תוצאות ספירת הציפורים - 2014

ספירת ציפורי הבר בחצרות בשתוף ציבור-  תוצאות ספירת 2014

 

הקדמה

 

מיזם "ספירת ציפורי הבר בחצר בשיתוף הציבור", נערך אחת לשנה בישראל, החל משנת 2006 ומנוהל על ידי המרכז לטיפוח ציפורי בר בחצר ובגינה. החל משנת 2014 שותף גם מרכז הצפרות הישראלי.

 

 

מטרות המיזם הן לעקוב אחרי השתנות אוכלוסיות הציפורים בקרבת משכנות האדם במשך השנים, למען שמירה על הציפורים ובנוסף, מגוון הציפורים משקף את מצבה של המערכת האקולוגית בישובים.  

כמו כן למיזם מטרה נוספת - לקרב את הציבור אל הציפורים והטבע.

 

במסגרת המיזם מוזמן הציבור הרחב, מכל הישובים בישראל, בכל הגילאים והמגזרים, לצאת ולספור פעם אחת, או יותר, בתצפית של חצי שעה, את הציפורים בגינה או בחצר בישוב. המיזם מתמקד ב-15 ציפורים שהן הנפוצות בגינות, אבל המשתתפים מתבקשים לדווח גם על תצפיות בציפורים נוספות הספירה מתקיימת במועד קבוע מידי שנה, בסוף ינואר ובתחילת פברואר.

 

מידי שנה משתתפים מאות אנשים בספירה, מכל רחב הארץ ומספר המשתתפים עולה משנה לשנה. כמו כן משתתפים במיזם מוסדות חינוך רבים הכוללים גני ילדים, בתי-ספר יסודיים ועל-יסודיים ואף מכללות (בשנת 2014 השתתפו 205 מוסדות חינוך!). המידע המעובד של הסקר מפורסם באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה ופורטל הצפרות הישראלי והוא זמין לעיון חופשי לכל דורש.

 

מסקנות מחקר שערכה שלומית ליפשיץ, שבחן את מידת המהימנות של נתוני מיזם ספירת ציפורי הבר בחצר בשתוף ציבור, מצא שנתוני המיזם משקפים במידה טובה את מציאות הציפורים בחצרות בישראל.

 

 

 

תוצאות ספירת ציפורי הבר בחצר 2014:

מספר המשתתפים בספירה ממשיך לעלות. הגיעו אלינו 903 טפסים לא פסולים לעומת 787 טפסים בשנה שעברה. זו עליה של כ- 15% במספר הטפסים.

ניתן לזקוף את העלייה להצטרפות החברה להגנת הטבע לספירה שסייעה בהפצת המידע וכן לאחוזי השתתפות גבוהים של תלמידי בתי ספר בתל אביב שבמידה רבה ספרו באופן עצמאי.

 

מספר מוסדות החינוך שהשתתפו דומה לשנה שעברה: 205 מוסדות  ומתוכם 101 גני ילדים, (בשנה שעברה 206 ומתוכם 98 גני ילדים).

 

שינוים ומגמות בשכיחות הספירות של מיני הציפורים במבט ארצי

 

איור 1: שכיחות הספירות בהן נצפה מין הציפור במבט ארצי  2014

 

 

 

 

איור 2: שכיחות הספירות בהן נצפה מין הציפור במבט ארצי  2013

 

 

 

מאיורים 1,2 עולה כי קיימת יציבות בשכיחות הספירות של השישייה המובילה, בדומה לשנים  שעברו, מהגבוה לנמוך: דרור הבית, עורב אפור, צוצלת, בולבול ממושקף, יונה (תרבותית) וצופית בוהקת.

ביחס לספירת 2013 נמצאה עליה בשכיחות -  דררה, נקר סורי, דוכיפת, מיינה מצויה ונחליאלי לבן. שכיחות שלא השתנתה נרשמה במקרה של הירקון והחוחית. ירידה בשכיחות נרשמה אצל כל יתר מיני הציפורים, כולל כל השישייה המובילה (ר' גם איורים 3,4).

ועוד ביחס לשנה שעברה:

  • העורבני נדחק מהמקום השביעי למקום העשירי.
  • הדררה התקדמה מהמקום השמיני למקום השביעי.
  • המאינה התקדמה מהמקום ה- 11 למקום התשיעי.
  • הנחליאלי התקדם מהמקום ה- 12 למקום השמיני. אוכלוסיית הנחליאלי התאוששה אחרי ירידה לא מוסברת בשנה שעברה.
  • הירגזי והשחרור נדחקו מהמקום התשיעי והעשירי למקום ה 11 וה-12- בהתאמה.
  • הפשוש הנקר והדוכיפת סוגרים את רשימת העבר כשהשנה נוספו גם הירקון והחוחית אחריהם.

 

השנה הוספנו את המינים חוחית וירקון  לסיכום הספירה, כדי לעקוב אחרי השינויים באוכלוסיותיהם בעקבות ירידה חדה שחלה בהן בשנים האחרונות.

 

השוואה רב שנתית - שכיחות הספירות בהן נצפה מין הציפור מכלל הספירות באחוזים במבט ארצי.

