ספירת הציפורים ה-15 יוצאת לדרך

ספירת הציפורים נמשכת עד ל-1.2.20

 

ספירת הציפורים הארצית בחצרות מתקיימת בפעם ה-15 ברציפות.

השנה מיזם הספירה קיבל חיזוק בהיבט המדע האזרחי בעקבות פרסום מחקר שנעשה לאחרונה בכתב העת Biological Conservation על ידי פרופ'-משנה אסף שוורץ וד"ר אגת קולאוני מהטכניון. 

שמו המתורגם של המחקר הוא: "כאשר המנצחים הם המפסידים: מינים פולשים דוחקים את המנצחים המקומיים בתהליך ההומוגניזציה הביוטית".

הומוגניזציה ביוטית - Biotic Homogenization משמעותה מצב בו מספר מינים "ג'נרליסטים" חזקים, משתלטים ודוחקים ואף גורמים להכחדה של מינים מקומיים, שהם בדרך כלל בעלי דרישות ייחודיות מבחינת בתי גידול. הסיבה לכך היא השינויים שמחולל האדם בסביבה שכתוצאה מהם נוצרת "האחדה" בתנאי בתי הגידול ולכן מינים מתמחים בבתי גידול טבעיים,ייחודיים, מתקשים לשרוד.

 

בקרב הציפורים, מספר קבוצות זוהו כ 'המנצחים' בתהליך זה (למשל מיניים עירוניים מקומיים כגון דרור, מינים פולשים כגון מיינה ומינים ג'נרליסטים כגון עורב אפור). עם זאת, ככל שאוכלוסיות ה'מנצחים' האלה גדלות, תתכן גם תחרות בין הקבוצות עצמן. המחקר מראה כי המינים הלא-מקומיים מבין 'המנצחים' הם הזוכים העיקריים בתהליך ההומוגנציה הביוטית.

עורב אפור - פיצח את השיטה     צילום: יהודית קאופמן 

 

השינויים בנוף הארץ-ישראלי במהלך המאה ה-20 הובילו לעלייה בגודל האוכלוסיות של מינים כדוגמת דרור הבית, הדוכיפת, הבולבול ואחרים. אך במאה ה-21 המגמה השתנתה. מינים שהתבססו בארץ בעבר מוצאים עצמם מפסידים במלחמה נגד הפולשים. 

כדי לבחון את המגמות באוכלוסיות הציפורים בארץ במהלך 15 השנים האחרונות התבסס המחקר על שלושה מסדי נתונים:

1.סקרים ומחקרים שנעשו בפארק הירקון על ידי אסף שוורץ בעצמו ותלמידיו.

2. ספירת הציפורים הארצית הגדולה- בהובלת המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר והחברה להגנת הטבע, מיזם שהחל בשנת 2006.

3. ניטור ארוך טווח שנמשך למעלה מ- 20 שנה בשמורת הטבע ברמת הנדיב.

 

המחקר מצביע על ירידה מובהקת בשכיחותן של ציפורי בר נפוצות בישראל, כגון דרור-הבית, דוכיפת, בולבול וצופית ובמקביל - עלייה במספר הציפורים המתפרצות (עורב, יונה, צוצלת) ובעיקר עליה בקצב מסחרר של הפולשות - המיינה והדררה בהיקף של 843% ו-250% (בהתאמה)

 

איור 1: השינויים בשכיחות בסקרים של ציפורי בר מקומיות לעומת ציפורים פולשות במהלך 15 השנים האחרונות, כולל הערכה עתידית. על ציר ה-Abundance :Y, על ציר ה-X: השנים 2010 ו-2015.

מתוך המחקר When the winners are the losers של פרופ'-משנה אסף שוורץ וד"ר אגת קולאוני מהטכניון

 

לדברי החוקרים, תפוצת המינים הפולשים ממוקדת כיום בעיקר באזורים עירוניים וכפריים אך יש סימנים שמעידים שמינים אלה יגיעו גם לאזורים אחרים ברחבי ישראל. לכן חשוב מאוד לייצר ממשק לעצירת התפשטותם.

 

השוואת תוצאות המחקר של אסף שוורץ לתוצאות הספירה הגדולה:

התמעטות דרורי הבית וציפורים אחרות בערים מסוימות ובפארק הירקון הייתה איטית  לאורך השנים, כפי שנראה בתוצאות סיכומי השכיחויות היחסיות של ספירות הציפורים בקנה מידה ארצי  (איור 2). הירידה הובחנה בעיקר בשלוש השנים האחרונות (איור 3).

 

איור 2: שכיחות יחסית ארצית של מיני הציפורים  בספירה בין שנת 2006 ועד 2015

איור 3: שכיחות יחסית ארצית של מיני הציפורים בספירה בשנים 2016 - 2019

 

מכיוון שהיו ספקות באשר לאמינות תוצאות הספירה, נערכו השוואות בין ספירות של סופרים מומחים לכלל הסופרים. השוואות אלה הראו שהתוצאות של הספירה משקפות היטב את מצב הציפורים, תמיד. (עיינו בסיכום ספירת 2017 וגם בתיזת של המחקר שלי)..

התוצאות מראות שוב ושוב שניתן לסמוך על התוצאות של ספירת הציפורים. 

 

האם הירידה הניכרת במספר ובשכיחות דרורי הבית והבולבול אכן קשורה לעליה במינים הפולשים?

האם הציפורים הפולשות מאיימות גם על הטבע שבשטחים הפתוחים שמחוץ לישובים?

 

אתם יכולים לסייע לענות על שאלות אלה על ידי כך שתמשיכו לדווח ב-eBird על התצפיות שלכם ובמיוחד על ידי כך שתשתתפו בספירה הגדולה. אתם מוזמנים גם להפיץ את דבר הספירה הלאה, כדי שעוד אנשים ישתתפו.

צחצחו משקפות, כתבו בגוגל 'ספירת הציפורים' או היכנסו ישירות למידע על הספירה שנמצא בקישור: https://www.teva.org.il/birdscount.

צאו, סיפרו, דווחו ו..תהנו!

 

מקורות


Colléony, A., &Shwartz, A. (2019). When the winners are the losers: Invasive alien bird species outcompete the native winners in the biotic homogenization process. Biological Conservation, 108314.‏

 

 

land marks