי להוסיף אותו לרשימה שלהם. מגדילים לעשות כאלה שמשקיעים מאמצים ניכרים לראות את כל ציפורי האזור הגיאוגרפי בו הם חיים (למשל המערב הפליארקטי בו ממוקמת ישראל), או את הרשימה העולמית שלהם. בישראל ניתן לציין כמה צפרים שהתברגו בצמרת העולמית - רמי מזרחי ורוני לבנה 'מתחרים' בקטגוריית רשימת המערב הפליארקטי, ועוז חורין 'מתחרה' בקטגוריית משפחות העולם. 

 

מימין לשמאל: רוני לבנה, עוז חורין ורמי מזרחי - מאי 2019 קפריסין 

 

אז מה הקשר לסיפור שלנו? אל הרשימות האלה מצטרפים גם מינים זרים ופולשים שהתבססו במדינות שונות ונוספו לרשימת המינים של אותה המדינה ומכאן לרשימה של המרחב הגיאוגרפי. כך, למשל, באיטליה התבססו אוכלוסיות של Red-billed Leiothrix, בפורטוגל Black-headed Weaver ובהולנד Bar-headed Goose. אוכלוסיות אלה מבוססות די שנים כדי למצוא את דרכן אל תוך הרשימות של אותן מדינות, ומכאן לרשימות של המערב הפליארקטי. צפרים שמשקיעים ברשימת המינים שלהם במערב הפליארקטי מכתתים רגליהם גם אחר מינים אקזוטיים אלה. גם בישראל נכנסו לרשימתנו מינים זרים שונים, כגון תוכי נזירי וזרזיר בורמזי. מינים אלה מקיימים  במערב הפליארקטי אוכלוסיות בנות-קיימא רק בישראל. לכן, צפרים אירופאים רבים המגיעים לישראל לצפרות 'סטנדרטית' בסוף מכתתים את רגליהם לפארק הירקון למשל, כדי להוסיף לרשימתם המתארכת גם את המתאזרחים הזרים.

 

מרגיש בבית - תוכי סנגלי

צילום: גבי לויצקי

 

מתאזרח חדש פוטנציאלי בישראל, שלהערכתי נמצא בדרך להתבססות, הוא התוכי הסנגלי. מין זה מקורו במרכז אפריקה, ביערות היובשניים שמדרום לסהרה, מניגריה במרכז אפריקה עד למדינות מערב אפריקה – סנגל וגמביה. הוא שייך לסוג Poicephalus, שונה מהדררה למשל, בעל זנב קצר וראש גדול. פירוש שם הסוג הוא 'ראש שונה', משום שלרוב מיני הסוג ראש בגוון שונה משאר הגוף. סימן זיהוי בולט שלו הוא הבטן הכתומה. קריאתו רמה וצורמת. כמו תוכים רבים מאד, הוא נפוץ בשוק ציפורי המחמד, והוא חביב מאד על מגדלים. חיבתם של המגדלים הביאה אותו בכלובים לחלקים נרחבים בעולם, כולל לישראל. אמנם אוכלוסיות הבר שלו אינן מוגדרות בסכנת הכחדה עולמית כרגע, אך עתידו לא מעודד: ניסיון העבר מלמד כי לחץ צייד כבד באזורי הדגירה הטבעיים יכול להביא לסכנת הכחדה של תוכים בטבע. לדוגמא, התוכי האפריקאי האפור (מכונה ג'אקו) נתון לסכנת הכחדה עולמית בדרגה השנייה בחומרתה, EN. צייד חסר אבחנה באפריקה, יחד עם הרס בתי גידול, הביאו את המין הזה לסף הכחדה עולמית בטבע.