 

איור 3: השוואה רב שנתית - שכיחות  הספירות בהן נצפה מין הציפור מכלל הספירות באחוזים במבט ארצי - חלק א'

 

 

איור 4: השוואה רב שנתית - שכיחות  הספירות בהן נצפה מין הציפור מכלל הספירות באחוזים במבט ארצי - חלק ב'

 

 

 

מאיורים 3,4  עולה כי חלו שינויים בשכיחות הספירות בהן נצפו המינים השונים לאורך השנים:

  • מגמת עליה רב-שנתית אצל: עורב אפור, יונה, צוצלת, דררה ומיינה מצויה.
  • מגמת ירידה רב-שנתית אצל: חוחית וירקון. ב- 3-השנים האחרונות יציבות בשכיחות הספירות של שני מינים אלה לאחר ירידה חדה שנרשמה בספירת ציפורי החצר בשנת 2012.

 

 

מספרים מוחלטים - של הציפורים  בשנים 2011- 2014

 

איור 5: מספר הציפורים– במספרים מוחלטים - בשנים 2011- 2014

 

 

מאיור 5 עולה כי בשישייה המובילה במספרים המוחלטים בשנת 2014 נמצאים: יונה, דרור הבית, עורב אפור, צוצלת, דררה ומיינה. שתי האחרונות עקפו את הבולבול הממושקף, שבשנה שעברה מספריו המוחלטים היו גבוהים משלהן. הבולבול כעת במקום השביעי והצופית במקום השמיני.

את העלייה במספרים המוחלטים של כמעט כל הציפורים ב-2014 יש לזקוף למספר הסופרים הגדול יותר.

 

המשך עיבוד נתונים גם לפי אזורים ניתן לראות בקישור לסיכום הספירה.

 

 

נקודות לסיכום

 

במבט ארצי:

  • יציבות בשישיה המובילה בשכיחות הספירות בהן נצפו - אותם 6 מינים ממשיכים להוביל - מהגבוה לנמוך : דרור הבית, עורב אפור, צוצלת, בולבול ממושקף יונה וצופית בוהקת.
  • מגמת עליה רב שנתית בשכיחות הספירות שבהן נצפו עורב אפור, יונה, צוצלת, דררה ומיינה.
  • מגמת ירידה רב שנתית  - אצל החוחית והירקון.
  • שינוי במספר הפרטים המוחלט: המיינה המצויה נוספה לשישיה המובילה על חשבון הבולבול הממושקף. כעת המצב, מהגבוה לנמוך: יונה, דרור הבית, עורב אפור, צוצלת, דררה ומיינה מצויה.

 

במבט אזורי: כדי לראות את הנתונים יש להיכנס לסיכום הספירה.

בכל האזורים ממשיכה שכיחות הספירות בהן נצפתה המיינה לעלות. באזור הדרום והמרכז עולה גם שכיחות הספירות בהן נצפתה הדררה.

ציפורים ששכיחות הספירות שבהן נצפו היא במגמת ירידה בשלוש השנים האחרונות:

  1. באזור המרכז - בולבול ממושקף, דרור הבית, יונה, נחליאלי לבן, עורבנ שחור-כיפה, צופית בוהקת, שחרור וירקון.
  2. באזור הדרום - בולבול ממושקף, דוכיפת, ירגזי מצוי ושחרור.

 

חוחית וירקון

שכיחות הספירות בהן נצפו חוחיות וירקונים בשלוש השנים האחרונות הייתה נמוכה ויציבה. בשנת 2012 הייתה ירידה חדה לעומת השנים הקודמות ומאז המספרים נותרו נמוכים.

במבט אזורי עולה כי באזור המרכז ייתכן והירקון מצוי במגמת ירידה ובאזור ירושלים ייתכן ומין זה רושם מגמת עליה.

 

 

דיון ומסקנות

 

החשש הגדול בנוגע לאוכלוסיית ציפורי הבר המצויות בקרבת משכנות האדם בישראל נובע בהתבססותם של העופות הפולשים, בעיקר המיינה המצויה והדררה.

בשנים האחרונות  נוסף גם התוכי הנזירי שנצפה במספרים גבוהים באזור גוש דן ומחוצה לו.  

החשש הוא כפול: הפגיעה של שני מיני התוכים בגדולי חקלאות - במטעי פרי, מטעי אגוזים ושדות חמניה ובנוסף קיים חשש שמינים פולשים אלה ידחקו את עופות הבר המקומיים, בעיקר "מקנני חורים" כמו נקר סורי , הדוכיפת ו-דרור הבית.

 

לאחר תשע שנות ספירה אנחנו עדים לעליה מובהקת במספרי העופות הפולשים הן במספריהם המוחלטים והן במספר הספירות שלהם. למרות זאת, במבט הארצי מגמת הירידה ניכרת בינתיים רק בקרב החוחיות והירקונים. במבט אזורי התמונה שונה.

 

באזור המרכז, שבו המאינות הן ותיקות יותר ומצויות במספרים גדולים יותר ניכרת מגמת ירידה בשנים האחרונות  גם בקרב המינים בולבול ממושקף, דרור הבית, יונה, נחליאלי לבן, עורבני שחור-כיפה, צופית בוהקת, שחרור וירקון. אבל חוץ מהדרור, מינים אלה לא מאוימים בדחיקה על ידי המינים הפולשים.

יש להמשיך ולבחון בשנים הבאות אם אכן מגמת הירידה במינים אלה תמשך ובמידה וכן - לבדוק מה הגורם לה.

 

 

 

 

 

כתבה שלומית ליפשיץ, בשיתוף דורון להב

 

תודה ליהודה כץ על הצילומים ה"אוטנטיים".

 

 

 

 

 

 

 

land marks