דורס דורס דורס

ערד בן דוד 26/09/2019 00:00

נדידת העופות הדורסים הופכת, בימים אלה, לחוויה מהנה במיוחד. המסה הגדולה של איות הצרעים כבר חלפה אותנו - במספרים נהדרים, אבל גם בגובה בלתי אפשרי ובשיא החום… גם מגוון המינים ב"ימי האיות" קטן וגם מספר הצפרים - שמעזים לשבת ולהתבשל בעמדה מאולתרת בחיפוש אחריהן. עד שמגיע זמן העיטים.

באופן כללי, מאמצע חודש ספטמבר תנאי הדאיה משתפרים במערב הארץ - עיטי החורש חולפים אותנו במספרים גדלים והולכים ואיתם מגוון נהדר של נודדים נוספים: בזי ערב, ניצים קצרי-אצבעות, חיוויאים, זרונים, שקנאים ואחרים.

 

עיט גמדי "כהה" - 19.9.19 גבעת השלושה     צילום: יגאל סימן-טוב

 

אלו גם הימים החזקים של העיט הגמדי - הקטן מבין העיטים באזורינו. אורך גופו של העיט הגמדי  כ- 45 סנטימטרים בלבד, מוטת הכנפיים 113 - 134 ולמרות ממדיו הצנועים (כשל עקב חורף), יש לו טמפרמנט של עיט אמיתי.

כמו אצל מיני דורסים אחרים, גם אצל העיטים הגמדיים הנקבות גדולות מהזכרים, בכ- 10%. בתצפית בשדה ההבדלים האלה כמעט שאינם מורגשים אבל על המשקל הם ברורים יותר: משקלן הממוצע של הנקבות הוא 900 גרם לעומת 600 גרם במקרה של הזכרים. 

כך, באופן תיאורטי, הנקבה אמורה להסתדר עם פרטי טרף גדולים, הזכר עם פרטי טרף קטנים וזריזים והרי לכם בנק מטרות עשיר ביעדים.

אבל עם כל הכבוד לבנק מטרות וחלוקה בנטל, לאחר בקיעת הגוזל\ים (1 - 2), הזכר הוא המפרנס הכמעט בלעדי ואילו הנקבה לוקחת לעצמה את מלאכת ההגנה על הקן ועל הטריטוריה. באמת תודה לך.

 

נהוג לחשוב שציפורים מהוות את עיקר התפריט של העיט הגמדי. 

בספרד, שם מקננים אלפי זוגות, חוקרי הטבע מקדישים למין זה תשומת לב רבה. חוקר אחד, חוזה שמו, אסף 202 צניפות ושרידי טרף בשלושה אזורים שונים (אך סמוכים) אשר מאופיינים במקומות חיות שונים. התוצאות במחקר הזה הצביעו על יתרון ליונקים עם 41%, במקום השני נמצאו הציפורים עם 36% וב-21% הנותרים נמצאו שרידים של הלטאה המקומית (Ocellated Lizard) שהיא אנדמית לדרום מערב אירופה.

רוב היונקים שהעיטים צדו היו ארנבונים צעירים ורוב הציפורים היו זרזירים שחורים, צעירים גם כן. מעל 90 אחוזים מפרטי המזון נמצאים בטווח המשקלים שבין 27 - 243 גרמים - בגלל הזרזירים שמשקלם כ- 70 גרמים. אם מוציאים את הזרזירים מהמשוואה, נראה שהעיט הגמדי מחפש מטרות בטווח המשקל שבין 81 - 243 גרם - שם נמצאים הארנבונים, הלטאות ועופות כבדים יותר כמו יונים, כרוון, קיכלי גדול, שליו נודד, חובה קטנה ואחרים. אפילו בז מצוי היה שם.

על פי הממצאים, העיט הגמדי מוותר על חרקים, דו-חיים וזוחלים קטנים שניצודים על ידי דורסים אחרים, בעלי ממדי גוף דומים, המצויים בשטח המחקר - כגון עקב חורף, דיה שחורה ודיה אדומה.

 

עיט גמדי לאחר ניסיון ציד מוצלח - שדות טל שחר 19.9.19     צילום: אלי לוין

 

העיט הגמדי נודד בחזית רחבה ולמרות שיש תצפיות מאיים בים התיכון - מה שמרמז על אפשרות שיש פרטים שנודדים מעל הים, רוב העיטים בוחרים לנדוד מעל היבשה ולהיעזר בצווארי בקבוק מסורתיים - כגון מיצרי הבוספורוס וגיברלטר. 