בישראל, החלו תצפיות בתוכי הסנגלי בטבע כבר לפני כשני עשורים, אך התרבו בערך בחמש או שש השנים האחרונות. בשנתיים האחרונות רוב התצפיות מרוכזות במישור החוף הדרומי, מצפון לאשקלון ומדרום לה. באזורים אלה נצפים לעתים ריכוזים לא קטנים יחסית, כולל להקות של עשרות פרטים. פרטים מעטים יותר נצפים צפונה ומערבה משם, עד למרחב רמלה, רחובות והשפלה שם כנראה היה המקור של הפרטים שברחו. אין תיעוד מסודר של הקינון בישראל, אך ניתן להניח כי מספר לא קטן של זוגות דוגרים בישראל. עם זאת, כרגע לא נראה שהאוכלוסייה גדלה באופן מהיר. כרגע לא מוכרים נזקי חקלאות שנגרמים מתוכי סנגלי, אך מניסיון העבר מיני תוכים פולשים עשויים בהחלט לגרום לנזקי חקלאות משמעותיים.

 

תנאי קבלה: שלושה דורות. אצל תוכים זה לוקח קצת זמן. נמתין בסבלנות    צילום: גבי לויצקי

 

מתי מין פולש נוסף לרשימת ציפורי המדינה?

אין כיום סמכות רשמית לניהול רשימות ציפורי המדינה. בחלק ממדינות המערב, ארגון צפרות מוביל מנהל את הרשימה ה'רשמית', לדוגמא ה- American Birding Association בצפון אמריקה, או British Ornithologists Union בבריטניה. בחלק ממדינות אירופה, ועדת הנדירים (שהיא איננה רשמית) מנהלת למעשה את הרשימה הארצית, למשל ועדת הנדירים של הולנד שהיא חלק מהאירגון Dutch Birding. מעיון באתרי האינטרנט של אלה, ניתן להבין מתי מין פולש נחשב 'מתאזרח'. 

כלל המפתח הוא האם המין מקיים אוכלוסייה בת-קיימא, המתבססת על פרטים שחיים ומתרבים בטבע באופן בלתי-מופרע ולא על אספקה תדירה של פרטים שבורחים מהשבי. מושג ה'אוכלוסייה בת-קיימא' מורכב, ולצורך העניין יכול לכלול שרידות של אוכלוסיית הבר במשך שלושה דורות. אצל תוכים, אורך הדור (הגיל הממוצע של פרטים מתרבים) הוא ארוך, לכן ייתכן ונצטרך להמתין עוד מספר שנים לא קטן לפני שנוכל להבין האם המין מבוסס בישראל או לא. אני אישית מעריך שמין זה יצליח להתבסס בישראל, על בסיס ההצלחה שלו במרחב מישור החוף הדרומי. לדעתי, בעוד כמה שנים נוכל להכריז על התוכי הסנגלי כעל מין 'מתאזרח' חדש לישראל.

 

תוכים נזירים בפארק הירקון    צילום: גידי קרטס

 

מספר לא קטן של צפרים אירופאיים הגיעו לישראל בשבועות האחרונים לצפות בשני מינים מזדמנים למערב הפליארקטי - שרקרק לבן-גרון וכחל צהוב-מקור. מתוך הערכה שהתוכי הסנגלי יתאזרח בישראל בשנים הקרובות, ומשום שאין מקום אחר במערב הפליארקטי בו מתבססות אוכלוסיות של מין זה, חלק מהצפרים האירופאיים ביקרו באתרים בהם נמצא התוכי הסנגלי, והוסיפו אותו לרשימתם כ'מין ביטוח'. אני הגבתי לכך בחיוך קל, אבל כל אחד רשאי להשקיע את זמנו, כספו ומרצו כראות עיניו. בינתיים, אנחנו יכולים ליהנות, או לחשוש, מציפור חדשה בנופי ישראל.

 

תודה מיוחדת לצפר והצלם גבי לויצקי על התמונות של התוכי הסנגלי ועל המידע ממישור החוף הדרומי, ולאוהד הצופה מרשות הטבע הגנים על המידע על תפוצתו בישראל.

land marks