נץ קולני-אפור!

איתי שני 11/05/2014 00:00

במגדיר הציפורים קיימים מינים אמריקאים, אסייתים ואפריקאים שתמיד עולה בראש השאלה - איך הם קשורים? מה לבז אמריקני ולישראל? מה הסיכוי לראות "ויראו אדום-עין" בגן הכנסת?

לשמחתינו, מיקומה של ישראל בקרבה יחסית לאפריקה ולאסיה מאפשר מדי פעם מפגש חטוף עם מינים אפריקאים ו/או אסייתים מזדמנים (קיכלי אפור חזה, חרטומית חדת-זנב, עיט שחור...) אבל כאמור מדובר במזדמנים נדירים ביותר שברובם נראו פעמים בודדות בלבד.

 

ביום שלישי 29.4 בעוד אני סורק את חוף הים הצפוני באילת קיבלתי הודעה על מציאה של נץ אפור קולני (מה שלמבוגרים בינינו מוכר כנץ מרוקאי, כפי שהוא נקרא במגדיר הישן של היינצל, פיטר ופרסלאו) על ידי צפר אנגלי בשם סטיב ארלאו באזור יטבתה. תוך כדי חיפוש, התקבלה הודעה שקבוצת גרמנים בהדרכתו של נעם וויס איתרה את הנץ עומד על עמוד חשמל ממערב לכביש 90.

 

מההתרשמות הראשונה ניכר היה שמדובר באחד משלושת מיני הניצים הקולניים של אפריקה:

- נץ קולני בהיר - Pale Chanting - אנדמי לדרום מערב אפריקה.

- נץ קולני מזרחי - Eastern Chanting - אנדמי לצפון מזרח אפריקה.

- נץ קולני אפור - Dark Chanting - נפוץ מדרום לסהרה מצפון ומדרום לרצועה הטרופית וכן בדרום מערב ערב.

שלושת המינים דומים מאוד והם מאופיינים בגודלם, רגלייהם הארוכות ובדגמי החזה והבטן. כולם מיני סוואנה ויערות שיטים שניזונים ממכרסמים, ציפורי שיר וזוחלים.

 

על מנת להבדיל בין שלושת המינים (מלבד לתפוצה), יש צורך להתייחס ל:

- צבע הדונגית: כתום-אדום באפור ובבהיר. צהוב במזרחי.

- כמות הפספוס בעל-שת: פספוס ניכר באפור. על-שת לבן בבהיר ובמזרחי.

- בכמות הפספוס בסוככות תחתית הזנב ובתת-שת: פיספוס ניכר באפור. לבן בבהיר ובמזרחי.

- בדגם הכנף: אחיד באפור ובמזרחי. בעל אברות אמה לבנות בבהיר.

 

 

 

 

בעודי מביט בנץ, ניכר היה כי מדובר בדונגית בהירה ולא אדומה ולכן חיכינו שהציפור תזוז בכדי שנוכל לראות את רמת הפספוס בעל-שת וכן בסוככות תחתית הזנב. ואכן, לאחר זמן קצר הנץ קפץ ועף לעמוד חשמל שמצפון.

 

בתאורה החזקה של דרום הערבה, נראה היה כי מדובר בעל שת לבן חסר פספוס. יחד עם הדונגית הבהירה, הוביל אותי למחשבה שאולי מדובר בנץ קולני מזרחי!  ציפור שאינה מוכרת מהמערב הפליארקטי, לעומת הנץ הקולני האפור שקינן בעבר בדרום מרוקו (ולכן זכה לשם נץ מרוקאי) ועדיין מקנן בתימן ובדרום ערב הסעודית.

 

הנץ הקולני האפור נראה פעם אחת בלבד בישראל - צולם בשנת 1979 ביריחו אך בתקופה זו עוד לא הוגדר המין המזרחי...

לכן הוצאתי הודעה בעניין וביקשתי מכל הנוכחים לנסות ולראות אם יש פספוס בסוככות תחתית הזנב. סטיב (המוצא היקר) המשיך לתעד במצלמה כי בשטח לא ניתן היה לקבל זיהוי ודאי אך ניתן היה לראות שמדובר בפרט בשנתו השנייה לאחר שהחליף את מרבית נוצות התעופה שלו.

בתמונות המעולות של סטיב, ניתן לראות בברור את הפספוס האופייני לאפור בסוככות תחתית הזנב.

 

מחקר אינטרנטי קצר העלה כי הפרטים המקננים בחצי האי ערב הם בעלי דונגית בהירה יותר מאלו המקננים באפריקה. "חוסר" הפספוס בעל-שת הוא ככל הנראה תוצאה של התאורה החזקה של דרום הערבה ומרחק התצפית.

 

לא יעברו ימים רבים ומין חדש לישראל - גם הוא מאפריקה, ימצא עף במרכז הארץ, פרטים בהמשך...  

 

 

 

 

 
 
 
 
 
 
 

כתבה זו נכתבה על ידי איתי שני - אקולוג עופות ומדריך טבע.
מתמחה במזרח אפריקה והמזרח התיכון.

 
 
 
 
 
land marks