חציית מיצר גיברלטר, שרוחבו כ-14 קילומטרים באזור הצר שלו, אינה משימה פשוטה עבור העיטים הגמדיים - רבים מהם נוהגים להתעכב בסביבת המיצר ואחרים יוצאים לדרך ואז מקבלים "רגליים קרות" וחוזרים. במחקר אחר החוקרים הצמידו משדרי לוויין לגבם של חמישה פרטים בוגרים - מהנתונים שהתקבלו נמצא שקצב הנדידה היומי של העיט הגמדי הוא 200 קילומטרים בממוצע ושפרט אחד נאלץ להמתין בסבלנות 6 ימים עד שמזג האוויר איפשר לו לחצות את המיצר. בסתיו 2018, דרך אגב, חצו את מיצר גיברלטר 37,000 עיטים גמדיים.

 

בישראל, העיט הגמדי שכיח יותר בנדידת הסתיו. בשנים האחרונות עמדת "אפק" (אשר נמצאת בפארק אפק) היא היחידה שפועלת במסגרת סקר נדידת הסתיו. בשנת 2017 נספרו שם 200 עיטים גמדיים, שנה מאוחר יותר 117 והשנה נספרו בעמדה 78 פרטים עד כה. ברור שהמספרים גדולים יותר - הכל תלוי במידת המאמץ. בשנת 2014, כשסקר הסתיו "חזר" הביתה לכפר קאסם, צוות הסוקרים אייש חמש עמדות - מצומת סגולה (פתח תקווה) במזרח הקרוב ועד אורנית שבמזרח הרחוק - תוצאות הספירה הסתכמו ב-619 עיטים כאשר יום השיא נרשם ב- 24.9 עם 51 פרטים. 

מי שזכה להשתתף בסקר כפר קאסם המיתולוגי, אי שם בשנות השמונים, זוכר הרבה עמדות והרבה יותר עיטים גמדים: 1,200 בסתיו 82 ו- 2,000 בסתיו 86 - מספר שיא. 

 

נדידת הסתיו של העיט הגמדי - נתונים מעמדת אפק     Trektellen

 

גם מרכז הצפרות באילת עוקב אחר נדידת הדורסים, באביב, על ידי צפרים המוצבים בשתי עמדות. המספרים באילת נמוכים, עם ממוצע שנתי של 157 עיטים גמדיים בלבד. היה נחמד עם יותר עיטים גמדיים היו עוברים דרך ישראל. מצד שני אולי עדיף כך - כיוון שכך הם לא חייבים להצטופף מעל "המטווח" הלבנוני. אולי זאת אחת הסיבות שבזכותה העיט הגמדי, שאוכלוסייתו באירופה נאמדת בכ- 23,000 - 29,000 זוגות (31% מכלל האוכלוסייה העולמית) הוא בין העיטים היחידים באזורינו שאינו שרוי בסכנת הכחדה (ביחד עם עיט חורש).

 

העיט הגמדי נוהג לנדוד לבד או בקבוצות קטנות של 2 - 3 פרטים, בנפרד מהמסה הכללית שנמצאת בשמיים בזמן נתון ולא פעם בגבהים נמוכים יותר. מבין הדורסים הנודדים, הוא היחיד שנוהג להפסיק את הנדידה לטובת… ציד.

ככה פתאום, באמצע הדרך בכיוון דרום (בסתיו) הוא אוסף את כנפיו אל צדי גופו ועובר לצלילה נהדרת! לעתים באונך לקרקע. 

מה הוא ראה שם? כנראה יונה. מה הסיכוי שהוא יצליח לצוד אותה? נמוך. האם זה שווה לו את המאמץ? לעיט זה לא משנה… נראה שהוא פשוט לא מצליח לעמוד בפיתוי. 

על כתפו האחת עומד עיט גמדי במופע כהה שלוחש לו: "תהיה מציאותי, הסיכויים להצלחה נמוכים, בוא נמשיך לאפריקה…" ועל כתפו השנייה עיט גמדי במופע בהיר שלוחש: "תראה את היונה השמנמנה הזאת… למרוט אותה! וחוצמזה, צלילה הגונה - לפחות פעם ביום, היא מתכון בטוח למצב רוח. נהדר…"

עיטים גמדים מסוגלים ליירט ציפור באוויר אבל זה נדיר. רוב הדריסות מתרחשות על הקרקע, לאחר צלילה תלולה ובלימת חירום בגובה כלום. מבחינת הציפור שעל הקרקע, יש כאן "בום" רציני.

 

עיט גמדי "כהה" - שימו לב ל"פנסי הנחיתה" הלבנים... סימן זיהוי חשוב עבור פרטים בעלי מופע כהה     צילום: אלי לוין

 

אפרופו מופעים, כ- 60% מהפרטים שנצפים בישראל הם בעלי מופע בהיר. על פי הדוקטור עוזי פז, מי שכתב את כרך 6 באנציקלופדית החי והצומח (הכרך העוסק העופות), היחס בין המופעים בסתיו 82 היה 3:4 לטובת הפרטים הבהירים. באביב 77, לעומת זאת, נספרו באילת 175 פרטים והיחס היה 1:1.

ההבדל בין המופעים בולט מאוד, כמובן, אבל רק אם צופים בעיט מלמטה. במבט מלמעלה אין כמעט הבדל בין המופעים. לא קשה לזהות את העיט הגמדי, במיוחד כשמדובר בפרטים בהירים. פרטים בעלי מופע כהה, לעומת זאת, עלולים לבלבל קצת כיוון שהם דומים למיני דורסים אחרים שנודדים בימים אלה, כמו דיות שחורות וזרוני סוף. אחד מסימני הזיהוי הבולטים והמיוחדים של העיט הגמדי הוא "פנסי הנחיתה" - אותם כתמים לבנים שמצויים במפגש שבין הגוף לכנפיים ובולטים במיוחד אצל העיטים הגמדיים בעלי מופע כהה. 

 

עיט גמדי "בהיר" דואה מעל תעלת הביוב של משמר העמק - 23.9.19. בשתי התמונות מופיע אותו פרט

במבט מלמעלה שני המופעים (הכהה והבהיר) נראים אותו דבר.   צילום: אלדד אמיר

 

שנה חלפה מאז תאונת הדרכים של יגאל סימן טוב הצפר הנלהב. תקופת השיקום של יגאל ארוכה וכואבת אבל על הציפורים הוא לא מוותר. חבריו הטובים מסיעים אותו לכל קצוות הארץ כדי לצפות בציפורים וגם אשתו המסורה מפגינה רוח התנדבות ראויה להערכה. ביום חמישי ה- 19.9.19, היא "הצטרפה" אליו לתצפית בנודדים בגבעת השלושה ושם הם ספרו 40 עיטים גמדיים. עבור יגאל זה היה יום שיא של עיטים גמדיים: 40 בגבעת השלושה ועוד 20 ממרפסת הבית באורנית. 

באותו יום הצלם אלי לוין בחר לחגוג את יום הולדתו בשדות של טל שחר, שם הוא זכה במתנה מיוחדת - דורס דורס דורס.

עיט גמדי טורף בז מצוי - 19.9.19 טל שחר     צילום: אלי לוין

מזל טוב אלי,

רפואה שלמה יגאל

דרך צלחה עיט גמדי

 


מקורות

 

1. Veiga Jose P FOOD OF THE BOOTED EAGLE HIERAAETUS PENNATUS IN CENTRAL SPAIN Raptor Res 20 3 4 120 123 1986 WR 207 Mus Nac Clenc Nat CSIC Jose Gutierez Abascal 2 Madrid 28006 Spain.

 

2. Mellone, Ugo & De la Puente, Javier & López-López, Pascual & Limiñana, Ruben & Bermejo, Ana & Urios, Vicente. (2013). Migration routes and wintering areas of Booted Eagles Aquila pennata breeding in Spain. Bird Study. 60. 10.1080/00063657.2013.781113. 

 

3. BirdLife International (2019) Species factsheet: Hieraaetus pennatus. Downloaded from http://www.birdlife.org on 26/09/2019.

 

4. Autumn bird migration at the Strait of Gibraltar by Migres Foundation. Maghrebornitho - Birding and Ornithology in Morocco and the Maghreb. 

 

 

5. פז, עוזי, 1986, האנציקלופדיה לחי ולצומח בא"י, כרך 6 הוצ' החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון.

 

 

 

עוד על סקר נדידת הסתיו

land marks